1. נובמבר 2013: הפועל אילת מתארחת ביד אליהו ושולטת בבירור עד לקאמבק גדול של מכבי ת"א בדקות הסיום. אז היה זה גיא פניני שהציל לדיוויד בלאט את הכיסא. הערב אמנם לא היתה סכנה דומה לגיא גודס, אבל הוא בהחלט נזקק לעזרה. ג'רמי פארגו ומרקז היינס היו אלה שמנעו ממכבי הפסד ליגה ראשון אחרי שבעה ניצחונות בדרך ל־83:85 קשה על הקבוצה מהדרום.
אילת הובילה סמוך לסיום הרבע השלישי ב־15 נקודות ובסיומו ב־14. אז הגיעה ההתפוצצות של המארחים ותוך חמש דקות בלבד כל ההפרש קוזז. אחרי שתי דקות נוספות, מכבי כבר היתה ביתרון של שש נקודות. פארגו הזכיר בדקות האלה את ההצגות של טרום העונה. 0 מ־19 משלוש היו לרכז מאז המחזור החמישי בליגה. הערב הוא קלע שלוש כאלה על הפתיחה של הרבע הרביעי.
על ידו של פארגו, בלט היינס, שכמעט לא ירד הערב מהפרקט. בתכנון המקורי שניהם היו אמורים להרכיב תמד סקוררים שיעניק לקבוצה 40 נקודות מדי ערב ויקשו על היריבות. בפועל פארגו לא היה יציב, היינס לא שכנע והישלוב בינהם לא עבד. בפעם הראשונה התוכנית המקורית הזאת עבדה והם קלעו ביחד 54 נקודות.
פארגו עולה ל-3 נק' מתוך ה-27 שלו הערב // צילום: עודד קרני
2. משחק ליגה ראשון בשנה האזרחית החדשה, פעם ראשונה שהאולם נקרא "מנורה מבטחים", פעם ראשונה שמשחקים העונה במוצ"ש (לאחר שהוחלט שמדובר במשהו קבוע). עוד לא ברור איזה משחקים נקבל ביום הזה בשבוע אבל לפי היכולת של מכבי בשלושת הרבעים הראשונים, הם כנראה היו בטוחים שהמשחק הוא היום. בלי דווין סמית' (לא התלבש) וכשסילבן לנדסברג קולע נקודה (אחרי 60 בשני המשחקים האחרונים), מכבי נמצאת בבעיה גדולה.
במציאות שנוצרה במשחק, גודס לא ממש היה יכול לבחון את ג'ו אלכסנדר (שלוש דקות בלבד), שיחכה להזדמנות אמיתית במשחקים הבאים.
3. לאילת לקח סיבוב שלם לייצב סגל, למצוא כימיה ולייצר היררכיה. היא נמצאת במגמת התקדמות משמעותית והמאזן השלילי שלה בליגה לא יישאר עוד הרבה זמן. אלישי כדיר היה מצוין, אפיק ניסים הופיע בגדול, בראיין אסברי ואדריאן יוטר היו יעילים וקאליף וואייט הוא אולי הרכז שהכי משפיע על קבוצה בליגה. הבעיה שלה היתה לדעת לנטרל את מה שהיה צפוי - הריצה של מכבי ברבע האחרון - וחוסר היכולת ״לקרר״ את פארגו בזמן.
מכבי ואילת צברו קילומטראז' רב בעונה שעברה - שבעה משחקים בצמתים חשובים, כולל גמר גביע וחצי גמר פלייאוף. זאת לא תהיה הפתעה אם משהו דומה ישוחזר גם העונה.
