אי אפשר לומר לעגבנייה: 'עכשיו יש מלחמה, אל תאדימי'

בשיתוף לקט ישראל

מי אני

"שמי מרדכי מזרחי, בן 74, נשוי ואב וארבעה. אחד הילדים שלי ממשיך איתי. נתתי לו את החלקה שלי, ואני מפקח היום מהצד. בודק את הציוד, נותן קצת הוראות והולך לנוח".

גידולים

"היום אני מגדל רק עגבניות. לפני כן גידלתי גם מלפפון ופלפל חריף. למה הפסקתי? קודם כל, הגיל עושה את שלו. בנוסף, הייתה בעיה שלא היו לי מספיק עובדים כדי להשתלט על חלקות גדולות. היום אני יכול להגיד תודה לאל, המהלך היה רק לטובה, וגם הבן שלי מרוויח לא רע מהחלקות האלה".

סדר יום

"סדר היום שלי היום לא עמוס כמו שהיה פעם. בכל זאת, בן 74, אוטוטו 75. אני כבר לא עובד ממש קשה. אז מה בכל זאת אני עושה? אני קם בבוקר, לא מוקדם כמו פעם. דבר ראשון, אני שולח את הפועלים שלי לעבודה בשדה. אני הולך לבקר אותם פעם-פעמיים ביום, בודק את מחשבי ההשקיה וכל מה שצריך ואז חוזר הביתה לנוח. אני לא מתבייש להגיד שאני לא עובד קשה היום. הכל בסדר, עבדתי מספיק קשה כל ימי חיי".

אם לא הייתי חקלאי...

"אין דבר כזה לא להיות חקלאי, למרות שהיום זה פחות משתלם. אני חקלאי כל ימי חיי. מאז שאני מכיר את עצמי גדלתי במושבים, עם ההורים וגם כשהייתי לבד. אני אומנם יליד ירושלים, אבל זו רק עובדה יבשה. בפועל, אני מושבניק בלב ובנשמה. אני זוכר שאפילו כילד, החלום הכי גדול שלי היה להיות קאובוי, כמו שפעם הילדים היו מתחפשים בפורים. חלמתי להקים חוות צאן ובקר, כמו במערב הפרוע. למזלי, הגשמתי את החלום. היו לי סוסים, עדר של צאן. היו חיים טובים".

עונה אהובה

"אני אוהב מאוד את הקיץ. הכסף מגיע בעונה החמה, אז המחירים יותר גבוהים. בחורף המחירים ממש נמוכים. אנחנו עובדים עם פועלים בחורף רק מפני שאנחנו מחויבים להעסיק אותם. האמת היא שאם יכולתי לשחרר אותם בעונת החורף, או פשוט לתת לפועלים לשבת, זה היה עדיף מבחינתנו, כי הצורך בהם בעונת החורף הוא הרבה יותר מצומצם".

קורונה

"אני לא יכול להגיד שהקורונה השפיעה במיוחד על מה שקרה במשק שלנו. המשכנו לעבוד, קיבלנו חיסונים. הכל היה בסדר, בסך הכל".

מצב ביטחוני

"המצב משפיע. אין מה לדבר, אבל חייבים להמשיך ולקטוף. אני לא יכול להגיד לעגבנייה 'עכשיו יש מלחמה, אל תאדימי'. זה החיים".

פועלים

"יש לנו עשרה עובדים, מחולקים לי ולבן. כולם תאילנדים. היחסים שלי איתם מאוד טובים. אני לא יודע אם אנחנו כמו משפחה, אבל אני מעריך אותם, מטפל בהם. אני נשוי בשנית לבחורה תאילנדית בשם אנה".

הכי אוהב בלהיות חקלאי

"אני מאוד אוהב את המגע עם האדמה, עם הירקות. אני אוהב לראות את היצירה של הירקות, לחזות בכל התהליך. בכל פעם זה יפה בעיניי, זה כמו קסם".

הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי

"התמורה הכספית. אני לא אוהב את העובדה שאנחנו מרוויחים היום הרבה פחות כסף ממה שהרווחנו בשנים קודמות. למען האמת, וכמה שקשה להגיד את זה, אם הבן שלי היה שומע לי, הוא לא היה עובד בחקלאות. היום כבר אין בזה כסף, לפחות לא ברמה שמצדיקה הקמה של משק".

טיפ

"העצה הכי טובה שלי לבחירת ירקות בסופרמרקט היא ללכת רק על ירקות מבריקים. אם יש להם ברק, זה אומר שהם חדשים על המדף ולא קטפו אותם לפני הרבה זמן. בסופו של דבר, הסוד בירקות זה הטריות".

לקט ישראל

"ארגון יוצא מן הכלל! זה ארגון מתבקש לנוכח העובדה שיש הרבה נזקקים בישראל. אנחנו תורמים מאות ואלפי טונות של ירקות, וזה עושה לנו טוב על הלב, כי זה הולך לאנשים מעוטי יכולת. צריך להכיר בעובדה שזו המציאות: יש אנשים עניים בארץ שאין להם מה לאכול. מצד שני, לנו יש הרבה סחורה שאנחנו לא כל כך צריכים אותה, אז במקום לזרוק ירקות נותנים לאנשים לאכול ולחיות".

חקלאי, עודפי התוצרת שלך יכולים להגיע לאלו שאין להם. להצטרפות ללקט ישראל >>

בשיתוף לקט ישראל