אם כמו כל עם ישראל, גם אתם שוקלים לקפוץ להתרשם מקניון ביג פאשן גלילות החדש, ואולי אפילו לכרסם משהו על הדרך, ממבחר המסעדות ובתי האוכל, הדי גדול שנפתחו בו, הטיפ הכי יעיל שאנחנו יכולים לתת לכם כרגע, כיומיים-שלושה אחרי הפתיחה הרשמית של המקום, זה חכו קצת. גם עד שיעבור זעם, התורים יתקצרו והצפיפות תתפוגג, וגם עד שכמה מהמסעדות – ביניהן כמה גדולות ובולטות – ייפתחו, שכן חלקן עדיין בשלבי הקמה.
על הנייר, ההיצע הקולינרי של המתחם המושקע - מגוון ומרשים במיוחד. תמצאו בו תמהיל של רשתות פאסד פוד ובתי קפה נפוצות מן השורה, לוקיישנים אקסקלוסיביים של רשתות קטנות יותר שעל כמה מהן חתומים שפים ידועים, סניפים של בתי אוכל שעד היום יכולנו למצוא רק בתל אביב, וגם כמה מסעדות עצמאיות בעלות פוטנציאל. כשהכל ייפתח ויתקתק פה כמו שצריך ככל הנראה לא תתאכזבו, שכן בסך הכל מתוכננות פה יותר מעשרים מסעדות וחנויות אוכל כמעט מכל סגנון אפשרי. עד אז? לא בהול.
בערב ההשקה פקדנו את ביג פאשן גלילות לטובת סיור טעימות עצמאי ולא מתואם מראש. החניה החינמית זמינה בשפע, מה שהעניק למקום נקודות זכות לפני שאפילו פתחנו את הפה, אבל הסיור הראשון שלנו התגלה כקצר יחסית.
המסעדה החדשה והמבטיחה של יובל בן נריה והסניף החדש של מעדניית ימה שלו, שהפעם אמורה להציע בנוסף לדגים גם בשרים, ואפילו מקומות ישיבה, כמו גם גרנד קפה טורקיז – מיקום שני שמצטרף ללוקיישן המקורי בקניון רמת אביב, טרם פתחו את שעריהם.
עוד מקומות, שעתידים להיפתח וסגורים לעת עתה: רופטופ בר מהאנשים שחתומים על קפה אירופה התל-אביבי; בר קוקטיילים ובית קפה של רשת האופנה פקטורי 54; בית קפה חדש וכשר למהדרין של רשת קפה ליון האשדודית במקור; מה שמסתמן כמו סניף גדול במיוחד של רשת ג'ירף האסייתית וחנות של נספרסו – ואלה המקומות שידועים לנו, נכון לרגע זה.
הסיור שלנו בפועל, אם כן, כלל ארבע תחנות. הן אומנם לא תאמו את התכנון המקורי שלנו, אבל הסתפקנו במה שיש.
מה נסגר, ישראל?
התחלנו בסניף החדש של אהרוני'ס פרייד צ'יקן, שבו מציע השף ישראל אהרוני מנות עוף מטוגן מושקעות, לכאורה לפחות. מדובר במסעדה שמצטרפת ללוקיישן הראשון והראוי בהחלט בשרונה מרקט שבתל אביב, אך לצערנו החוויה בגלילות לא היתה מרנינה במיוחד.
נכון, אומנם ביקרנו במקום שעות ספורות אחרי הפתיחה הרשמית שלו וחשוב לקחת בחשבון את עניין ההרצה וההתארגנות, כך שעדיין מוקדם לשפוט. ובכל זאת, עד שהצלחנו לפלס את דרכנו לקופה האוטומטית, גילינו שחלק ניכר מהמנות לא היו זמינות, ובראשן כריך הקריספקי צ'יקן שבנינו עליו. בסופו של דבר התפשרנו על מנה ראשונה של פופקורן עוף (קוביות חזה עוף בגלייז חריף-מתוף ושומשום שחור), שנחשבת לאחת ממנות הדגל של הרשת המתהווה, בתוספת צ'יפס ורוטב הבית (תערובת של ברביקיו, חרדל, דבש ומיונז, בתשלום נוסף) בצד. שלושת הפריטים הללו החסירו מחשבון הבנק שלנו 69 שקלים, סכום די גבוה, בהתחשב בעובדה שלא קנינו שתייה. אבל מעבר לכך - האוכל היתה עייף מאוד וההגשה לא היתה אסתטית, בלשון המעטה.
קוביות העוף אמנם היו חביבות מאוד, אם כי לא כולם בפמלייה שלנו עפו על הגלייז הסמיך והדביק שהציף אותן. למרות שמדובר במנה ראשונה לחלוקה, היא גדולה למדי ובהחלט יכולה לעשות את העבודה כעיקרית בשביל אדם אחד. רק חבל שהמנה הייתה פושרת למדי, כאילו שישבה בחוץ עד שהוגשה לנו. מצטערים, אבל אנחנו דורשים את העוף שלנו חם.
הצ'יפס איכזב עוד יותר, שכן הוא היה סתמי למדי, המנה הייתה קטנה מאוד (בטח תמורת 18 השקלים שהיא עלתה לנו), והכי מקומם: קרה יחסית. מצטערים, אבל אנחנו דורשים את הצ'יפס שלנו רותח.
רוטב הבית, לעומת זאת, היה מעולה והוסיף המון טעם לכל דיפ, אבל לדעתנו לא צריך לגבות עליו שני שקלים, אלא לספק אותו ללא תשלום נוסף. בקונסטלצטיה אחרת, אולי היינו מחזירים את ההזמנה שלנו ומבקשים במקומה אוכל, אתם יודעים, שעדיין מעלה אדים, אבל קצת ריחמנו על הצוות שהתמודד עם גדודי לקוחות רעבים שהסתערו על הדלפק ביום הראשון לפעילות של המסעדה, מה גם שהיו לנו עוד כמה מקומות לסמן עליהם וי. אולי ניתן עוד צ'אנס בעתיד.
אם אין פיצה תאכלו המבורגר
למרות שבמקור בנינו על סלייס או שניים מהסניף השני של פיצה הר סיני הידועה, התור במקום היה כל כך ארוך ולא הגיוני בעליל, עד שגיחה למיקום המקורי ברחוב נחלת בנימין בתל אביב היתה ככל הנראה לוקחת לנו פחות זמן.
ויתרנו על התענוג ופסענו כמה מטרים ללוקיישן נוסף של מיטבר בורגר, תת-רשת שמתחזקת מסעדות בתל אביב, בהרצליה וברמת אפעל ומציעה תפריט מצומצם מאוד עם המבורגרים בלבד. ביקשנו את המנה הבסיסית – ארוחת בורגר MB1 בלחמנייה עם צ'יפס ושתייה (76 שקלים), ולא התאכזבנו. הקציצה היתה טעימה, עבה, עסיסית ובשרנית במיוחד (כלומר לא דקה וסולייתית), הלחמנייה התגלתה כרכה ואוורירית מאוד, והירקות הטריים העניקו קראנץ' הולם. גם צ'יפס הזיגזג היה לוהט, בדיוק כמו שצריך. לתשומת לב המקומות הסמוכים.
בלדה לבננה
לקינוח הסתערנו על הסניף החדש של גלידריית פינולי, שתמיד מספקת לדעתנו את הסחורה (טעם חמאת בוטנים-ריבה ואחד נוסף של עוגיות האמסטרדם שניסינו הפעם, היו קרמיים ומוצלחים להפליא).
ומה שהתברר כשיחוק של הערב – גם ארזנו הביתה מדגם מייצג מבית מאפיית המתוקים סוויט בוקס – במקור משוק לוינסקי בתל אביב. אנחנו קצת מתביישים להודות בכך, אבל זו הפעם הראשונה שדגמנו את התופינים המופלאים של סוויט בוקס, שלא הכרנו עד היום, ורע לנו עם כל הזמן שבילינו בנפרד.
ההיצע של המקום אמנם משתנה, אבל עוגיית M&M מפלצתית (18 שקלים) ועמוסת סוכריות שוקולד צבעוניות היתה מעולה (ומספיקה בקלות לשני אנשים), והבראוני נוטלה סופר-עשיר ומושחת (24 שקלים) קיבל מחמאות יוצאות דופן, אבל פודינג הבננה (30 שקלים) הקרמי שהוגש בכוס פלסטיק התעלה מעל כולם. נכון, לא כולם אוהבים בננה, אבל אם אתם – כמונו – בעניין של קינוחים שמבוססים על הפרי הצהוב – אסור לכם לפספס את הפודינג הזה, חד וחלק. במחשבה לאחור, רק בשבילו היה שווה לנסוע למתחם. אולי נחזור בשבילו, ורק בשבילו, מחר. עד כדי כך.
בתי אוכל נוספים בביג פאשן גלילות שנפתחו אך טרם פקדנו:
מסעדת קאפרי האיטלקית מקבוצת פומו בהובלת השף שחר ברנע, שהושקה ממש אתמול (שבת). בתפריט: פסטות, פיצות, דגים ובשרים בהשראת ארץ המגף; סניף נוסף של רשת שייק שאק האמריקנית (התור היה לא פחות הזוי מזה של פיצה הר סיני, קחו את זה בחשבון); עוד לוקיישן של המזללה הים-תיכונית הצמחונית מידל איסט, שמציעה פלאפל, סביח ושות'; סניף נוסף של רשת רוטיסרי צ'יקן קלאב לחובבי עוף בגריל; בר יין שנמצא בתוך סניף הדגל של רשת יין בעיר; וחשודים מיידיים כמו ארקפה, מקדונלד'ס, ארומה, בי פרש, לה גופרה וגלידת וניליה, שאותם תמצאו כמובן כמעט בכל קניון אחר.
