"זה משהו מטורף, זה כמו להיות בחלל החיצון": כך תיאר בפנינו חוקר המערות בועז לנגפורד את פנים מערת איילון בשיחה שערכנו עמו ועם חוקר המערות הבכיר פרופסור עמוס פרומקין. שיחה זו התקיימה שבועות ספורים לפני קבלת ההחלטה על עתידה של המערה והחיים שבה, שנראו אז ככאלו שעשויים להיעלם מן העולם.
כעת נראה שהשמחה גדולה, שכן אנו למדים שעתידה של המערה הייחודית הזו ושל החיים שבה הוא שימור מוחלט. האיום על מערת איילון הגיע כתוצאה מתכנונים לעבודות תשתית שלפיהם מי הגשמים מנחל איילון יווסתו אל תוך שטח המערה, במקרה כזה, המערה והמערכת האקולוגית שבה צפויים היו להיהרס.
בעקבות החלטתה של הועדה לתשתיות לאומיות שהתקבלה היום, על פיה יש להסיט את מי הגשמים למקורות חילופיים, המערה והחיים שבה ניצלו. מערת איילון היא מערה מאוד ייחודית הנמצאת בישראל, אך יש לה ולחיים שבה משמעות בסדר גודל עולמי.
מערת איילון התגלתה במהלך עבודות במחצבת נשר-רמלה בשנת 2006, אנשי המחצבה לא ידעו איזה אוצר יש להם מתחת לאף, אך חוקרי המערות מהמרכז לחקר מערות (מלח"מ) שנכנסו למקום נדהמו לגלות את המערה האדירה (השלישית באורכה בישראל, כ-2,700 מ' אורכה), את המערכת האקולוגית העדינה שבתוכה, ואת החיים שמתקיימים בה וזאת ללא שום תלות בעולם שבחוץ. בשל עבודות תשתית שתוכננו בקרבת מקום, מים רבים היו אמורים להיפלט אל שטח המערה ולהשמיד את צורות החיים הנדירים המתקיימות בה. אך כל זה כעת מאחורינו, כאשר נראה שמקבלי ההחלטות השכילו לקחת את דברי אנשי המקצוע והפרסומים שעלו בנושא לתשומת הלב ולעשות את ההחלטה הנכונה ולהסיט את המים למקום חילופי.
ממנהל התכנון - הות"ל נמסר: "הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, קיימה היום (שני) דיון בנוגע לתוכנית המשלימה לניהול הנגר באגן נחל איילון (תת"ל 33 א) שמטרתה ריסון מי הנגר (מי גשמים) באגן האיילון לצד התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון. בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור בחודשים האחרונים, התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בארץ ובעולם הציגו בפני הות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בפרק זמן של חצי שנה ימצא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה מערת איילון."
תגובתו של פרופ' עמוס פרומקין, המרכז לחקר מערות, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים על ההחלטה: "אנו מברכים את הות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית "תת"ל 33 א'" על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו"
תגובת אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים: "אנו מברכים על החלטת הות"ל, בעקבות המלצת החוקר אדר' ברוך יוסקוביץ, לא לכלול את מערת איילון בתכנית לאיגום מי נגר. החלטה זו היא צעד חשוב בקידום שמירת המערכת האקולוגית של מערת איילון הייחודית בקנה מידה עולמי. מערת איילון מהווה חלון לביום ה'אופל' הכולל בתי גידול אקווטיים ויבשתיים המתקיימים מיליוני שנים בתת הקרקע. אוצרות אוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים כוללים פרטים שנאספו ממערת איילון ושימשו למחקר טקסונומי בתיאור המינים הייחודים רק למערה זו. אנו שמחים כי הפרטים המופקדים באוסף לא יישארו כמזכרת למינים שנכחדו, אלא יהוו תזכורת לעולם סמוי מן העין אך בעל חשיבות מדעית רבה"
מן המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית נמסר:
"משמח מאוד לשמוע שעולם החי הייחודי והפגיע של מערת איילון ניצל מהכחדה. בעלי החיים של איילון מהווים דוגמה נדירה ברמה העולמית למערכת אקולוגית שלמה המנותקת מן העולם שבחוץ. עצירת התכנית לנקז מי נגר לתוך המערה מנעה את חשיפת החיים במערה לעולם החיצוני, דבר שהיה משבש את המערכת האקולוגית הייחודית ומעלים אותה. חשוב מאוד שגופי התכנון השכילו להבין את הסכנה בהפרעות מסוג זה למערכות רגישות"
בשיחה קודמת שקיימנו עם פרופסור עמוס פרומקין ובועז לנגפורד, חוקרים במלח"מ, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, הם סיפרו לנו על המערה:
פרומקין: "בעלי החיים במערה, לא קיימים בשום מקום אחר בעולם. מעבר לייחודיות שלהם כפרטים, הם גם מייצרים סביבה שקיימת רק אצלנו, זכינו מכל נקודות העולם המופלא הזה, להיות מדינה שקיבלה את המשימה לשמור על מערכת שפשוט אין לה מקבילות".
לנגפורד: "המערה הזו היא סנסציה עולמית, לא פחות. מדובר במערכת שלא נשענת כלל על פוטוסינתזה ואור השמש, מקום מיוחד מאוד שניתן ללמוד ממנו דברים מהותיים על התפתחות החיים בכלליות, ועל תהליכים אבולוציוניים. מדובר על יצורים שקופים ועיוורים שחיים במנותק לחלוטין מהעולם שבחוץ, זה משהו מטורף, זה ממש כמו להיות בחלל החיצון".
פרומקין: "במערה נמצאו שבעה מיני בעלי חיים, כולם חדשים למדע. אחד מהם הוא עקרב שכל כך שונה מכל מה שאנחנו מכירים שהוחלט להגדיר משפחה חדשה במדע בעקבות גילויו. טורף העל במערה הזו הוא סוג של חסילון שנקרא 'סומית איילון', האב הקדמון שלו נכחד לפני 7 מיליון שנים. את הסומיות שמצאו במערת איילון אירוע הכחדה על פני השטח לא עניין, הן המשיכו לשרוד. השר אלקין, בזמן שהיה השר להגנת הסביבה, חתם בעצמו על כך שאותה 'סומית איילון' היא יצור שמוגדר כערך טבע מוגן. והיא כאמור חיה אך ורק במערת איילון".
פרופסור עמוס פרומקין הינו בכיר חוקרי המערות בישראל, בעל שם עולמי וממובילי המאבק על הצלת המערה.
לאחר ההחלטה המשמחת, נותר לנו רק לקוות שגם במאבקים דומים בעתיד הרשויות יהיו עם אוזן קשבת לאנשי המקצוע העוסקים בתחומי החחי בישראל ובעולם, אוהבי הטבע, ושלל הפעילים שסייעו למאבק הזה על משאב לאומי יקר מפז, ששרד מיליוני שנים לפני שאנחנו היינו כאן, להמשיך להתקיים, גם אחרינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו