קומיקס ויהודים תמיד הלכו יחד, בייחוד בכל הקשור לתעשייה האמריקנית. הגורל היהודי קיבל לא אחת ביטויים בקומיקסים פופולריים, כאשר סופרמן וספיידרמן הושוו לגיבורים מהעולם הדתי. החל מסוף השבוע יעמוד מוזיאון הקומיקס בחולון על הקשר הזה, בשיתוף פעולה עם מיזם התנ"ך 929, בתערוכה "נשות חיל וסופר־גיבורים: סיפורים מהתנ"ך בקומיקס".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
התנ"ך שימש מקור השראה לאורך השנים בתרבות המערבית בסיפוריו, בגיבוריו ובנשותיו. הקומיקס, שחדר אל קדמת הבמה ב־150 השנה האחרונות, לא בחר אף הוא נרטיבים שונים משלו.
האוצר אסף גמזו, שריכז את פרויקט התנ"ך והקומיקס, אחראי בתערוכה לחלק "סיפורים מהתנ"ך בקומיקס" שמוצג בחלל המרכזי. בריאת העולם, סיפור אדם וחוה, קין והבל, אברהם אבינו, משה רבנו, שמשון הגיבור, מגילת אסתר וחזיונות סוף העולם מקבלים בתערוכה פרשנות ציורית מסקרנת.
חלק מהסיפורים המוצגים בתערוכה מתייחסים ישירות לטקסט ואף מצטטים אותו, אחרים מסתפקים בקריצה או בהתעלמות, אך בכולם שוכן מתחת לפני השטח סיפור עתיק יותר מדף הנייר המודרני. נוסף על כך, במוזיאון הוקם מתחם שבו יוצרים ישראלים עכשוויים מעניקים פרשנות משלהם לתנ"ך בעבודות שנוצרו במיוחד עבור התערוכה.
"עולם הקומיקס האמריקני - לעומת הצרפתי או היפני - הובל לאורך רוב ההיסטוריה שלו על ידי יהודים", אומר אוצר גמזו, "ממקס גיינס שהמציא את חוברות הקומיקס (עד אז היו רק 'סטריפים' של קומיקס בעיתונות, ע"ר) בתחילת שנות ה־30, דרך ג'רי סיגל וג'ו שוסטר שהמציאו את סופרמן, הארווי קורצמן ומגזין 'MAD' ועד לסטן לי שהמציא את כל גיבורי העל של מארוול - כל היוצרים הללו היו יהודים".
גמזו מבהיר כי "המגמה המשיכה והתעצמה בשנות ה־80, עם הולדת הרומן הגרפי". לדבריו, שני הספרים החשובים ביותר בתחילתו של הז'אנר לא רק נכתבו על ידי יהודים, אלא גם עסקו בנושאים יהודיים: "מאוס" של ארט ספיגלמן על שואת יהודי אירופה, ו"A CONTRACT WITH GOD" (שחלקים ממנו מוצגים בתערוכה) של ויל אייזנר, שעוסק ביחסו של יהודי מברוקלין לאל. כל אלו מתחברים לגישת הבון טון באמריקה כיום - המתייחסת לקומיקס ככלי שסייע להשתלבות היהודים בארצו של הדוד סם.
עבודות של שי צ'רקה
הגישה המוגברת של הקומיקס למקורות תנ"כיים, לדברי גמזו, היא תופעה מוכרת. "העניין הזה מתבטא ברומנים גרפיים ובספרים, אבל גם בכנסים אקדמיים ובתערוכות". הרעיון לתערוכה, לדבריו, נולד מתוך שילוב של כמה גורמים, ובראשם הופעתם בשנים האחרונות של ספרים כגון "בראשית", שכתב אגדת הקומיקס רוברט קראמב, ו"מגילת אסתר" של ג'יי.טיי. וולדמן.
"בשני המקרים מדובר ברומנים גרפיים שלמים, המוקדשים לגמרי לסיפור מחדש של ספר מהתנ"ך", אומר גמזו, "ההוצאות הללו, יחד עם העניין האישי שלי בתחומי היהדות, הובילו לתערוכה. בתחילה חשבתי שמדובר רק בשיגעון שלי, אבל בסופו של דבר, כמות החומרים והיענות היוצרים היו עצומות".
עבודה של אורי פינק
צילום: באדיבות מוזיאון הקומיקס חולון