חג האביב הוא הזדמנות לפתוח צוהר לעולם שבדרך כלל אין לנו הזדמנות להיחשף אליו - המועצה הדתית־חרדית נחל שורק, שבה מבחר אתרי תיירות יפים ומרתקים.
המועצה האזורית נחל שורק שוכנת באזור השפלה בקירבת גדרה, וקרויה על שם נחל שורק שזורם בשטחה. המועצה היא הראשונה בארץ שהוקמה על ידי ובשביל הציבור החרדי והיא מונה שבעה יישובים בעלי אופי דתי או חרדי.
מכיוון שלרוב האנשים כאן יש "פלאפונים כשרים", ללא גישה לאינטרנט, רוב המקומות שבהם ביקרתי אינם מופיעים ברשת, כך שהמדור ומספרי הטלפון שבו ישמשו עבורכם כמקור המידע היחיד.
סיפורי תחנת הרכבת
מושב יסודות החרדי. טיול ב"רכבת קיבוצית" // צילום: לירון אלמוג
אנחנו מתחילים את הסיור בחניון נח־לי שבמושב החרדי יסודות, שהוקם בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מגרמניה, מהונגריה ומטרנסילבניה, חברי תנועת פועלי אגודת ישראל. מהחניון הנעים, שבו כמה שולחנות קק"ל לפיקניק, לצד מטעים ופרדסים, אוסף אותנו זאב גנוט לטיול ג'יפים.
זאב, אב לשישה המתגורר ביסודות, מוביל אותנו בחיוך לסיור מרתק באזור, שהוא כל כך קרוב למרכז אך בעת ובעונה אחת כל כך לא מוכר. אנו חולפים בלב מטעים, פרדסים פורחים ושדות, ומגיעים לתחנת הרכבת העות'מאנית נחל שורק, שהוקמה ב־1915 בשם "תחנת הרכבת ואדי צראר" ונסגרה בשנת 1998, ומאז עומדת בשיממונה המפואר.
בחצר התחנה תוכלו לעלות בזהירות (כי בגרם המדרגות חסרה המדרגה האחרונה) לקומה העליונה, ולתצפת על מסילת הרכבת הקרובה ועל קרון רכבת ישן הנח לו בחצר הדוממת. שימו לב לסימני הירי על המבנה, עדות לקרבות שהתחוללו כאן.
זאב מספר לי שהחליט לעסוק בתיירות כי נולד בכפר חסידים ותמיד אהב טבע. הוא הבין את הפוטנציאל הטמון בחבל ארץ בלתי מוכר, הנמצא כחצי שעה נסיעה מתל אביב, והחל להדריך כאן טיולים. אנו ממשיכים הלאה וחולפים בעמק שורק, כשמדי פעם בפעם נגלה לעינינו הנחל, שמימיו מזוהמים ואין לרחוץ בהם. לאורכו של הנחל יש מגוון שבילי טיול ומסלולי אופניים, והאזור נמצא במרחק נגיעה מיער חולדה ומגבעת הרקפות בטל שחר.
עולם אחר ולא מוכר
אנחנו חוזרים לחניון נח־לי ופוגשים בו את דב פישר, גם הוא מוותיקי יסודות, שנוהג בטרקטור שאליו רתומות כמה עגלות שהוא מכנה "רכבת". אנו מצטרפים אליו לסיור ברחבי המושב הדתי ונוסעים לכיוון הרפת. מדובר בנסיעה שהיא מעין מעבר לעולם אחר ולא מוכר. דב יודע את זה, ותוך כדי נסיעה הוא מדבר בנעימות ובחוכמה ברמקול, ונוגע לא נוגע בהבדלים ובשוני בין העולם החילוני לדתי. כי כאן לא תמצאו מרבדי דשא רחבים ובתים מנקרי עיניים. במושב החרדי שומרים על צניעות הבתים מבפנים ומבחוץ, ולכן המבנים מיושנים ומחוסרי גדרות ופרטיות. הרי מה כבר יש להסתיר?
דב מדבר בגאווה על כך שכבר 70 שנה, מיום הקמת המושב, שומרים בו על חיים צנועים ועל לבוש צנוע, לצד עבודה קשה, שאותה מפסיקים שלוש פעמים ביום כדי להתפלל בבית הכנסת. אל התפילות אסור להיכנס בבגדי עבודה, אלא רק בבגדים נקיים ומכבדים.
הרפת הרובוטית היא הענף הרווחי ביותר במושב והיא מניבה חלב כשר למהדרין. דב מספר שהרפתנים כאן יכולים להתלבש בכל השבוע בבגדי עבודה וביום שבת מתהלכים בשטריימל, ושבמהלך השבת נסגרים שערי המושב. דב והאנשים שעוד אכתוב עליהם כאן מנפצים לי את כל הסטריאוטיפים - הם נעימים, צנועים, ושמחים לספר על עצמם ועל אורח חייהם. לאחר הטיול דב מוביל אותנו לפרדסי המושב לקטיף תפוזים וסיפורים נוספים, והוא נבוך כשאני שואלת אותו כמה עולה הסיור. לאחר דין ודברים, הוא מגמגם שהסיור יעלה "20 שקלים לאדם מגיל 3, אבל רק אם לא קשה". מקסים.
שון סוסון
אנו ממשיכים לקיבוץ חפץ חיים, הקיבוץ החרדי הראשון שהוקם בארץ, ושנבנה על שטח של קק"ל, בשיתוף ובתמיכת הרב אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש". חפץ חיים הוא היישוב החקלאי הראשון שהקימו פועלי אגודת ישראל, והוא נוסד ב־1944 על פי העיקרון של "תורה עם דרך ארץ" של הרב שמשון רפאל הירש, שבו דוגל הקיבוץ עד היום.
בקיבוץ אנו מבקרים ב"חווה של חוה", שהקימה חוי זליגר, אישה תזזיתית ומלאת חיים, אם לעשרה(!) וסבתא גאה לכמה וכמה נכדים, שהחלה קריירה שנייה ומצליחה בגיל 50. היא נולדה בקיבוץ חפץ חיים כשעלו לראשונה על הקרקע. "שברו כאן טאבו רציני, כי החרדים לקחו אדמה מקק"ל", היא מספרת ומתארת את החלוצים, שאינם שונים מבסיפורי הקיבוצים שעליהם גדלנו, רק שכאן הם היו חרדים עובדי אדמה.
חוי ויעקב זליגר ב"חווה של חוה". המקום פתוח לקהל הרחב בימי שישי, בחופשות ובחול המועד // צילום: לירון אלמוג
"אבי היה לולן בקיבוץ וקרא לי חוה, אז מה כבר אפשר לצפות?" היא מספרת. "תמיד אהבתי בעלי חיים, ותמיד טיילתי ביניהם ברחבי הקיבוץ. אפילו יעקב, בעלי, הציע לי חברות, איך לא, ברפת, בגיל 16". גם כשגדלה והיתה לגננת המיתולוגית של הקיבוץ, ילדים ובעלי חיים תמיד נהו אחריה. בגיל 50 פרשה, ויחד עם בעלה הפכה את המשק שלהם לחווה עבור כלל הציבור, ובייחוד לילדים.
בחווה תוכלו לפגוש בחיות מקרוב, ובהן בון ושון הסוסים, שתי נאקות ועוד הרבה חיות משק אחרות. בנוסף מתקיימות במקום פעילויות חינוכיות המקרבות בין הילדים לחיות. "ילדים בימינו כמעט לא פוגשים בחיות בסביבת המגורים שלהם, ופה בחווה הם מכירים אותן ולומדים לאהוב ולכבד אותן", אומרת זליגר בגאווה. "בתור ילדים תמיד לימדו אותנו לכבד את החיות: היינו חייבים קודם כל להאכיל אותן ורק לאחר מכן אכלנו אנחנו ארוחת בוקר. זה ציווי מהתורה - קודם לדאוג לבהמה".
"החווה של חוה". פעילויות חינוכיות המקרבות בין הילדים לחיות // צילום: לירון אלמוג
פרדס באזור. אפשר לשלב ביקור ברפת עם קטיף // צילום: לירון אלמוג
בעודי מתהלכת בחווה נכנסתי לפינת הליטוף, ועז קטנה ומתוקה לעסה לי את המעיל בהנאה לקול צחוקם של המבקרים. המקום המקסים, שבדרך כלל פתוח לביקורי גנים ובתי ספר, יהיה פתוח לקהל הרחב בחול המועד פסח.
בנוסף פועל במקום "מוזיאון החלוץ החרדי", שהקימה בתה של חוה, קרן חמיאל. במוזיאון תוכלו לראות תמונות ופריטים מחיי החלוצים החרדים וללמוד על פועלם.
מוזיאון "החלוץ החרדי". תמונות, חפצים וסיפורים מפעם // צילום: לירון אלמוג
במקום טלוויזיה, מקווה
מלון "ציפורי בכפר" שבקיבוץ חפץ חיים הוא כביכול מלון רגיל לכל דבר, אבל משהו בכל זאת שונה בו. ראשית, הוא מכריז על עצמו שהוא מציע "נופש מלכותי למהדרין". ושנית, מנהל השיווק של המקום מפציר בי לציין שבפסח יוגש כאן אוכל "ללא שרויה וללא קטניות".
מלון "ציפורי בכפר" בקיבוץ חפץ חיים. מרחבי דשא וחדרים בכמה דרגות אירוח // צילום: לירון אלמוג
יש כאן מרחבי דשא עצומים, כבכל קיבוץ, ויש חדרים יפים בכמה דרגות אירוח, אך כאן לא תמצאו טלוויזיות בחדרים, אלא בית כנסת מפואר עם כניסה נפרדת לנשים ולגברים, ספרייה תורנית מגוונת וכיור לנטילת ידיים, הממוקם מחוץ לחדרי השירותים והמקלחות בשל טוהר הנטילה.
יש במלון חדרים זוגיים, לצד בקתות אירוח שיכולות לארח משפחה בת 12 נפשות, וגם מקוואות נפרדים לנשים ולגברים, שעוני שבת ואפילו מתקני נטילת ידיים שאפשר להניח מתחת למיטה למהדרין.
זהו המלון היחיד שיש לו כשרות הבד"ץ העדה החרדית ירושלים, והאירוח בו הוא על בסיס פנסיון מלא. התפריט מתבסס על אוכל יהודי מסורתי: קיגל, גפילטע, כבד קצוץ, 50 סוגי סלטים ועוד. בחול המועד פסח ייפתח חדר האוכל לציבור הרחב, ותוכלו גם אתם, כקהל מזדמן, להגיע ולטעום. אני מציעה לכולכם לבוא לבקר, כמובן בלבוש ובהתנהגות המכבדים את המקום, ולהכיר עולם אחר ומרתק. חג אביב שמח לכולם!
איך, כמה ולמה
חניון נח־לי יסודות
יש להגיע לכיוון הכניסה למושב יסודות, אך לפנות שמאלה לכיוון בית העלמין ולחנות בחניון. בתחנת הדלק יש חנות אלונית קטנה לקפה ולהצטיידות קלה.
טיול ג'יפים עם זאב גנוט
טיולי ג'יפים ברחבי הארץ לכל קבוצה ולכל גיל. טל' 052-7619635. בימי ו' יש להתקשר כשעתיים לפני כניסת השבת. הטלפון כשר, ולכן לא ניתן לשלוח מסרונים.
טיול ברכבת במושב יסודות
הטיול כולל ביקור ברפת וקטיף תפוזים בפרדס. יש להתקשר לאסתר פישר, טל' 052-7117109. בימי ו' יש להתקשר כשעתיים לפני כניסת השבת. הטלפון כשר, ולכן לא ניתן לשלוח מסרונים.
החווה של חוה
קיבוץ חפץ חיים. מחיר כניסה: 47 שקלים לילד מגיל שנתיים, 25 שקלים למבוגר, כולל הכל. שעות פתיחה בחופשות: א'-ה' 09:30-17:00 (בשעון קיץ עד 19:00), ו' 09:00-14:00. מומלץ להתקשר ולבדוק בטל' 08-8593876.
מוזיאון "החלוץ החרדי" נמצא במתחם החווה. אתר: www.havafarm.co.il
מלון ציפורי בכפר
קיבוץ חפץ חיים. טל' 08-8593888. בהכשר הבד"ץ העדה החרדית ירושלים. מחירים: החל מ־1,690 שקלים לזוג,
על בסיס פנסיון מלא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו