זיהומים, דלקות ועוד: עד כמה מסוכן החיידק שהתגלה בכלבים בארץ?

ברוצלה קאניס עלול לגרום לעייפות, ירידה בפוריות, דלקות ואפילו לצליעה • לאחרונה התרבו דיווחים על כלבים שנדבקו בו, וביררנו: איך זה קורה, כיצד ניתן להימנע מהדבקה, מה אפשר לעשות נגדו והאם בני האדם גם בסכנה?

כלב. צילום: Getty Images

בימים האחרונים התרבו דיווחים על כך שבמספר כלבים בישראל התגלה חיידק בשם ברוצלה קאניס, שעלול לגרום להם לעייפות, צליעה, דלקות עיניים, זיהומים שונים, ירידה בפוריות, הפלות, בעיות באשכים והריונות כושלים.

כדי שתוכלו לדעת כיצד להתמודד עם החיידק ועל הצורך ההכרחי באבחון נכון של הכלב על ידי רופא וטרינר, ד"ר שלי עינב, מומחה בבריאות הציבור וחבר בארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל, פירט על החיידק, דרכי ההידבקות בו – והסביר גם אם הוא באמת מסוכן.

מהו החיידק?

זהו חיידק זואונוטי (כזה שמועבר מבעלי חיים לבני אדם) שספציפי מאוד לבעלי חיים, ובמקרה הזה – לכלבים. הוא התגלה לראשונה בשנת 1966 בארצות הברית, ובהמשך בעולם כולו. ב-2019 החיידק התגלה גם בכלבים שיובאו ארצה באופן לא חוקי ולא מפוקח (עד אז, ישראל נחשבה לנקייה מהחיידק).

עובר בקלות. כלב, צילום: iStock

אילו כלבים נמצאים בסיכון?

תחילת התגלה החיידק בגורים, בעיקר בגזעי שי טסו, שיבה אינו, קבליר קינג צ'ארלס ובולדוג צרפתי, חלקם, כך לפי פרסומים השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, הגיעו מבית גידול באלון הגליל. ואולם, לא מן הנמנע כי ישנם בישראל גזעים נגועים נוספים ואפילו גורי כלבים מעורבים, כתוצאה מהרבעות לא מפוקחות.

כיצד נדבקים?

החיידק עלול לעבור לאדם באמצעות מגע ישיר עם הפרשות של מערכת המין והשתן של כלבים נגועים, מגע עם ריריות (אף, פה, עיניים) או מגע עם פצעים פתוחים, ולגרום לתחלואה.

בקרב הכלבים, החיידק מועבר ביניהם בעיקר במגע מיני או בצורה אירוסולית (חלקיקי נוזל באוויר) במקומות צפופים כמו כלביות ובתי גידול. שרידות החיידק בסביבה נמוכה יחסית, כך שמגע עם עצמים כמו צעצועים ומרבצי לינה לא אמור לדבק, אבל בכל זאת מומלץ לשמור על היגיינה והפרדה מלאה גם באלו.

זה חמוד, אבל עלול להיות מאוד מדבק. כלב מלקק אישה צעירה, צילום: Thinkstock Photos

האם זה מסוכן?

חשוב להדגיש: שיעורי התמותה בקרב הכלבים החולים בברוצלה קאניס נמוכים, אך יש לזכור שזוהי מחלה כרונית והכלב עלול להיות נשא של החיידק למשך שנים רבות, אולי אפילו לכל החיים, ולהפריש אותו לסביבה בזמנים שונים. שטיפה במים וסבון ושימוש בחומר חיטוי מבוסס אלכוהול או כלור, ישמידו בקלות את החיידק , מה שמעיד על כך חשיבות השמירה על בריאות בעלי החיים ושלנו בני האדם.

אז מה עושים?

עיקור/סירוס כלבים, בוודאי של כלבים שנדבקו בחיידק, יביאו לצמצום סיכויי התפשטות המחלה בקרב האוכלוסייה. אם רכשתם/אימצתם גור במהלך השנה האחרונה, מומלץ לפנות לרופא הווטרינר המטפל ולהיוועץ בו לעניין בדיקה סרולוגית להימצאות נוגדנים לחיידק.

יש לשמור על היגיינה (שטיפת ידיים היטב במים, עם סבון או חומר חיטוי) לאחר כל מגע עם הכלב בכלל ולפני האוכל בפרט, ובעיקר עד שתתקבלנה תוצאות בדיקות המעבדה.

אל תחששו לפנות אליו. וטרינר מטפל בכלב (אילוסטרציה), צילום: Getty Images


נוסף על כך, יש להימנע ככל הניתן ממגע עם כלב נגוע, ובוודאי ממגע עם הפרשות מערכת המין והשתן שלו. במידה וכלבכם חולים – יש ליצור קשר מיד עם הרופא/הווטרינר המטפל.

הברוצלה קאניס היא מחלה שחובה לדווח עליה בישראל, ולפיכך חובת הווטרינר המטפל לדווח על כל כלב חולה לשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר