אוכל מחו"ל, מחירים כמו בארץ

בורטה מעולה בטעמים נכונים // צילום: אנטולי מיכאלו // בורטה מעולה בטעמים נכונים

כמה הצטערתי כשהפארם שהיה מתחת למשרד בו עבדתי, נסגר. זה היה כל כך יעיל. אלא שלא ידעתי מה הגורל מזמן לי, חוויה הרבה יותר מוצלחת וממלאת (תרתי משמע) מחבילת חיתולים ומרכך כביסה בהנחה של שקל.

לשמחתי, אגתה נפתחה במקום אותו פארם, באמצע 2016 והיא כל מה שמי שמתרגש מאוכל צריך. כל חובב אוכל שיכנס לחלל ומבין דבר או שניים בחומרי גלם טובים, יוכל ללכת שם לאיבוד ולשוטט שעות עם פה פעור, תוך שהוא טועם את הגבינות, הנקניקים או הדגים. הפרודוקטים יוצאי הדופן, הפרטים הקטנים האלה, הם בדיוק הסיבה ש"אגתה" כבר הספיקה לצבור קהל מעריצים מכובד. בצדק.

גבינות מיבואות מאירופה, מיושנות וטעימות // צילום: אנטולי מיכאלו

"אגתה" היא מעדנייה שמביאה אלינו את אירופה מבלי לעלות למטוס. היא עושה "עלייה" לכל חומרי הגלם המוצלחים מהכפרים ומהעיירות ברחבי אירופה המתגאים בתוצרת שלהם, ויש להם בעבור מה להתגאות. הטונה מספרד, החמאה מנורמנדי, לא עוד לסחוב גבינות במזוודה או כבד אווז בתיק היד, הכל ממש כאן. במקום אפשר למצוא מאות סוגי גבינות. חומרי הגלם השונים מגיעים מאיטליה, צרפת, ספרד, גרמניה, אנגליה ויוון, איפה שיש גבינה או חומר גלם אחר ראוי ואופייני למקום, "אגתה" תדאג להביא אותו אליכם.

כריכי נקניק מפתים // צילום: אנטולי מיכאלו

הראש היהודי עלול לחשוב שאם מדובר בחומרי גלם מיובאים, אזי המחיר יהיה בהתאם. ל"אגתה" יש בשורה בנושא. אמנם מדובר בחומרי גלם משובחים אבל המחירים הגיוניים ולא קורעים את הכיס ויותר מזה, "אגתה" שואפת להוריד את מחירי הגבינות המיובאות על מנת שיהפכו לכדאיות לרכישה. סוד העניין טמון בעובדה שהבעלים הוא למעשה יבואן כבר שנים רבות, יש תחתיו רשת ענפה של ספקים וכיוון שהם היבואנים הישירים, ואין עוד שלבים בדרך שגובים עמלה או בשפתנו המוכרת, גוזרים קופון. זה נכון גם במציאות כפי שבדקתי, 100 גרם של גבינת פרמז'נו רג'יאנו (מיושנת 24-36 חודשים) תעלה לכם 8.90 ₪, גאודה הולנדית בת 6 חודשים 4.90 ₪ ל- 100 גרם, גבינת בושה בין 9 ל 11 ₪ ל- 100 גרם, ברי צרפתית (קנטרול) 9 ₪ ל 100 גרם, פסטה טרייה מאיטליה ממולאת בכמהין, אספרגוס או כל אופציה אחרת, 32 ₪ לחצי קילו ועוד מטעמים במחירים טובים. אני מניחה שהבנתם את התמונה.

טוניסאי איכותי, המראה נראה פשוט הטעם יוקרתי // צילום: שירה אילני אדלר

מעבר לשלל הגבינות, הריבות, השימורים, שמני זית, חמצים, נקניקים, בשרים מעושנים ויינות, אפשר להגיע ל"אגתה" לאכול מנות נבחרות. אמנם המבחר לא גדול אבל ממה שניסיתי, כל מנה - בול. זו בדיוק הסיבה שקבענו שם מפגש חברות ספונטני שהפך לארוחת צהריים זריזה וקלילה אבל, הו כמה משובחת.

כל ביס זו חוויה // צילום: שירה אילני אדלר

כדי להספיק לאכול זריז, אפשר ללכת על פלטת נקניקים או גבינות, אבל אנחנו בנות יעילות, החלטנו ללכת על סנדוויצ'ים ומרק כי הרי ידוע שהפחמימות חשובות לנשמה ובעיקר להמשך התפקוד במשמרת הנוכחית ובמשמרת השנייה, שתבוא עלינו לטובה בבית. טעמנו כריך של מוצרלה, עגבניות ובזיליקום (31 ₪) כריך טוניסאי שכולל טונה, ביצה קשה, תפוח אדמה, פלפל קלוי וממרח זיתים (34 ₪) ומרק היום שכלל שלל קטניות (31 ₪). ועכשיו, צריך להתעכב על חומרי הגלם, כי הם כאמור הפואנטה כאן, הטונה (OLASAGASTI) היא ללא ספק אחת הטונות הטעימות שטעמתי, מדובר אמנם בטונה משומרת אבל מקורה מהים הקנטאברי שבצפון ספרד, טעמה עדין והמרקם שלה שונה מטונה שכולנו מכירים פה בארץ. ניתן להגדירה כעולם אחר של טונה. גם הלחם עשוי כמו שצריך ומורגש שהוא טרי טרי (אגב, את זה חזרתי לבדוק כמה וכמה פעמים, ותמיד נוכחתי שיש הקפדה על עניין הטריות). המוצרלה נימוחה, נמסה בפה ועם תיבול עדין כמעט מתבייש של מלח, שכנראה חדר לגבינה רק ממי ההשריה שהיא ישבה בהם לאחר שהוכנה. אפילו ממרח הזיתים היה עשיר, עם טעם עמוק של שמן זית כתית מעולה והשילוב של כולם יחד, גן עדן למוקירי האוכל המשובח.