ראש הממשלה על החלטת בג"ץ לבטל את מתווה הגז: "מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להחלטת בג"ץ לפסול את מתווה הגז: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל. ישראל נתפסת כמדינה עם התערבות משפטית מוגזמת שקשה לעשות בה עסקים". הוא ציין כי "לאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל".

ראש הממשלה הוסיף כי "נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו״.

בפסיקה דרמטית ביטל בג"צ את מתווה הגז עליו החליטה הממשלה ואותו הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכך קיבל את עתירות התנועה לאיכות השלטון, הפורום הישראלי לאנרגיה ואדם טבע ודין כנגד המתווה. עיקר הטענות של העותרים נגד המתווה היו נגד הליך קבלת ההחלטות, עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים והתחייבות המדינה לא לשנותו למשך עשר שנים.

הסיבה העיקרית לביטול המתווה היא פסקת היציבות, המעניקה למעשה הגנה לחברות הגז משינוי חקיקה למשך עשור. השופטים קבעו כי אם ברצון הממשלה לעשות כן, עליה להעבירו הליכי חקיקה בכנסת. בג"צ העניק למדינה שנה להסדרת סוגיית הגז, שאם עד אז הדבר לא יוסדר - המתווה יבוטל. 

בפסקת היציבות התחייבה הממשלה לא לשנות את מתווה הגז ולהתנגד ליוזמות חקיקה. מדובר בחלק במתווה שאמור היה לשמש הגנה מפני שינויים רגולטוריים בתחום המסים, ההגבלים העסקיים ומכסות הייצוא למשך עשר שנים.

בהחלטה שפירסמו השופטים כתב שופט העליון אליקים רובינשטיין כי "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, שבה מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבו לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות - ודינה בטלות. היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי. אין בסמכותה של הממשלה להחליט שלא להחליט ושלא לפעול".

השופט סלים ג'ובראן הוסיף: "קיים טעם לפגם גם בניסוח הגורף של הוראות היציבות, העשוי לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל ככל שהמדינה תיאלץ לחזור בה מההתחייבות שאותה נתנה".

פסק הדין המהפכני של בג"צ כולל בתוכו גם את הנסיבות בהן ניתן לעשות שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, המקנה לשר הכלכלה סמכות לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק ההגבלים העסקיים נוכח שיקולי חוץ וביטחון, ואם נעשה השימוש בסעיף  בסמכות ובסבירות. את המתווה גיבשה המדינה מול חברות "דלק" ו"נובל אנרג'י".

שטייניץ: "החלטה אומללה"

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יובל שטייניץ, הגדיר את ההחלטה "אומללה". שטייניץ אמר כי מדובר "בהחלטה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ואזרחיה, עלולות להיות קשות ביותר - ואולי אף בלתי הפיכות". 

 לדבריו, "ההחלטה מחייבת את מדינת ישראל להעניק לנובל אנרג׳י ״מתנה״ אותה סירבנו לתת לה בעבר: שהכנסת תתחייב לנושא היציבות".

שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "

ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל.

לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ושגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת. 

על מי שנושא באחריות ומתן הדין והחשבון לקבל לידיו גם את הסמכות. 

בלית ברירה, צריך עכשיו לפעול במהירות; אני קוראת לשר גלנט, לשר כץ, ללפיד ולליברמן לגלות אחריות לאומית, להתאחד ולהעביר במהירות האפשרית את סעיף היציבות בחקיקה".

משותפויות לווייתן נמסר: "בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים וסעיפים רבים נוספים – ועל כך אנו מברכים. עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את ההשקעות הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. אנו נפעל יחד עם הממשלה, באופן מיידי, לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח לוויתן עד סוף שנת 2019".

התנועה למשילות ודמוקרטיה גינתה בחריפות את ההחלטה וכינתה אותה "שוד סמכויות מנבחרי ציבור". "החלטת בג"ץ מהווה כרסום נוסף בסמכויותיהם של המוסדות הנבחרים במדינת ישראל. לפי ההחלטה, ממשלת ישראל לא יכולה לחתום הסכמים ארוכי טווח. איש משופטי בג"ץ לא ישא באחריות הציבורית אם החלטתם תוביל לעליית מחירי האנרגיה, לפגיעה בחוסנה הכלכלי של ישראל או ביחסיה הבינלאומיים. על הממשלה והכנסת לפעול במלוא החומרה נגד שוד הסמכויות מנבחרי הציבור, שכן הדמוקרטיה והגז הם של כולנו".

יחימוביץ': "שופטי בג"צ בחרו היום להגן על הפרדת הרשויות"

ממטה מאבק הגז נמסר בתגובה להחלטת בג"צ כי "פסילת מתווה מונופול הגז היא ניצחון לצדק על השחיתות וניצחון למאבק הציבורי הנחוש על קשרי ההון-שלטון בין הפוליטיקאים לטייקוני מונופול הגז... הציבור בישראל שאינו מוכן לאפשר את גזל משאבי הטבע והמשך מכירת החיסול של המדינה לקומץ טייקונים, יכול לזקוף קומה היום. מאבק ציבורי נחוש בכוחם העצום של ההון והשלטון, יכול להצליח בישראל של שנת 2016".

מהתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה נגד מתווה הגז יחד עם הארגונים "אדם, טבע ודין" ו-"הפורום הישראלי לאנרגיה", נמסר כי "השופטיפם פסלו את מתווה הגז שהיה אמור להקים כאן ליצחק תשובה מונופול אימתני על חשבון כולנו, מונופול שהיה עולה לכולנו הרבה מאוד כסף, היה מסכן את הביטחון האנרגטי של המדינה ומעל לכל - היה פוגע פגיעה בלתי-נסבלת בדמוקרטיה עצמה.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) בירכה כצפוי על ההחלטה. "למרות מסע האיומים והלחצים הממומן היטב, שופטי בג"צ בחרו היום להגן על הפרדת הרשויות ועל שלטון החוק בישראל, לבלום את הדורסנות חסרת-המעצורים שהופעלה לטובת טייקוני הגז ולהציב תמרור 'עצור' בוהק כדי להגן על הפרדת הרשויות בישראל", אמרה.

ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי "זהו ניצחון קודם כל של הציבור שנאבק נגד כל הסיכויים וניצח וכן אמירה עקרונית על ריבונות הכנסת והחקיקה הראשית - אי אפשר להעביר הסדרים כה דרמטיים במחטפים ממשלתיים בשירות הטייקונים".