בשיתוף תנובה
בשנת 1945 הגיעו שלושה מבני משפחת עבד עבד אל־חלים לאזור שהיה בבעלות משפחתם בצפון עמק יזרעאל והקימו כפר קטן שנקרא אז "חירבת זבדה". בין היתר התפרנסו תושבי המקום מגידולים חקלאיים קטנים בחצרות הבית של פרות, עיזים, תרנגולות ועוד, לצורך הקיום הבסיסי. בין ראשוני המתיישבים היה גם סבו של עבדאללה עבד אל-חאלים בן ה־35 - מי שמנהל כיום את הדיר המשפחתי המורחב והמתקדם ביישוב שקיבל עם השנים את שמו הנוכחי, מנשיית א-זבדה.
"למשפחה של סבא היו כמה כבשים, עגלים ופרות, ואחרי שסבא נפטר, בגיל צעיר יחסית, האח הגדול של אבי לקח פיקוד על המשפחה וגידל גם אותו", מספר עבדאללה, "כבר בתור ילד אבא שלי התחיל לעבוד איתו ולעזור לו ברפת ובדיר, בכל פעם למד עוד משהו ונכנס לעניינים".
הכפר עצמו הוכר רשמית על ידי המדינה רק ב־1979, וכעבור שנה, עם אישור תוכנית המיתאר, חובר למערכות המים והחשמל והחל להתפתח באופן משמעותי. אותה התפתחות היא שאיפשרה לאביו של עמראן להקים, ב־1988, את מכון החליבה הראשון של המשפחה. "גם היום דוד שלי לוקח חלק בעסק, למרות שמצבו הבריאותי לא מאפשר לו להיות פעיל במאה אחוז", מספר הבן, "ואני מסייע לאבי כל הזמן, בכל מה שצריך. התחלתי לעזור לאבא כשהייתי בכיתה ב'. יחד עם אחותי הגדולה היינו קמים מוקדם, בארבע וחצי בבוקר, עוזרים לאבא לפני בית הספר, וכשחוזרים מהלימודים מצטרפים אליו שוב".
כל המשפחה נותנת יד
עבדאללה מספר כי במהלך השנים רצה אביו להמשיך ולפתח את הדיר, הוסיף עוד ועוד כבשים, עד שבשלב מסויים נוצר מצב שבדיר הישן כבר לא היה מקום, והמשפחה החלה בתהליך של העברת המשק אל מחוץ לשטחי הכפר. "בכל פעם שאחת הכבשים הייתה עושה רעש היינו רבים עם השכנים", מספר עמראן בחיוך, ובנו מוסיף: "תהליך קבלת האישורים ובניית הדיר החדש לקח כמה שנים, אבל בסוף השגנו את הכסף והצלחנו לעשות את המעבר שאיפשר לנו להפוך לעסק גדול כפי שאנחנו היום. מכון החליבה החדש שלנו מאד מתקדם ואנחנו מרגישים שעשינו צעד גדול מאד במעבר הזה.
"ההבדל בתהליך העבודה הוא משמעותי - פה לוקח לי לחלוב 500 כבשים בפחות משעה, איכות החלב טובה יותר, הוא נקי יותר. הכיף שלי זה לייצר את החלב עבור אנשים ובגלל שאני יודע שבסופו של דבר התוצרת מגיעה אל האנשים - חשוב לי שהחלב יהיה איכותי וברמה גבוהה. סבי, יחד עם אחד מאחיו של אבא, התחילו את הדרך הזו בשנות החמישים של המאה הקודמת, ואני ממשיך את הדרך שלהם. יש לנו כבר תוכניות לבנות עוד דיר, בדיוק כמו זה. הבן הקטן שלי כבר מגיע לכאן לראות את העבודה ואפילו עוזר לנו מדי פעם".
אורי קורן, רכז קשרי יצרנים של תנובה בצפון, נמצא בקשר רציף עם משפחת עבד אל-חלים ומספר כי "מדובר במשפחה שמייצרת חלב כבר הרבה מאד שנים. כל בני המשפחה עובדים בעסק, כולם נותנים יד מתוך ידיעה שזה מקור הפרנסה. זו גם הייתה הסיבה שהמשפחה עשתה את המעבר מדיר קטן לצורכי קיום בסיסי בלבד, לדיר שעובד עם גורמים חיצוניים ועם השנים גם התרחב והתקדם. יש הבדל משמעותי בין דיר לצרכים בסיסיים, לבין עסק גדול ומשמעותי כמו במקרה של עמראן.
"הקשר של תנובה עם המשפחה הוא קודם כל ברמה המקצועית - אנחנו אוספים את החלב, אמונים על בדיקות החלב, איכותו ורכיביו, וכמובן על כל מה שנוגע לתשלום השוטף. אנחנו גם מסייעים בכל ההיבט של תחזוקת מיכלי חלב, עזרה בתשתיות, אמצעי מימון. במקרה של עמראן היינו מאד מעורבים, משום שלפני כמה שנים הם עשו מהלך מאד גדול של מעבר לאתר החדש. היה להם דיר קטן וצפוף וישן ליד הבית, ובסיוע המועצה האזורית עמק יזרעאל, משרד החקלאות ותנובה, הם בנו דיר גדול מחוץ לכפר, במקום שבו הם נמצאים היום. תנובה היתה שם בעיקר כדי לכוון אותם לכל הדרישות ולהתאים לכל צורכיהם, והיינו מעורבים משלב התכנון עד שבפועל נחלב שם חלב.
"אנשי תנובה גם אמונים על הקשר עם כל הממשקים בענף החלב: מעבדות, מדריכי ממשק חליבה שמסייעים ליצרנים, אם יש צורך בגורמי רפואה אנחנו עושים את הקישורים המתאימים. מאד חשוב לנו לעזור לכל משפחה שרוצה להתפתח כדי שירגישו ביטחון בענף".
ביטחון ואמינות
אפרי רייקין, מנהל אגף חלב גולמי וקשרי יצרנים בתנובה, מוסיף כי יצרני חלב וצאן במגזר הערבי דבקים בדרך כלל באופן הייצור המסורתי ומגדלים מספר מצומצם של כבשים במתחם קטן ליד הבית.
"זו המסורת, חלק מאורח חיים, אבל זה לא עסק של ממש", אומר רייקין, "אלו שרוצים לעשות מזה ממש עסק חייבים להחליף פאזה, לדעת שהם צריכים להקים דיר שיעמוד בתקנים ובסטנדרטים הרגולטוריים הכי מחמירים ולייצר חלב באיכות שמתאימה לדרישות של מחלבות תנובה, לצורך העניין. אלו שלוקחים על עצמם את האתגר באמת יוצאים מהכפר ובונים דיר שמתאים לשנות האלפיים.
"עמראן בנה דיר חדש לתפארת, עם מתקן חליבה איכותי ומתקדם מאד מבחינה טכנולוגית. הוא החליט שהוא חייב לשווק למחלבה גדולה, שתוכל לקבל את כמויות החלב שלו, ולכן התקשר עם תנובה. העסק שלהם עומד בכל הדרישות של החברה, שלא מעגלת פינות ולא מתפשרת. הוא מקפיד על הכל כי הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להיות יצרן של תנובה. אנחנו, מצדנו, מעניקים לו ביטחון ואמינות שנקלוט את התוצרת שלו. הקשר ההדדי הזה בא לידי ביטוי בהצלחה של העסק המשפחתי הזה".
בשיתוף תנובה