נמשכת הסערה הפוליטית סביב המלצות דו"ח לוקר. אתמול היתה אמורה להתקיים פגישת עבודה לקבלת החלטות בנושא בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשתתפות שר הביטחון משה יעלון, שר האוצר משה כחלון, וכן אלוף (מיל') יוחנן לוקר מחבר הדו"ח, אולם ברגע האחרון טורפדה הפגישה המשותפת לאחר שיעלון סירב להגיע לפגישה שבה נוכח לוקר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במקומה נועד רה"מ עם הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, ועם לוקר בנפרד וללא נוכחות שר הביטחון. יעלון, המתנגד בנחרצות למסקנות הדו"ח, אמר לנתניהו כי מבחינתו לוקר סיים את תפקידו כאשר הגיש את המלצותיו לשרים, וכי ההתדיינות מעתה על קידום או על אי קידום הדו"ח תיקבע אך ורק בין שר הביטחון, ראש הממשלה ושר האוצר.
"צורך במענה חברתי"
בפגישות נתניהו שם את הדגש על מה שהגדיר "הצורך בתקציב שיאזן בין מתן מענה לאתגרים הגדולים לבין הצורך למענה חברתי", וכן התייחס לכוח האדם האיכותי של צבא הקבע והבהיר כי צריך לשמור עליו תוך כדי ביצוע צעדי התייעלות נדרשים.
בימים הקרובים צפוי נתניהו להיוועד בנושא גם עם השר יעלון ועם השר כחלון ולקיים דיונים נוספים עם חברי הקבינט המדיני־ביטחוני. עם זאת, עדיין לא ברור אם תתקיים ישיבה מיוחדת של הקבינט לדון בנושא, כפי שדרש השר נפתלי בנט.
השר כחלון נמנע מלצאת בהודעה פומבית על אימוץ מסקנות הוועדה, מחשש שהכרזה שכזו תקבע את רף 59 מיליארדי השקלים שעליהם ממליץ לוקר, ללא מנופי לחץ על צה"ל ועל מערכת הביטחון, ואז עשוי המצב לאפשר לשר הביטחון ולרמטכ"ל להגדיל עוד יותר את תקציב הביטחון.
יצוין כי לאוצר נוח להיכנס לדיון בממשלה ובקבינט הביטחוני כמי שתומך בתקציב ביטחון בהיקף של 55 מיליארד שקלים, שכן השר יעלון, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ והרמטכ"ל בהווה איזנקוט דרשו תקציב בסך 70 מיליארד שקלים לפחות, תוך העדפה לקבל 75 מיליארד שקלים. עם זאת, גם הם הודו שאין סיכוי שנתניהו, כחלון והשרים החברתיים ייתנו את ברכתם לסכומים כאלה.
בנט, גלנט וגלאון בעד
בדומה לכחלון, גם נתניהו טרם הביע בפומבי את עמדתו. זו צפויה להתברר בעוד כשבועיים, אז מתכוון רה"מ להביא את תקציב המדינה לאישור הממשלה. התקציב אמור לכלול את המספרים - ואז למעשה יתברר מה מהמסקנות של הוועדה יאומץ ומה לא. ההערכה היא כי מסקנות הדו"ח לא יאומצו במלואן וכי הרפורמה המרכזית שבו, הכוללת שינוי דרמטי בתנאי משרתי הקבע, לא תיושם או שתיושם באופן חלקי בלבד. מנגד, הגידול בתקציב הביטחון יהיה מתון יותר ממה שממליץ הדו"ח, ועל פי הערכה כעת, עוד לפני הפגישה של נתניהו עם שרי הביטחון והאוצר, יעמוד תקציב הביטחון על כ־56 מיליארד שקלים, במקום על 59 מיליארד, כפי שממליץ לוקר.
אחרי כחודש (שכן החוק מחייב שלושה שבועות להכנת תזכיר חוק), בסוף אוגוסט, יוגש תקציב המדינה לאישור הכנסת בקריאה ראשונה, וההצבעה עליו צפויה להיערך בתחילת חודש ספטמבר.
לעומת יעלון, הביע השר בנט תמיכה מוחלטת באימוץ מסקנות הדו"ח. "במקום לירות בשליח, מערכת הביטחון צריכה לחבקו ולאמצו", הבהיר השר בנט, "דו"ח לוקר זו הזדמנות של פעם בדור. לא אתמוך בתקציב הביטחון ללא דיון מעמיק בקבינט". גם השר יואב גלנט, חבר מפלגתו של שר האוצר כחלון, הביע תמיכה בדו"ח וציין כי מסקנותיו חשובות ונדרשות.
בדומה לשרים, יו"ר מרצ זהבה גלאון הביעה אף היא תמיכה במסקנות הדו"ח. "הניהול החשאי והסחטני של תקציב הביטחון פוגע באופן קשה וארוך טווח במערכת הציבורית בישראל", כתבה ח"כ גלאון בדף הפייסבוק שלה, "אין שום מדינה מערבית שגודל תקציב הביטחון שלה ביחס למשרדים האחרים מתקרב בכלל למה שקורה אצלנו. המשמעות היא שבכל שנה מיליארדים רבים מכספי המסים שלנו לא חוזרים אלינו בצורת כבישים, כיתות, מיטות אשפוז או סיוע לעניים, ובפרט לא נמצאים תחת הפיקוח המחמיר שהמדינה מחילה על כל שקל שהולך לשכר המצומק של שוטרים או עובדים סוציאליים. התקציבים האלה נשפכים לתוך בור שחור, שאיש מחוץ למערכת הביטחון עצמה לא מפקח עליו. לכן ההמלצה הכי חשובה של דו"ח לוקר היא זאת: שקיפות".
בהכנת הידיעה השתתפו מתי טוכפלד, שלמה צזנה וזאב קליין
