הנשיכה של לואיס סוארס מצטרפת לרשימה מפוקפקת • הלחץ לנצח בכל מחיר, האמוציות והעצבים סיפקו לאורך ההיסטוריה של משחקי גביע העולם בכדורגל הרבה רגעים שנכנסו לפנתיאון - ולאו דווקא בגלל מהלך כדורגל גאוני
סוארס וקייליני אחרי הנשיכה המפורסמת. לא פגעה בהכנסות | צילום: אי.פי
הנשיכה של לואיס סוארס מצטרפת לרשימה מפוקפקת • הלחץ לנצח בכל מחיר, האמוציות והעצבים סיפקו לאורך ההיסטוריה של משחקי גביע העולם בכדורגל הרבה רגעים שנכנסו לפנתיאון - ולאו דווקא בגלל מהלך כדורגל גאוני
דייגו הגדול מכולם היה תמיד איש של ניגודים, והמשחק נגד אנגליה ברבע גמר מונדיאל 86' רק משמש הוכחה לכך. שני שערים הוא הבקיע באיצטדיון האצטקה באותו ערב, בהפרש של ארבע דקות בלבד. הראשון נכנס להיסטוריה כ"יד האלוהים", כשמראדונה עלה לכדור גובה עם השוער פיטר שילטון, ודחק אותו לשער בעזרת ידו השמאלית. "היום אני יכול לומר מה שלא יכולתי לומר אז", כתב מראדונה באוטוביוגרפיה שלו. "באותם ימים קראתי לשער הזה 'יד האלוהים'. אבל אלה פטפוטי ביצים - זו לא היתה יד אלוהים, אלא זו היתה היד של דייגו וההרגשה היתה כמו לכייס את האנגלים". את הטורניר הוא סיים בהנפת הגביע.
יד האלוהים
יד ביד אל בדיקת הסמים, במשחק האחרון של מראדונה
אחרי שכבר ריצה עונש הרחקה בגלל שימוש בחומרים אסורים, התייצב דייגו למונדיאל בארה"ב ב־1994 כדי להוכיח לכל העולם שהוא כבר לא מסומם ועדיין הכדורגלן הכי גדול בעולם. אבל אחרי שני משחקים ושער אחד נכשל מראדונה בבדיקת סמים, נזרק מהמונדיאל והושעה ל־15 חודשים. זה היה סופה של אגדה.
סימני השיניים על כתפו של קייליני
לואיס סוארס
חלוץ נבחרת אורוגוואי, 2014
אחרי שניצח כמעט לבדו את אנגליה, נשך החלוץ האורווגואִי את כתפו של האיטלקי ג'ורג'יו קייליני מול עיני העולם כולו. "איבדתי שיווי משקל, נפלתי עליו ופגעתי בו עם הפנים שלי; ההתנגשות השאירה לי סימן על הלחי וגרמה לי לכאב חזק בשיניים", טען בפני ועדת המשמעת. הננשך עצמו הגיב: "סוארס הוא נחש שמתגנב ונושך. השופט ראה את סימן הנשיכה ולא עשה דבר. זו בושה וחרפה". העבר המפוקפק של סוארס - שתי נשיכות קודמות של שחקני יריב - בוודאי השפיע על ההחלטה של פיפ"א לזרוק את החלוץ מהמונדיאל בברזיל ולהרחיק אותו מכל פעילות בארבעת החודשים הקרובים. בינתיים הוא כבר הספיק להתנצל, קייליני סלח ואפילו טען שהעונש היה כבד מדי. אבל את סימני הנשיכה הזאת יהיה קשה למחוק מספרי ההיסטוריה של המונדיאלים.
חתום ביריקה. פרנק רייקארד ורודי פלר מאבדים שליטה
רודי פלר ופרנק רייקארד
שחקני גרמניה והולנד, 1990
מכיוון שבלתי אפשרי לשכוח את מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה, מפגשי כדורגל בין הולנד לגרמניה תמיד מתנהלים תחת מתיחות ספורטיבית אינטנסיבית, והמשחק ביניהן בשמינית הגמר של מונדיאל 1990 היה כנראה גם הברוטלי מכולם. רף העצבים טיפס כששניים מהכוכבים מצאו את עצמם בעימות ישיר. רייקארד ההולנדי ביצע עבירה מכוערת על פלר הגרמני וראה כרטיס צהוב, ותוך כדי ריצה שלהם לכיוון ההגנה הוסיף ההולנדי יריקה על העורף של יריבו. פלר התעצבן, התלונן אצל השופט והוצהב גם הוא. כשהכדור החופשי הוגבה לרחבה, פלר רץ בטירוף לעבר השוער ההולנדי וכמעט התנגש בו. רייקארד לא אהב את זה. הוא ניגש לפלר לעימות חוזר. את זה השופט לא אהב, והוא מיהר להרחיק את שני המתולתלים המשופמים. בדרך לחדר ההלבשה חתם ההולנדי את הסיפור ביריקה נוספת על שיערו המתולתל של פלר ההמום.
באטיסטון מחוסר הכרה, בטרם פונה אל בית החולים
טוני שומאכר
שוער נבחרת מערב גרמניה, 1982
לרשימה השחורה של היסטוריית המונדיאל נכנס השוער הגרמני אחרי כניסה אלימה בפטריק באטיסטון הצרפתי, במהלך משחק חצי הגמר של מונדיאל 1982. הצרפתי האומלל נפל על הדשא ושכב מחוסר הכרה במשך דקות, מוקף בצוות הרפואי, כשבאותו הזמן שומאכר עומד רחוק מההמולה ורק ממתין שהבלאגן ייגמר. פלאטיני, קפטן צרפת, סיפר לאחר מכן כי חשש באותו רגע שבאטיסטון מת. השופט, אגב, לא שרק לעבירה או לפנדל וגם לא הרחיק את שומאכר או הניף כרטיס צהוב. "אם הייתי יכול לצפות שוב באירוע הייתי כנראה מרחיק אותו, אבל באותו רגע על המגרש הייתי משוכנע שקיבלתי את ההחלטה הנכונה", הסביר השופט בדיעבד. באטיסטון פונה אל בית החולים הסמוך, שם אובחנו אצלו שתי שיניים שבורות, שבר בלסת ונזק לחוליה. "תגידו לו שאני אשלם על הכתרים שירכיבו לו", אמר השוער לאחר המשחק. אגב, בסקר שערך עיתון צרפתי זמן קצר לאחר מכן נבחר שומאכר לגרמני השנוא ביותר בהיסטוריה. למקום השני הגיע אדולף היטלר.
אריאל אורטגה נוגח באדווין ואן־דר סאר. משחק ראש משובח
אריאל אורטגה
חלוץ נבחרת ארגנטינה, 1998
"אל בוריטו" (החמור הקטן) היה הארגנטינאי הראשון שזכה ללבוש בנבחרת את החולצה מספר 10 אחרי מראדונה, מה שסיפק לא מעט ציפיות ממנו. אבל אורטגה היה טיפוס בעייתי עם הרגלי שתייה מגונים. הוא היה מעורב בשתי תאונות דרכים בהשפעת האלכוהול והירבה להסתבך בשערוריות. במונדיאל 98', הראשון אחרי עידן דייגו, פגשה ארגנטינה את הולנד בשלב רבע הגמר. דקות לפני סיום המשחק, במצב 1:1, ניסה אורטגה לסחוט פנדל כשצלל בתוך הרחבה. השוער אדווין ואן־דר סאר ניגש לחלוץ כדי לנזוף בו על ההתחזות, ואורטגה, שהיה נמוך ממנו ב־27 ס"מ, הגיב בנגיחה לפניו של השוער שצנח על הדשא. אורטגה ראה כרטיס אדום והולנד ניצלה את היתרון המספרי על המגרש כדי לכבוש שער ניצחון ולהעפיל לחצי הגמר.
שאקר. ההרחקה הכי ארוכה במונדיאלים
סאמיר שאקר מחמוד
בלם נבחרת עיראק, 1986
אל המונדיאל במקסיקו הגיע סאמיר שאקר עם התווית של "הבלם הטוב ביותר במזרח התיכון", אבל ההיסטוריה לא תזכור אותו בגלל זה. העיראקים שיחקו בשלב הבתים מול נבחרת בלגיה ומצאו את עצמם בפיגור מוקדם של שני שערים כבר אחרי 21 דקות; בתחילת המחצית השנייה איבד שאקר את העצבים ופשוט ירק על השופט חסוס דיאז פלאסיו. התגובה של השופט הקולומביאני היתה רגועה והוא הסתפק בכרטיס צהוב. עיראק הפסידה 2:1 והודחה בשלב הבתים, אולם פיפ"א לא התעלמה מהאירוע והחליטה להרחיק את שאקר מכל פעילות למשך שנה, והוא לא חזר לשחק יותר בנבחרת הלאומית.
זידאן נוגח במטראצי ומפסיד את המונדיאל
זינאדין זידאן
קפטן נבחרת צרפת, 2006
גמר גביע העולם. מיליארדים מרותקים למשחק באיצטדיון בברלין בין צרפת לאיטליה, שנכנס להארכה. עבור זידאן, אגדת כדורגל והכוכב הבלתי מעורער של אותו טורניר, זה היה רגע האמת - בגיל 32, הוא כבר הכריז כי יפרוש מכדורגל מייד לאחר המונדיאל, והגמר היה למעשה משחקו האחרון בקריירה מפוארת. הוא כבש שער יתרון, מרקו מטראצי הישווה, אבל השניים נכנסו להיסטוריה בגלל תקרית ללא כדור. הבלם האיטלקי פלט כמה מילים לעבר זיזו, שהגיב בנגיחה לחזהו של מטראצי. הקפטן הצרפתי ראה מייד את הכרטיס האדום ואח"כ את נבחרתו מפסידה את הגביע בפנדלים.
הפסל במרכז פומפידו
"אף פעם לא אמרתי שמה שעשיתי בגמר המונדיאל היה מוצדק", כתב זידאן באוטוביוגרפיה שלו, אך הוסיף: "אני מעדיף למות מאשר להתנצל בפניו (על הנגיחה)". כעבור שנה הודה האיטלקי כי קילל את אחותו של זידאן, ואמר: "אני מתנצל בפניו, זידאן בשבילי היה אלוהי הכדורגל". לפני שנתיים נחנך מחוץ למוזיאון האמנות במרכז פומפידו בפאריס פסל של זידאן נוגח במטראצי. חודשיים לאחר מכן קפץ האיטלקי לבקר בעיר, הצטלם למרגלות הפסל והעלה את התמונה לטוויטר.
שייח' פאהד אל־סאבח סוגר חשבון עם השופט, במהלך המשחק עם צרפת
שייח' פאהד אל־אחמד אל־ג'אבר אל־סאבח
ראש המשלחת הכוויתית למונדיאל 1982
משפחת אל־סאבח היא המשפחה השולטת בכוויית, בעלת קשרים עמוקים בתעשיית הנפט ומחזיקה בכל עמדות המפתח בממשל ובצבא. האח הבכור שימש בזמנו אמיר המדינה, ואילו פאהד תיפקד כיו"ר התאחדות הכדורגל והיה מעורב באופן פעיל בכמה ארגוני ספורט בינלאומיים, כולל בוועד האולימפי הבינלאומי. במונדיאל 1982, שנערך בספרד, שימש השייח' פאהד ראש המשלחת וישב ביציע הכבוד בזמן המשחקים. בשלב הבתים, במהלך משחק מול צרפת, שחקניו קפאו במקום בזמן התקפה אחרי שחלקם שמעו שריקה מהיציע; הצרפתים ניצלו את זה כדי לכבוש שער חוקי שאושר, ועל הדשא התפתחה מהומה. חלפו שניות בודדות לפני שהשייח' הכוויתי קם ממקום מושבו, ירד אל הדשא והורה לשחקניו לא להמשיך לשחק עד שהגול לא מבוטל. בתום שיחה צפופה שניהל עם השופט האוקראיני מירוסלב סטופר, החליט האחרון לבטל את השער, ועד היום זה למעשה השער היחיד שנכבש במונדיאל ובוטל בשל התערבות של אחד מהצופים באיצטדיון. השייח' עצמו נורה למוות ב־1990 על ידי חיילים עיראקים במהלך הפלישה של עיראק לכוויית, כשניסה להגן בגופו על הארמון.