"כל שאר השורות נותרו ריקות". ינאי // "כל שאר השורות נותרו ריקות". ינאי

מותו של אוטודידקט

הסופר ואיש המדע והרוח צבי ינאי, שכיהן כמנכ"ל משרד המדע, הלך אתמול לעולמו בגיל 78 • סיפור חייו יוצא הדופן, כילד הונגרי באיטליה במלחמת העולם השנייה, היה עבורו השראה לכתיבת "שלך, סנדרו", שזיכה אותו בפרס ספיר בשנת 2008

הסופר, הפילוסוף ואיש המדע והרוח צבי ינאי הלך אתמול לעולמו בגיל 78. ינאי, לשעבר מנכ"ל משרד המדע, הפך בעשורים האחרונים לחייו לסופר מצליח, ואף זכה בפרס ספיר לספרות לשנת 2008 על ספרו "שלך, סנדרו", שראה אור בהוצאת כתר. הוא יובא למנוחות מחר (רביעי) בשעה 11:00 בבית העלמין בכפר סבא. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ינאי נולד בפסקרה שבאיטליה בשם סנדרו טות. אביו היה זמר אופרה נוצרי מהונגריה ואמו היתה רקדנית הונגרייה ממוצא יהודי. הוא היה בן הזקונים להורים בעלי קריירה ענפה, ואחיו הגדול, רומולו, ננטש מסיבות לא ברורות אצל האומנת של המשפחה, ועקבותיו אבדו. בזמן מלחמת העולם השנייה מתו ההורים, ושלושת האחים לבית טות הגיעו לאחר המלחמה לארץ ישראל על סיפון האונייה "מטרואה" מנאפולי ונקלטו בקיבוץ רמת דוד. 

ב"שלך, סנדרו", שפורסם ב־2006 כרומן מכתבים, מגולל ינאי מפגש מאוחר ובדיוני למחצה עם האח האובד. הספר "מאוחר מדי", שראה אור ב־2009, הוא המשך לסאגה המשפחתית הזו. קודם לשני הרומנים פירסם ינאי שלושה ספרי עיון - "בעקבות המחשבות" (1994), "החיפוש האינסופי" (2000) ו"מסע לתודעת הטבע" (2005).

ינאי היה אוטודידקט מושבע ואתיאיסט אדוק. בראיון ל"הארץ" בשנת 2006 אמר: "איני חש שייכות דתית לעם היהודי, אלא זיקה היסטורית. מחויבותי נתונה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. במילים אחרות, הזדהותי נתונה בראש ובראשונה לישראליות שלי, ולא ליהודיות שבי".

ינאי התגייס לצנחנים כשהיה בן 17 ולחם עם גדוד 890 בפיקודו של אריק שרון בפעולות התגמול ובמבצע סיני בשנות ה־50. לאחר שהתגייס, פנה לעולם הטכנולוגיה והמדע. בשנת 1970, כשהיה דובר חברת י.ב.מ בישראל, הוא ייסד את כתב העת "מחשבות", שהתמקד בהגות ובמדע, וערך אותו עד לסגירתו בשנת 1990.

בשנותיו האחרונות של כתב העת הינחה ינאי כנסים שנתיים של "מחשבות בעל פה". 

בשנת 1990 הגיש ינאי תוכנית טלוויזיה בתחום הקולנוע, ששמה "סיפורי בדים", עם רחל גורדין. כמו כן הינחה תוכנית ראיונות בטלוויזיה עם מדענים ששמה "דברים בגו", והגיש תוכניות רדיו על מדע.

בשנת 1991 יעץ למועצה הציבורית של בית הספר התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים. ב־1993 היה יועץ שר הבריאות דאז, אהוד אולמרט, בנושא הרפורמה במערכת הבריאות, ובשנת 1993 מונה על ידי שולמית אלוני לתפקיד מנכ"ל משרד המדע וכיהן בתפקיד עד שנת 1997. 

מאז פרישתו מהחיים הציבוריים שימש ינאי יועץ לחברות היי־טק בנושא פילוסופיה ארגונית והירבה להרצות בפורומים שונים על פילוסופיה, על תרבות ועל מדע.

לצד כתיבת הפרוזה שלו, הוא נודע ביכולת מופלאה לתאר ולפרש סוגיות מדעיות סבוכות בלשון בהירה ומובנת. אלמנתו של ינאי, דליה הוכברג, כתבה אתמול בדף הפייסבוק שלה: "צבי שלי, שלנו, כבר לא איתנו. כל שאר השורות הפכו להיות ריקות". 

הוכברג אמרה אתמול: "צבי לא היה במלחמה עם אף אחד. הוא מאוד העריך אנשים שמפעילים את המוח שלהם. ביום־יום הוא הישרה זאת על הילדים שלו ועל כל מי שנמצא בסביבתו. בשיחה איתו תמיד לומדים משהו. בלי צבי לא הייתי יודעת דבר וחצי דבר, וכך גם ארבעת הילדים שלו. ישעיהו ליבוביץ' אמר שאדם לא נקבר, רק גופו נקבר. כך גם צבי. כל מה שהוא עשה ואמר נשאר, וכולנו יכולים ליהנות ולשתות בצמא את הדברים הללו. אנו מודים על הזכות שהיתה לנו להיות לצידו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו