בשיתוף לקט ישראל
המשבר הכלכלי שליווה את התפרצות נגיף הקורונה הביא לעלייה משמעותית בכמות תושבים חסרי ביטחון התזונתי. כלומר, אנשים שאינם יודעים מתי תהיה הארוחה הבאה שלהם ומה היא תכלול.
אי-ביטחון תזונתי הוא הסממן החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. פגיעה בביטחון התזונתי משמעה פגיעה בשאר תחומי החיים. בעיית אי-הביטחון התזונתי באה לידי ביטוי לא רק בהיקף ההוצאה הכספית על צריכת מזון, אלא גם בתמהיל הצריכה; אי-ביטחון תזונתי מלווה ברמת הוצאה נמוכה בעיקר על פירות, ירקות, בשר ודגים, שערכם התזונתי גבוה. מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין אי-ביטחון תזונתי לבין שורה של מחלות שונות, ובין מצבו הסוציו-אקונומי של הפרט לבין תחלואה ותמותה.
לפי דוח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2018, בישראל חיות 513 אלף משפחות באי-ביטחון תזונתי. במילים אחרות – מעל למיליון וחצי נפשות, בהם מעל ל-600 אלף ילדים! לפי אומדני BDO ולקט ישראל, יביא משבר הקורונה לתוספת של 145 אלף נפשות, שייכנסו למצב של אי-ביטחון תזונתי שבו לא היו בעבר.
תופעה נוספת שמלווה את המשבר הכלכלי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, היא דווקא עליית מחירים, ובמסגרתה גם עלייה במחירי המזון. העלאות המחירים משפיעות על הכיס של כולנו, וחלק מאיתנו ייאלץ להגדיר מחדש את סדר העדיפויות בהוצאות משק הבית. אולם, עבור חסרי הביטחון התזונתי העלאות מחירים אלו הן בבחינת קרב הישרדות של ממש.
למה לזרוק כשאפשר להציל?
הצלת עודפי מזון עשויה להיות פתרון מידי ונגיש למצב זה, בהיותה חלופה קיימת לייצור מזון, המעבירה את השפע שקיים במקום אחד למקום בו קיים מחסור.
על פי אומדני הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2019, מאת לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, כ-35 אחוזים מהמזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד לאורך שלבי הייצור, ההפצה, הקמעונאות והצריכה, שהם כ-2.5 מיליוני טון מזון בשנה. בתוספת עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר כתוצאה מאובדן מזון ועלות טיפול בפסולת, העלות הכוללת של אובדן מזון עומדת על כ-22 מיליארדי שקלים, שהם 1.5 אחוזים מהתוצר הלאומי. מחצית מהמזון האבוד ניתנת להצלה. הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי ולאפשר למי שידם אינה משגת לאכול ארוחה חמה ומזינה, תוך חיסכון של כ-72 אחוזים מהעלויות.
מבחינה כלכלית יש לראות בהצלת מזון תהליך שמהווה חלופה מלאה לייצור מזון. בהינתן שעלויות ייצור המזון התייקרו וכך גם מחירו הסופי, שווי הצלתו יהיה אף גבוה יותר וכך גם ערכו עבור הנזקקים.
להצלת מזון גם יתרונות סביבתיים: מדוח אובדן והצלת מזון לשנת 2019 עולה, כי עלויות העלויות הסביבתיות של אובדן המזון מסתכמות בכ-3.2 מיליארדי שקלים. הצלת המזון יכולה לצמצם עלויות אלו משמעותית. הצלת מזון היא למעשה נוסחה מנצחת המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבים ותוך מניעת בזבוז משאבים נוסף, תוך שהיא תורמת להגדלת התוצר והפריון במשק.
הסכמה חוצת מפלגות
ב-23 באוקטובר 2018, לאחר כעשור של עבודה אינטנסיבית, אושרה פה אחד במליאת הכנסת הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זו הוגשה ביוזמת חברי כנסת שונים, ביניהם חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יחיאל חיליק בר, אורלי לוי אבקסיס, שולי מועלם ומרדכי יוגב בליווי של לקט ישראל. עד כה, גופים רבים שעוסקים בתחום המזון נמנעו מלתרום עודפי מזון שנשארים ברשותם והעדיפו להשליכם לפח האשפה, מחשש שתוטל עליהם אחריות אזרחית או פלילית בשל נזק שעלול להיגרם מהמזון שנתרם. מטרת החוק 'לעידוד הצלת עודפי מזון' היא הגנה על תורמי מזון ועמותות מזון, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני תביעה פלילית ואזרחית על תרומותיהם. בזכות חקיקה זו, גדל היקף תרומות המזון המבושל ללקט ישראל.
צעד נוסף שנעשה ותרם להגדלת היקף תרומות המזון המבושל הוא אימוץ של רשות החברות הממשלתיות את הצלת המזון ככלי לקיום אחריות תאגידית. חברה ממשלתית שתתקשר עם עמותה להצלת מזון ותתרום את עודפי המזון שלה, תיחשב לחברה בעלת אחריות תאגידית.
אז לכמה עזרנו?
בשנת 2020 סייע לקט ישראל מדי שבוע לכ-246 אלף נזקקים, באמצעות כמעט 20 טון מזון מבושל, ופירות וירקות בשווי כולל של 186 מיליוני שקלים. המזון חולק לנזקקים באמצעות 330 עמותות, ארגונים ורשויות מקומיות בכל הארץ. הארגון מסייע לעמותות הקצה גם ברכישת תשתיות מתאימות הנדרשות לשם הקפדה על כללי בטיחות המזון ושמירה על בריאות הנתמכים.
בימים כתיקונם, לקט ישראל משמש אות ומופת לארגונים דומים מרחבי העולם המגיעים ללמוד על פעילותו, ומוכר על ידיGFN-Global Food Banking Network כבנק המזון הלאומי של ישראל.
בשיתוף לקט ישראל
