האדמה נתנה פרנסה, חייבים לתת בחזרה

מי אני

"עמיר יחיאלי, בן 44, נשוי לעדי + 3 ילדים, חבר קיבוץ דורות ליד שדרות. אני עובד כבר שנתיים כמנהל אזור דרום של לקט ישראל. יש לי ארבעה רכזים – ישיש, אדיר, דקל והראל. אנחנו עובדים מול בתי אריזה וחקלאים בכל רחבי הדרום. רוב העבודה שלנו מתבצעת מול חקלאים שלא הספיקו לשווק את התוצרת או שיש להם מסיבה כזו או אחרת סיבה לתרום את התוצרת ולא למכור אותה. מניסיוני רוב החקלאים רוצים לעבוד איתנו. אני עוד לא נתקלתי בחקלאי שסירב ולו מהטעם הפשוט שהוא מבין את הערך הגדול של הארגון שלנו לא רק לחברה בכלל, אלא עבורו בפרט. אני שומע לא מעט חקלאים שאומרים לי: 'האדמה נתנה לי פרנסה, אני חייב להמשיך לתת הלאה'. בעיניי, האמירה הזו היא ארץ ישראל האמיתית".

גידולים

"אנחנו עובדים על חקלאים מכל סוגי הגידולים האפשריים. מפרי הדר ועד ארטישוק. כיף לראות את החקלאים מגדלים את מיטב התוצרת של ארץ זבת חלב ודבש, ונהנים מכל מה שיש לאדמה לתת".

סדר יום

"יש לי סדר יום די ברור. אני קם בשש בבוקר. מכין כריכים לדרך. בדרך כלל זה כריך עם גבינה צהובה וירקות או ממרח שוקולד. תלוי באיזו שעה קמתי וכמה זמן יש לי לפני שאני צריך להגיע לשטח. בימים חמים אני לוקח איתי צידנית של מים קרים, כי אפשר להתייבש בקלות בשטח. אחרי שיחת תדרוך עם הרכזים שלי בשטח אני ממשיך לעבור בין החקלאים, לבדוק מה עוד אפשר לעשות כדי להציל מזון. בימים אלה של מתיחות ביטחונית אני נמצא פחות בשטח ויותר במטה המרכזי ברעננה. הולך לישון מאוחר בלילה".

אם לא היית רכז של לקט ישראל

"אני מאוד אוהב את העבודה שלי אז קשה לי לדמיין עבודה אחרת. במשך שנים רבות עבדתי בשיווק ומכירות, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני ממש חייב לעזוב את זה לטובת הנפש. יש משהו במכירות שהוא מאוד שוחק וזה מרגיש שבמקום לתת לעצמך אתה נותן לאחרים על חשבון עצמך. בעבודה בלקט ישראל זה מרגיש בדיוק הפוך. אני נותן לאחרים ומקבל המון בשביל הנפש שלי".

עונה אהובה

"חד משמעית: קיץ. אני איש של קיץ. אני יודע שכולם מתלוננים על הזעה ועל האוויר המחניק ביולי אוגוסט ועדיין אני אוהב להיות בחוץ כל היום ובחורף מן הסתם זה יותר מוגבל".

קורונה

"וואו, תקופה קשה מאוד למשק. לצערנו הרב המון חקלאים נתקעו בשנה האחרונה עם כמויות של סחורה. עם זאת, אנחנו בלקט ישראל יודעים להפוך את הלימון ללימונדה. אם כבר הרבה אנשים נתקעו עם סחורה שממילא תלך לפח, עדיף לתעל אותה למקומות חיוביים, לעזרה לנזקקים. במובנים מסוימים אפשר לומר שהצרה של החקלאים השנה עם הקורונה הייתה סוג של נחמה ללקט ישראל ודרכה לכל עם ישראל".

פועלים

"יש לי ארבעה רכזים, פועלים ומתנדבים שעוזרים לנו לפי הצורך".

הכי אוהב בלהיות בלקט ישראל

"אני אוהב הרבה מאוד דברים בעבודה שלי. אני אוהב להסתובב ברחבי הדרום ולהיפגש עם חקלאים. אלה אנשי אדמה חמים וטובים. לא אנשים של שופוני. כיף לדבר איתם. הם מארחים נדיבים ונותנים מכל הלב".

הכי פחות אוהב בעבודה

"לא אוהב בעבודה שלי? אוהב הכל. אין דבר אחד שהייתי משנה. אני בא מרקע חקלאי. כל קיבוצניק הוא חקלאי בדמו. כולנו עבדנו בפרדסים ובשדות, כך שזה לא זר לי".

טיפ

"אני לא חקלאי פעיל, אז לא אתן טיפ שקשור לאדמה, אבל במובן מטאפורי כן קשור. אני ממליץ לכל אדם להשקיע ולתת מעצמו ובסופו של יום הוא יזכה לקצור את הפירות. לא לחפף ולא לחפש קיצורי דרך. רק דרך עבודה קשה מעריכים את הדרך ומגיעים לתוצאה טובה".

לקט ישראל

"ארגון שעושה רק טוב על הלב כי בסופו של דבר הוא בא מכוונות טובות, ניזון מאנשים טובים ומעניק באהבה לאנשים נזקקים. אני חייב להודות בכנות שלפני לקט ישראל לא הכרתי את עולם הנזקקים והעמותות. בזכות העבודה שלי יצא לי להבין יותר את הצד השני וזה גורם לי להעריך יותר את מה שיש לי וגם את יכולת הנתינה".