כחול לבן ירוק

בשיתוף לקט ישראל

הביטוי "אנשים טובים באמצע הדרך" מעולם לא היה רלוונטי כל כך, כשמביטים בהמוני בית ישראל מפשילים ידיים, עיניהם בורקות מהתרגשות ובפיהם שתי מילים: "באנו לסייע". אלפי חקלאים ממאות קיבוצים ויישובים, יחד עם אלפי מתנדבים מרחבי הארץ, הם ההוכחה שכל ישראלים ערבים זה לזה. יחד הם קוטפים את הפירות והירקות שלא נמכרים, ממיינים אותם, אורזים, שולחים ודואגים שכל משפחה נזקקת ומעוטת יכולת תקבל אספקה שוטפת של מזון.

הפרויקט המרגש הזה מתקיים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, תחת ארגון "לקט ישראל". בשנת 2020 סייע הארגון מדי שבוע לכרבע מיליון נזקקים, באמצעות כמעט 20 טונות של מזון, בשווי כולל של 186 מיליוני שקלים. המזון חולק לנזקקים באמצעות 330 עמותות, ארגונים ורשויות מקומיות בכל הארץ, ונחשב להצלחה כבירה.

מסובארו פרטית ל־72 משאיות

הכל החל בחזון של אדם אחד בשנת :2003 כשנתיים לאחר שעלה לישראל, נחשף ג’וזף גיטלר, מייסד ויו"ר לקט ישראל בהתנדבות, לדו"ח הביטוח הלאומי, שממנו למד על קיומה של קבוצה גדולה של אנשים העובדים קשה מאוד למחייתם, אך נותרים מתחת לקו העוני.

גיטלר, שמאמין בהזדמנות שווה לכל, החליט שהוא חייב לעשות מעשה. מדי לילה אסף את התבשילים שנותרו בארגונים שונים באמצעות מכונית הסובארו הפרטית שלו, אחסן אותם במקררים שהוצבו בחניית ביתו ומשם העביר אותם לחלוקה לנזקקים. כשלא ניתן היה לנהל את היקפי הפעילות מחניית ביתו, הקים ג’וזף את "לקט ישראל", שלימים הפך לארגון הצלת המזון הגדול בארץ.

לאחרונה פורסם הדו"ח הלאומי החמישי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת ,2019 וממנו עולה כי שווי המזון האבוד בישראל הוא בהיקף של 2.5 מיליון טון. הדו"ח חושף נתונים מדהימים ומצביע על כדאיות גבוהה להצלת מזון. הצלת מזון מתקיימת בכל העולם. בישראל הארגון שמוביל את הפעילות החשובה הזו הוא "לקט ישראל", שיודע היכן לאתר את העודפים ולאסוף אותם. הארגון, המונה כיום כ-100, 15,000 מתנדבים ו־72 משאיות הובלה בתנאים מבוקרים, חילק במהלך שנת 2020 כ-18,500 טון פירות וירקות וכ־4.2 מיליון ארוחות ובכך סיפק ביטחון תזונתי לכ-246,000 כל ישראלים מדי שבוע.

"לקט ישראל" זיהה את החשיבות שבצריכת מזון בריא ומזין גם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך, ולכן הוא מציל ומחלק עודפי מזון בריאים ומזינים וכן פועל להעלאת המודעות והידע בקרב ציבור זה לחשיבות של צריכת מזון בריא. כל מוצרי המזון שמציל הארגון עומדים בתנאים התברואתיים והתזונתיים הקפדניים ביותר, במטרה לספק לאנשים מזון איכותי, מזין ובריא.

פותרים בעיות גם בזמן הקורונה

עוד קודם למשבר הקורונה, חמישית מאוכלוסיית ישראל חיה במצב של חוסר ביטחון תזונתי, שמשמעו הוא חוסר הידיעה מתי יאכלו את ארוחתם הבאה והאם תהיה מזינה ובריאה. לכן, רבים מהם גם סבלו ממחלות הקשורות בתזונה לקויה, כגון סכרת. מגיפת הקורונה הכניסה רבים למעגל חוסר הביטחון התזונתי והעוני.

עם התפשטות נגיף הקורונה, מצא את עצמו ארגון לקט ישראל מתמודד עם שינויים משמעותיים בפעילותו: תרומות המזון המבושל פסקו באחת, במקביל לכך שאוכלוסיית הנזקקים נאלצה להפסיק לפקוד את חדרי האוכל בבתי התמחוי בשל הנחיות משרד הבריאות בישראל ובשל החשש לצאת מבתיהם ולהיחשף לנגיף.

מנגד, תרומת התוצרת החקלאית עלתה באופן משמעותי, שכן חקלאים שהיו אמורים למכור את תוצרתם לבתי מלון, מסעדות ושווקי מזון נותרו ללא יכולת למכור אותה. גם בשגרה ובוודאי בתקופת המשבר, החקלאים הם תורמי המזון הגדולים ביותר בכלל ושל לקט ישראל בפרט, על אף שמשמעות התרומה עבורם היא הפסד השקעה גדול והיעדר הכנסה. יחד עם זאת , ידוע לנו שקיימת תוצרת חקלאית שאינה נתרמת ומועברת להשמדה.

את כל אלו ליוותה עלייה חדה בדרישת הציבור לסיוע, שמגיעה הן מרשויות מקומיות והן מגורמים פרטיים. מתוך הבנה כי המציאות עמה מתמודד הארגון השתנתה מקצה לקצה ועל מנת שלא לפגוע בנזקקים התלויים בו, הארגון התאים באופן מיידי את עבודתו למציאות החדשה, הארגון רכש וחילק ישירות לבתיהם של הנתמכים (בעיקר קשישים) ארוחות מבושלות. הארוחות חולקו כשהן קפואות ומספיקות לשבוע ימים. מדובר בלוגיסטיקה שונה לגמרי מזו שבה מורגל הארגון שכן במקום להציל – הארגון מחלק מדלת לדלת מזון רגיש בתנאי עבודה מאוד מורכבים ותוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות.

בנוסף, הציל הארגון וחילק תוצרת חקלאית. למותר לציין, כי היקפי העבודה הצריכו שכירת כוח אדם ומחסני קירור נוספים. הארגון אף שכר צוות מקצועי אשר מחליף את עבודת המתנדבים שהופסקה בשל אילוצי הקורונה. כמו כן, חילק את עבודת המרכז הלוגיסטי לצוותי עבודה קבועים וסגר את הכניסה לזרים – על מנת להגן על הצוותים הפועלים במקום מהדבקות בנגיף, ולאפשר את המשך הפעילות גם אם חלילה אחד מאנשי הצוות ידבר ויוכנס לבידוד.

מצמצמים את אי-הביטחון התזונתי

הצלת מזון מאפשרת סיוע לאוכלוסיות מוחלשות בעלות תקציבית נמוכה, שכן  נדרש לממן רק את עלות ההצלה ולא את עלות הייצור. הנתון המדהים הוא משדובר במזון ששוויו הוא 3.2 מיליארד שקלים. אך עלות הצלתו היא 880 מיליון שקלים. כלומר, הפתרון של הצלת מזון מאפשר לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל תוך השקעה של רבע מהעלויות בלבד, לעומת מצב שבו היינו מיצרים את המזון עבור אותם אנשים רעבים. כמו כן, לצמצום אובדן מזון והצלת מזון תרומה כלכלית חשובה בהפחתת יוקר המחייה ובשיפור הפריון והתחרויות של תעשיית המזון בישראל ובחסכון במשאבים.

לפרויקט יש גם יתרון סביבתי: הצלת המזון מסייעת בניצולם היעיל של משאבי סביבה שהושקעו בייצור המזון, מצמצמת פליטת מזהמים וגזי חממה ומונעת השקעתם של משאבים נוספים כמו קרקע ומים המצויים במחסור ועלויות טיפול בפסולת. הדוח מצא כי העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת 2019 נאמדת בכ-3.2 מיליארד שקל וכי אובדן מזון אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. הצלת מזון תאפשר חסכון משמעותי במשאבים ובתקציבים ואף עמידה ביעד שאימצה העצרת הכללית שהל האו"ם בספטמבר 2015 לצמצום בזבוז המזון העולמי ב-50% עד לשנת 2030.

הצלת מזון מסייעת גם להקטנת פערים בחברה ולצמצום אי ביטחון תזונתי של השכבות המוחלשות, תוך ניצול תקציבי מירבי. עניין בעל ערך חשוב לכשעצמו, במסגרת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי שליווה את התפרצות נגיף הקורונה והעובדה שהשמיכה התקציבית קצרה מלהכיל את כמות הנזקקים ההולכת ועולה מדי יום.

חקלאי, עודפי התוצרת שלך יכולים להגיע לאלו שאין להם. להצטרפות ללקט ישראל >>

בשיתוף לקט ישראל