הכור הגרעיני בצ'רנוביל (ארכיון) | צילום: אי.פי.איי.

למרות הקרינה בצ'רנוביל: חוקרים גילו תגלית מדהימה על הכלבים במקום

מדענים גילו כי צאצאי הכלבים שחיו באזור הכור הגרעיני בזמן האסון, לפני כמעט 37 שנים, לא רק שורדים את הקרינה הרדיואקטיבית - אלא גם מצליחים להתרבות ולחיות כרגיל

כמעט 37 שנים לאחר האסון בכור הגרעיני צ'רנוביל שבאוקראינה, מדענים שחקרו את הסביבה הביולוגית של הכור ההרוס גילו כי כלבים שנמצאים באזור מצליחים לא רק לשרוד למרות הקרינה הרדיואקטיבית הרבה שיש בו, אלא גם להתרבות ולחיות תקופה ארוכה.

על פי הערכות המדענים, שפרסמו את הממצאים שלהם בכתב העת "Science Advances", מדובר בצאצאים של חיות המחמד שננטשו על ידי בעליהם לאחר האסון, שהתרחש ב-26 באפריל 1986. באסון נהרגו יותר מ-4,000 איש, ויש הערכות כי מספר מקרי המוות שנגרמו באופן ישיר ועקיף מהאסון בכלל עומד על כ-93 אלף.

אחד המקומות הקשים למחיה על כדור הארץ. כלבים בכור הגרעיני בצ'רנוביל,

החשיבות הרבה של הממצא היא בכך שבאמצעות המחקר, ניתן יהיה לזהות שיטות להישרדות גם בסביבה מסוכנת ומזוהמת, במיוחד אם מדובר באחד המקומות הקשים ביותר למחיה על פני כדור הארץ.

במחקר בחנו המדענים 302 כלבים שנמצאו משוטטים באזור הסגור סביב הכור, שבהם כלבים שנחשפו לרמות שונות של קרינה רדיואקטיבית. החשיפה הזו לקרינה, שיש בה פוטנציאל לחולל מוטציות ולפגוע בשרשרות הדנ"א של המטען הגנטי בכלבים, צפויה ככל הנראה לחולל גם שינויים גנטיים בין הכלבים הנחקרים לשאר זני הכלבים שמצויים בעולם. בכוונתם של המדענים לערוך מחקרים נוספים בתחום הזה, על מנת לראות אילו מוטציות התחוללו באותם כלבים.

בהקשר, החוקרת איליין אוסטרנדר מהמכון הלאומי לחקר הגנום האנושי בארצות הברית, אחת מהמחברים של המחקר הנוכחי, אומרת כי "שאלת המחקר שלנו הייתה איך שורדים בסביבה כל כך עוינת במשך 15 דורות שנולדו מאז האסון". גם החוקר טים מוסו, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת דרום קרוליינה, שהשתתף במחקר, מציין כי "הגורים המזוהמים בקרינה מספקים לנו כלי מדהים לבחון את ההשפעות של סביבה עוינת כזו על כל היונקים".

הכור הגרעיני בצ'רנוביל, לאחר האסון, ב-1986, צילום: איי.פי.

כאמור, החוקרים מעריכים כי רוב הכלבים באזור הסגור הענקי סביב הכור ההרוס הם צאצאי החיות שננטשו לפני עשרות שנים, ומכיוון שאלה ככל הנראה התרבו ביניהם – לא ניתן יהיה להבחין בין פרט אחד לחברו, מבחינת השפעת הקרינה.

למרות זאת, החוקרים הצליחו לזהות קבוצות של כלבים עם חשיפה משתנה לקרינה. יש להקות כלבים שנחשפו לקרינה ברמה גבוהה שחיות בסמיכות גדולה יותר לכור, ישנן להקות שנחשפו לרמה בינונית של קרינה ויש להקות שנחשפו לרמת קרינה נמוכה.

"מדובר בתגלית מפתח מבחינתו" אומרת אוסטרנדר. "הפתיע אותנו שממש יכולנו לזהות משפחות שונות של כלבים. למעשה, זיהינו 15 משפחות שונות של כלבים. זה מאפשר לנו לחקור את הדנ"א של כל קבוצה ולראות את ההבדלים בהשפעת הקרינה על החברים בה".

כלב בסמוך לכור הגרעיני בצ'רנוביל, צילום: איי.פי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו