ברוכים הבאים: הכירו את הזאבים הנדירים שעברו להתגורר בישראל

ברוכים הבאים: שמונה זאבים טלואים זכרים הגיעו לאחרונה למדבריום, פארק החיות ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל בבאר שבע – וכעת הם מתאקלמים בבית החדש שלהם.

הקבוצה החדשה הגיעה ארצה מגן החיות Sigean שבדרום צרפת כחלק מתוכנית שימור המין של ארגון גני החיות האירופי (EAZA), בו חבר המדבריום. חמישה מהזאבים הם ילידי 2019 ושלושת האחרים נולדו ב-2021. השמינייה הגיעה מתוך קבוצה גדולה יותר של זאבים טלואים, וכעת חבריה מבססים מחדש את הדינמיקה והמעמדות ביניהם.

בימים הראשונים בבית החדש של הזאבים – הנקראים סיוואה, אורקאי, סובק, אוקנדה, אוביי, אובורו, נורו ואקילה, מכיוון שקיבלו את שמותיהם בצרפת –הבחינו במדבריום כי שניים מהם נחשבים נחותים בקבוצה. כאשר ניתן לקבוצה נתח ענק של בשר, שישה זאבים ישבו ואכלו סעודת מלכים – והזאבים הנחותים בחבורה לא הורשו להשתתף בסעודה. רק כאשר השישה סיימו לאכול, השניים הורשו לאכול את השאריות.

בשלב זה, זכרים אלו אינם מיועדים לרבייה – והמדבריום משמש להם כבית. הוצאת הזכרים מגן החיות בצרפת מאפשרת ללהקה המקורית ממנה הם הגיעו להמשיך להתרבות, ובכך להמשיך את תוכנית הרבייה של מין זה, הנמצא בסכנת הכחדה.

הזאב הטלוא הוא טורף בגודל בינוני, בן משפחת הכלביים. פרוותו בעלת כתמים בצבעי צהוב, שחור, חום ולבן, ומכאן שמו – בדומה לשמו המדעי, Lycaon pictus, שמשמעותו היא "זאב צָבוּעַ". לכל פרט דגם ייחודי של כתמים וצבעים, כך שאין שני זאבים טלואים בעלי מופע זהה. בעבר הזאב הטלוא היה נפוץ במגוון בתי גידול בכל יבשת אפריקה, פרט למדבר הסהרה ויערות הגשם של אגן קונגו. כיום תפוצתו הצטמצמה משמעותית ונותרו אוכלוסיות בתשע מדינות במרכז, מערב ודרום אפריקה. ההערכה היא כי נותרו כ-39 אוכלוסיות ברחבי היבשת המנותקות זו מזו, שמספרם הכולל של הפרטים עומד על כ-6,600 זאבים טלואים, כשלפי הערכה כ-1,400 מהם הם פרטים בוגרים ומתרבים. האוכלוסייה העולמית של החיה הזו נמצאת ב-20 השנים האחרונות בירידה מתמדת.

הסיבות להכחדתם של הזאבים הטלואים מובנות היטב וכוללות רגישות קיצונית לקטיעת בתי הגידול, התנגשות עם חקלאי בעלי חיים וציד, הרג בשוגג על ידי אנשים במלכודות ובתאונות דרכים, ומחלות זיהומיות. כל הסיבות הללו קשורות לפלישה אנושית לבית הגידול של הזאב הטלוא, וככאלה לא פסקו ולא סביר שיהיו הפיכים ברוב הטווח ההיסטורי של המין. לתמותה כתוצאה מפעילות האדם תפקיד חשוב בהכחדת המין ובעלת שתי השלכות ארוכות טווח: ראשית, סביר כי מחוץ לאזורים מוגנים ייתכן שזאבים טלואים לא יוכלו להתקיים יחד עם אוכלוסיות אנושיות הולכות וגדלות, אלא אם ייושמו תוכניות שימוש בקרקע ופעולות שימור אחרות. שנית, התנהגותו המרחבית של הזאב הטלוא מובילה ל"אפקט קצה" משמעותי מאוד, אפילו בשמורות גדולות.

גיאומטריה פשוטה מכתיבה כי שמורה של 5,000 קמ"ר אינה מכילה נקודה אחת הרחוקה יותר מ-40 ק"מ מגבולות השמורה – מרחק הנמצא בטווח המרחקים שהולכות להקות זאבים טלואים בהתנהגותם הרגילה. לפיכך, מנקודת מבטו של הזאב הטלוא, שמורה בגודל כזה (גדולה למדי לפי רוב הסטנדרטים) תהיה כולה קצה. ככל שאוכלוסיות אנושיות עולות סביב גבולות השמורה, הסיכונים לזאבים הטלואים היוצאים החוצה צפויים אף הם לגדול. בתנאים אלה, רק השמורות הלא מגודרות הגדולות ביותר יוכלו לספק כל רמה של הגנה לזאבים הטלואים.

מדובר בחיה חברתית מאוד אשר חיה בלהקות המורכבות מ-15-10 פרטים בממוצע, כשבכל להקה יש מספר זכרים הקרובים גנטית, בעוד ישנן נקבות בעלות קרבה גנטית זו לזו שמקורן מלהקה אחרת. בכל להקה יש נקבה דומיננטית שרק היא זו שתתרבה, כשבין כולן קיימת תחרות עזה על תפקיד ה"שליטה", עד כדי כך שלעיתים הן תוקפניות מאוד אחת כלפי השנייה, וזאת במטרה לזכות בזכות להתרבות. הנקבה הדומיננטית ממליטה בממוצע בין 7 ל-10 גורים בתוך מאורה תת-קרקעית. בשלב ההנקה, שאר הנקבות בלהקה מספקות לה ולגוריה מזון על ידי אכילת יתר לאחר הציד ופליטת המזון בכניסה למאורה.

לזאבים הטלואים תקשורת מורכבת. הם מתקשרים אחד עם השני על ידי מגוון קולות, נביחות ותנועות גוף. בזריחה ובשעת השקיעה מקיימות הלהקות "טקסי ברכה", הכוללים מגוון התנהגויות חברתיות לחיזוק הקשר בין פרטי הלהקה. במהלך הטקס מריחים ומלקקים הזאבים זה את זה, מכשכשים בזנב ומצפצפים בקול – טקס אותו הם עושים גם לפני יציאתם למסע ציד.

אחוזי הצלחה גבוהים. הזאבים הטלואים // צילום: יחסי ציבור

הזאב הטלוא הוא בין הטורפים המוצלחים בטבע, כאשר סיכויי ההצלחה של הלהקות, שבכל מסע ציד שכזה משתתפים בין 6 ל-20 פרטים, עומדות על בין 70% ל-80%. לרוב, הזאבים הטלואים יצודו אנטילופות בינוניות כגון אימפלות וצבאים. עם זאת, הם מסוגלים להתמודד גם עם טרף גדול מאוד כמו יען, באפלו, גנו, זברה ועוד. הלהקה תתפרס בשטח בחיפוש אחר עדר של אנטילופות. לאחר שהם איתרו עדר, הפרט הפגיע ביותר מאותר, בדרך כלל פרט צעיר, חולה או פצוע.

בדרך כלל, זכר נחות יתחיל את הציד בניסיון לבודד את החיה משאר העדר. לאחר שהמטרה זוהתה והופרדה, הזכר השליט משתלט על ההובלה של הציד – ומרוץ הסיבולת הקטלני מתחיל. הלהקה תבודד פרט של טרף מן העדר ותרדוף אחריו עד שיקרוס מעייפות. לרוב הזאבים אינם הורגים את טרפם, אלא אוכלים אותו חי. למרות שהם מאוד קולניים בזמן הציד, חברי הלהקה שקטים לחלוטין ומתקשרים בעזרת שפת גופם. לאחר שהפילו את הטרף, ניזונים הזאבים הטלואים במהירות לפני שיגיעו טורפים גדולים יותר ויגנבו להם את השלל.