שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

"חשבנו ברצינות לפנות את טוקיו"

ביפן מציינים החודש שנים לאסון בפוקושימה • ראש ממשלת יפן לשעבר מודה כי תכנן בזמנו לפנות את עיר הבירה על כל 50 מיליון תושביה • ובגרמניה כועסים על צרפת שאינה מוכנה לפרק את הכורים הגרעיניים בשטחה

הכור בפוקושימה אחרי האסון ב-2011 // צילום: רויטרס // הכור בפוקושימה אחרי האסון ב-2011 ,
הכור בפוקושימה אחרי האסון ב-2011 // צילום: רויטרס // הכור בפוקושימה אחרי האסון ב-2011

נאוטו קאן, שכיהן כראש ממשלת יפן בשנת 2011, השנה בה הכה צונאמי מהאוקיינוס השקט את חופי ארץ השמש העולה, מודה כי המדינה לא התכוננה לאסון הגרעיני שיכל להוביל לפינוי 50 מיליון תושבים. בראיון שהעניק לאתר החדשות הבריטי "הטלגרף", לציון חמש שנים לאסון פוקושימה, תאר קאן את הפאניקה ואת האי סדר במדינה בשנת 2011, בעקבות דליפת הכור הגרעיני בפוקושימה. 

"שקלתי לפנות טוקיו הבירה, על כל 50 מיליון תושביה, והכרזת משטר צבאי במדינה" אמר ראש הממשלה לשעבר שפרש מתפקידו בשנת 2011, "הקיום של יפן ככלל באותה תקופה היה הימור. פינוי 50 מיליון תושבים היה בבחינת הפסד מלחמה ענקית". קאן מודה כי באותה תקופה נבהל מאוד ממימדי האסון הגרעיני, הגדול ביותר מאז אסון צ'רנוביל בשנת 1986. 

סב נושא את נכדתו בעת פינוי המחוז אחרי האסון בפוקושימה ב-2011 // צילום: אי.פי.איי
סב נושא את נכדתו בעת פינוי המחוז אחרי האסון בפוקושימה ב-2011 // צילום: אי.פי.איי

סב נושא את נכדתו בעת פינוי המחוז אחרי האסון בפוקושימה ב-2011 // צילום: אי.פי.איי

"נדהמתי מחוסר הידיעה של היועץ הממשלתי בענייני אנרגיה גרעינית. כשנשאל לגבי הסיבה והתוצאות האפשריות של דליפת הכור, הוא לא ידע לתת לי תשובות ברורות" סיפר ראש הממשלה לשעבר, שהתפטר באותה שנה מתפקידו, לא בגלל הנזק הסביבתי שהוביל למותם העקיף של כ-600 בני אדם, אלא דווקא בגלל הירידה בדירוג האשראי של יפן באותה שנה. "שאלנו את אותו יועץ 'האם אתה מבין משהו בענייני אנרגיה גרעינית?', והוא ענה לנו 'לא, אני מבין בכלכלה'". 

כזכור, רעש האדמה בעוצמה 9 באוקיינוס השקט לפני חמש שנים, יצר גל צונאמי שהכה במחוז פוקושימה השוכן בחוף המזרחי של יפן.  עם זיהוי רעש האדמה, הושבתה באופן יזום תגובת השרשרת הגרעינית שנועדה לקירור הכור בעזרת מי ים, מה שהוביל בסופו של דבר להתחממות הכור ולהתכה של המיכל המכיל את חומרים הרדיואקטיביים. יחד עם זאת, הקרינה שספגו היפנים שפונו מהאזור הייתה כעשירית לעומת הקרינה שספגו האוקראינים שנחשפו לקרינה בצ'רנוביל 25 שנים קודם לכן. 

בדיקת קרינה ביציאה מהאזור המבודד בפוקושימה // צילום: איי.פי
בדיקת קרינה ביציאה מהאזור המבודד בפוקושימה // צילום: איי.פי

בדיקת קרינה ביציאה מהאזור המבודד בפוקושימה // צילום: איי.פי

 

"לולא בלמנו את התפשטות הקרינה הייתי מכריז על משטר צבאי"

קאן מודה כי לולא בלימת התפשטות החומרים הרדיואקטיביים, היה מורה על פינוי הבירה טוקיו: "כבר בשלב מאוד מוקדם, התרכזנו בטוקיו, התחלתי לחשוב על תכנית לפינוי הבירה. כ-90 שנה קודם לאסון, ב-1923, רעש אדמה הוביל את הממשל להכריז על משטר צבאי – התחלתי לחשוב על תכנית דומה ועל הכרזה על מצב חירום לו המצב היה מחמיר" אמר. 

בתוך כך,  עולים וגוברים מחאות הגרמנים ודרישתם לסגור את הכורים הגרעיניים הצרפתים שבחבל אלזס, הגובל בגרמניה. צרפת היא כיום אחת המדינות היחידות במערב אירופה שטרם ויתרה על האנרגיה הגרעינית, חרף האסון בפוקושימה שהוביל את רוב מדינות מערב אירופה לוותר על האנרגיה הגרעינית כמקור לחשמל. הכורים הגרעיניים המשמשים להפקת חשמל בצרפת נבנו בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, והם הולכים ומתיישנים, מה שמדיר שינה מעיניהם של הגרמנים – אך לא רק. גם בשוויץ ובנסיכות הזעירה לוקסמבורג הסמוכה מודאגים מהכורים הגרעיניים, שגם הצרפתים עצמם מודים כי "הם אינם בטיחותיים במאה אחוז". 

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר