מקום חובה לאוהבי הדגים - ולא רק בגלל האוכל

כשנפוליאון שלח את הגנרלים שלו לכבוש את עכו, הוא כנראה ידע שמאה שנה אחר כך, בכוך קטן בתוך השוק, תיפתח מסעדה קטנה ומופלאה, ויגישו בה דגים שהרגע יצאו מהים.

נאפוליון כנראה גם ידע שמעבר לחומות מסתתר השוק עם האווירה הכי מגניבה בארץ: ריח של קפה שחור באוויר, צלילי מואזין, סמטאות כל כך צרות שאי אפשר לא להגיד שלום למי שחולף בהן מולך, אולמות שש בש וסיגריות, חנויות תבלינים קטנות, דוכני ממתקים מקומיים, המון ירקות ופירות יפהפיים ובעיקר המון דגים, שעד לפני זמן קצר שטו בצידה השני של החומה.

מישהו זיהה שמשהו טוב קורה שם, ובעיר שיחזרו את הבזאר הטורקי הישן והפכו אותו לחלל של חנויות מזכרות ומסעדות קטנות שנסתר מהמולת השוק הסמוכה.

אוכל מעולה ואווירה מדליקה. המרפסת האחורית של סבידה

אחת מהמסעדות האלה היא סבידה. שני חדרים פתוחים למסדרון של הבזאר ושולחנות שמפוזרים מאחורה, במין מרפסת פנימית מוקפת בבתים. סבידה היא בדיוק מה שהיה חסר בעכו, אוכל מעולה ואווירה מדליקה. בשילוב עם קוקטיילים יצירתיים, חלקם מאולתרים, ומוזיקה אקלקטית מעניינת, אפשר בקלות לנעוץ את הסיכה במקום הכי אותנטי ולוהט במפה של הצפון.

קודם כל יש קוקטילים, וזאת תמיד התחלה טובה. במיוחד כשמעורבים בזה פירות טריים מהשוק וכל מיני תזקיקים של מזקקת יוליוס הצפונית המפורסמת.

בין אם תשבו על הבר ותקבלו הצצה למתרחש במטבח, או בין אם תשבו במרפסת מאחורה, ממש מעבר לקירות הבתים מאחוריהם אוכלים ארוחות משפחתיות מקומיות, או בחלל המאורך של הבזאר, אתם הולכים לספוג אווירה, אינטימיות שיש רק בצפון ושמחה שיש רק בשוק. אבל לקיבה לא אכפת מאווירה. בסבידה גם יודעים לעשות אוכל ולוקחים אתכם ביד בטוחה לטיול קולינרי שמסלולו נע מאיסטנבול לביירות ואז לגליל, דרך שכם ועד עמאן.

עלולים לגזול את כל המקום שיש לכם בבטן. מגוון הסלטים שמוגשים עם הארוחה

האוכל בסבידה הוא מה שהים והשוק שחררו בנדיבותם באותו הבוקר. מזמינים מנה עיקרית של דגים (100 שקלים לאדם) ומקבלים סלטים שרובם מתחלפים כל יום ותפוח אדמה בלדי מהאש. בשום מקום לא תתענגו ככה על תפוח אדמה, לוהט ונימוח, עם חמאה מלטפת. כזה שחופרים בו עד הסוף ובסוף אוכלים גם את הקליפה המפויחת.

סלט של גרגיר עם ג'מיד, פתיתים של יוגורט עיזים מיובש. הברקה קולינרית

על השולחן כבר התחילו להתייצב הסלטים והמזלגות התחילו לעבוד. זהירות, הסלטים האלה ערמומיים והם עלולים לגזול את כל המקום שיש לכם בבטן.

המנה הטובה ביותר היתה נתחים גדולים של פלמידה אדומה כבושה עם בצל ירוק. כמה פשוט ככה מבריק, אפשר היה אחרי המנה הזו לקום וללכת והארוחה עדיין תהיה מעולה, אבל מי הטיפש שקם אחרי שמגישים לו מנה ראשונה כזאת.

המנה המצטיינת. פלמידה אדומה כבושה עם בצל ירוק

היה שם גם סביצ'ה, דווקא מדג פלמוד, עם אבוקדו ועגבניות וקצת בצל סגול, פחות מרשים אחרי הפלמידה האדומה.

על הפודיום היה גם סלט של גרגיר נחלים שפיזרו עליו ג'מיד, פתיתים של יוגורט עיזים מיובש, שהוא הפרמזן הבדואי והוא גם הברקה קולינרית.

סלט משגע של זוקיני שנצרבו על הגריל ונזרקו לבריכת יוגורט חמצמץ

היו שם עוד מיני קעריות: סלט משגע של זוקיני שנצרבו על הגריל ונזרקו לבריכת יוגורט חמצמץ עם נענע, ושקדים פרוסים. היה שם גם סלט של סלק חי בלימון, סלט של עדשים ואגוזי מלך, חריף ירוק ועוקצני, זיתים ענקיים ועזי טעם, סלט של גזר בקצח וגם טחינה נהדרת. כל זה היה הסחת דעת מופלאה מהעיקר וכמעט ששכחנו שבאנו בשביל הדגים.

אם היתה לו בקשה אחרונה - זה היה לסיים ככה. פלמוד על טחינה עם זוקיני ועגבניות

כפי שגילו לנו המנות הראשונות, הרשת העלתה באותו היום דג פלמוד ובסבידה שמו אותו כפילה על הגריל, יחד עם זוקיני, עגבניות ובצלים, ושלחו אותו למנוחה אחרונה על טחינה חלקה ופרוסות שקדים. אם לפלמוד הזה היתה בקשה אחרונה לפני ש... הוא בוודאי היה מבקש לסיים ככה, צלוי בדיוק במידה ומוקף בחברים טובים.

העיקרית השנייה היתה שני דגי מרמור לא גדולים, שהגיעו אלינו לשולחן מטוגנים. המרמור, דג ים בעל טעם עדין, לא היה גדול, אבל שמנמן וכיף לפרק אותו בידיים שרטובות מלימון סחוט. היה מתבקש שיגישו לנו מנה שאפשר לאכול בידיים, לפרק ולהתעסק, בסופו של דבר זה הופך את כל הארוחה להרבה יותר טובה.

דג ים בעל טעם עדין. מרמור מטוגן

היו כמה אפשרויות לקינוח באותו היום ובחרנו בחבוש מבושל בליקר כלשהו ומוגש עם קרם פרש ופיסטוקים. פינקו אותנו בצ'ייסרים אבל היינו מאושרים כבר לפני זה.

בסבידה יודעים גם להכין אוכל מעולה וגם להיות חברים טובים. הם כנראה משתמשים במיומנות הזאת גם עם הסוחרים המקומיים. אם אתם אוהבים דגים אז תעשו לעצמכם טובה ולכם לאכול במסעדה שגם יודעת להכין אוכל וגם שהחברים הכי טובים שלה הם דייגים.