מהדורת חדשות לילדים היא רעיון מצוין. לא חדש, אבל מבורך. החל משלשום מגיש גדעון אוקו בערוץ הילדים מהדורה מקוצרת של 20 דקות, המסכמת את אירועי היום עבור ילדי בתי הספר. כדי לחבר את האזרחים לעתיד לנעשה במדינה, כדאי לספר להם מה קורה כאן מסביבם. זה חשוב, זה חינוכי, השעה שנבחרה מתאימה - רגע לפני המקלחת וארוחת הערב - ואם יושבים לצפות עם הורה נבחר זה יכול לעמוד בקלות בתקן של "זמן איכות". אז למה המהדורה הצעירה, שמצולמת באולפני חדשות 2, נראית ומתנהגת כמו מישהי שנחתה בטעות בערוץ הלא נכון? ולחלופין, מי חושב שבני 7 יכולים או צריכים להתעניין בראשי עיר מושחתים?
כותרות המהדורה אתמול בישרו על העתיד לבוא: רעידת אדמה, בחירות מקומיות, התפשטות קופיקס (?) וצוללנים מתחת למים. ליין אפ שנועד לילדים וכבר מכיל לפחות נושא אחד צרכני, שממש לא מתאים לקהל היעד. הנושא הראשון שעלה על הפרק, רעידת אדמה, מתבקש לנוכח אירועי הימים האחרונים. התיווך של אוקו היה עשוי לעורר בהלה. בניסיון לפשט את המושגים הסביר אוקו מהו סולם ריכטר, אבל דילג על הסברים משמעותיים להבנה של ילדים. תצלום של כדור הארץ והסבר מדעי, אפילו קצר, היו עוזרים הרבה יותר ממשפטים סתומים ממרואיינים. דבר המומחה רק זרע עוד פאניקה ("אי אפשר לשלול את זה שבסופו של נחיל תבוא רעידה חזקה"), ולאחריה גם ההרגעה של אוקו ("אנחנו מדגישים שהסיכוי לרעידת אדמה לא גדול, לכן לא צריך לפחד") לא ממש עזרה. ליתר ביטחון, שוגרו לילדים הוראות התנהגות במקרה של רעידת אדמה. אנימציה היתה עוזרת להמחיש את הדברים. קצת השקעה עוד לא הרגה שום ילד.
הנושא הבא שעלה לדיון היה הבחירות. כאן היה חסר הסבר מינימלי - מה תפקידו של ראש עיר? כל כמה זמן מתקיימות בחירות? - ואוקו זינק לפרשנות של הכתב הפוליטי עמית סגל. סגל רחב האופקים יכול להקריא באמצע הלילה כתבי אישום של לפחות חמישה ראשי ערים, אבל הוא אינו מסוגל לדבר בגובה העיניים של תלמידי א'־ו'. "מה יהיה אם ראש עיר מכהן ייבחר שוב, למרות שיש נגדו כתב אישום או חשדות כבדים?" שאל אוקו, והשניים נגררו לדיון משמים. בשורה התחתונה, ביקש אוקו מהצופים לבדוק אם בבית הספר שלהם מוצבת קלפי, עניין העשוי לגרור ביטול לימודים, אולי הנקודה הרלוונטית היחידה עבורם בדיון.
מכאן הלכה המהדורה למחוז סהרורי - כתבה על רשת קופיקס. לא מספיקה טחינת המוח שהמבוגרים עוברים בנושא, גם הילדים צריכים לשמוע על חשיבותו של קפה בחמישה שקלים. "אתם לא שותים קפה, וטוב שכך, כי אומרים שזה לא כל כך בריא", פתח המגיש במסר סותר והעביר את השרביט לכתבת, שדיווחה בהתלהבות על ההשפעות על התחרותיות בשוק הקפה. ערכתי בדיקה, אולי אני מנותקת. לא מצאתי הרבה בני 12-7 שלוגמים הפוך בשש אחר הצהריים, או בכלל. אם רוצים לדבר עם ילדים על צרכנות, אולי אפשר למצוא משהו שקרוב לעולמם (לא, כרטיסים למופעי חנוכה אינם נחשבים)?
היחיד שהצליח להתגבר על משוכת הגיל היה מנחם הורוביץ, שיצא לבדוק חוגים ייחודיים לילדים. להורוביץ אין בעיה להתיילד במידה, והוא חמוש בסקרנות אמיתית שגרמה לו לתווך מצוין את החוגים לנגרות ולאילוף כלבים. תחזית מזג האוויר היתה קצרה ועניינית, ולא לוותה בשום הפתעה חיננית (מה לגבי טיפים, מה כדאי ללבוש?). מי שמכבד ילדים לא היה מגיש להם חלטורה מבלבלת, סותרת ולא רלוונטית. מי שמכיר ילדים יודע שהם מזהים עבודה בעיניים. מי שאוהב ילדים יתרחק מהמהדורה הצעירה.
