לאחר שהכור הגרעיני בצ'רנוביל שבאוקראינה התפוצץ בשנת 1986, האזור הסמוך לו נאסר למגורים – כך שהעיר שעל שמו הוא נקרא וסביבתה פונו לחלוטין מאנשים. מאז, האזור נותר שומם מאדם, אך אוכלוסיות רבות של בעלי חיים בכלל ושל חיות בר בפרט שגשגו בו.
בעוד חשיפה לכמויות כל כך גדולות לקרינה רדיואקטיבית, כפי שנגרמה בעת האסון, עלולה לגרום לנחשפים אליה לחלות במחלות מסוכנות שונות, מחקר ארוך טווח שבוצע על קהילת הזאבים שחיה באזור הראה כי אלה פיתחו עמידות למחלת הסרטן.
המחקר הובל על ידי הביולוגית האבולוציונית והאקוטוקסיקולוגית קארה לאב מאוניברסיטת פרינסטון היוקרתית, אשר עקבה לאורך השנים אחר אוכלוסיות בעלי החיים המתגוררות באזור המסוכן למגורים סביב הכור הנטוש. ממצאי הבדיקות של החוקרת ועמיתיה הראו כי הזאבים, שנחשפו לכמויות קרינה עצומות של פי שישה מהגבול העליון המותר לחשיפה בבני אדם, פיתחו עמידות לסרטן "בדומה לחולים אנושיים שעוברים טיפולים בקרינה".
במסגרת המחקר, החוקרים חיברו ב-2014 לזאבים קולרים עם מודדי קרינה, כשמעת לעת הם לקחו מהם דגימות דם על מנת לראות כיצד החשיפה החריפה לקרינה באזור הכור משפיעה על הביולוגיה שלהם. מטרת המחקר הייתה לגלות סוגי מוטציות שיתפתחו בזאבים, אשר עשויים לאפשר לזהות מוטציות שיעלו את הסיכויים לשרוד את המחלה.
מחקר מסוג זה הינו חשוב במיוחד מכיוון שהוא יכול ללמד כיצד אסטרונאוטים מסוגלים לשרוד בחלל מחוץ לכדור הארץ כשהם חשופים בצורה גלויה לקרינת השמש. כמו כן, המחקר יכול גם ללמד כיצד תוכל האנושות להמשיך להתקיים גם לאחר אסון גרעיני.
מבחינה זו, החיות שמתגוררת סביב הכור הנטוש, שגם אחרי עשורים ממשיך לפלוט קרינה, מהווים כר מחקרי חשוב מאוד לנושא הזה. כיום מתקיימות בסביבות הכור אוכלוסיות גדולות של זאבים, דובים וחיות בר אחרות, שמנצלות את היעדרותם של בני האדם מהאזור כדי לשגשג באזור כה מסוכן לחיים.