בשיתוף עמותת ידידי מד"א בישראל
"מד"א הוא מעצמה. הארגון גאה בצי אמבולנסים וניידות לטיפול נמרץ, אופנועים ומסוקים, ציוד רפואי מהמתקדמים בעולם וטכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך, אולם הנכס הכי חשוב והכי יקר של מד"א הוא ההון האנושי"
כך אומרת עו"ד שני דניאלס ורמוס, מנהלת אגף ארגון ומינהל ומנהלת משאבי אנוש במד"א. "הנא שים והאנשים הנמנים על שורות הארגון מתנדבים ומתנדבות, עובדים ועובדות, שירות לאומי ואזרחי. "זו לא עוד עבודה או עוד התנדבות שהיא תחביב לשעות הפנאי," מוסיפה דניאלס ורמוס. "זו שליחות ודרך חיים. ככה האנשים שלנו מתייחסים למה שהם עושים וכך ראוי, קודם כל בגלל המשמעות והחשיבות של מה שאנחנו עושים.
כדי להגיע ראשונים לאדם שהתמוטט, לתאונת דרכים קשה, לטביעה של ילד או לזירה של נפילת טיל ,אתה חייב להיות קודם כל מקצועי מאוד, בעל מיומנות גבוהה ויכולת שאינה משתמעת לשתי פנים להגיש עזרה ראשונה ולהציל חיים, ותוך כדי זה לשמור על קור רוח. מגיעים לרמה הזאת לאחר הכשרה ארוכה, לעתים מפרכת, הכוללת לימודים עיוניים, תרגולים מעשיים, עמידה במבחנים, שלב של חונכות ותרגילים וכמובן צבירת ניסיון ושמירה על כשירות. מעבר לכך, העיסוק הזה מחייב יכולת אמא פתית מאוד גבוהה, חמלה, אכפתיות מהזולת ויכולות של תקשורת בין אישית."
ככה זה כשיש שניים
חובשי רפואת החירום, אילנה (65) ואלדד (אדי) (67) שקד משערי תקווה, נשואים 31 שנים. אילנה, שמתנדבת במד"א כבר 36 שנים, הדביקה את אדי בחיידק מד"א".
"לאחר הנישואים וכיום שניהם מתפעלים ביחד את אוטובוס טיפול נמרץ של מד"א. גם הבת שלהם עובדת במד"א במרחב ירקון ובעלה מתנדב במד"א.
בתקופת הקורונה אילנה ואדי ביצעו חיסונים באוטובוס עצמו לאלפי אנשים. ב-7 באוקטובר הם הוזנקו יחד עם האוטובוס לדרום, סייעו לפנות עשרות פצועים והצילו חיים".
"אנחנו נהנים מהתפעול והתחזוקה השוטפת של אוטובוס טיפול נמרץ של מד"א, ומהתרגול השוטף של הנסיעות והפינויים עם האוטובוס.
זאת בנוסף לשמירה על תקינותו כדי שנוכל להיות תמיד זמינים למקרה שיצטרכו אותנו״, מסבירה אילנה. ״אין יותר מספק מלהתנדב ולהציל חיים, במיוחד שאנחנו עושים את זה ביחד באהבה גדולה."
״עם של גיבורי על והרבה מהם נמצאים במד״א״ כיצד אתם מצליחים לאחד בין מגזרים ולנהל צוותים המגיעים מרקעים שונים?
"ההטרוגניות שמאפיינת את ההון האנושי במד"א היא לא אתגר, אלא ברכה. לא סתם נהוג לומר שמד"א הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. על שורות מד"א נמנים כל סוגי המגזרים והאוכלוסיות, כל הדתות, כל העדות, מכל קשת הדעות הפוליטיות, החל מגיל 14 ועד גיל 92 זה מעשיר אותנו כארגון.
בנוסף, היכולת של מד"א לכלול את כל גוני החברה הישראלית מבטיחה קשרים טובים יותר עם כל הקהילות והאוכלוסיות במדינה.
השתייכות חברי קהילה מסוימת למד"א משמעותה כונני תגובה מיידית שלנו באותה קהילה, היכרות של סביבת המגורים שלה, הדרכות עזרה ראשונה, תרומת דם בקהילה ועוד. למשל, באירוע הנוראי של נפילת הטיל במג'דל שמס היו אלה אנשי מד"א בני המקום שהגיעו ראשונים למגרש הכדורגל וכיוונו את הכוחות בתוואי המורכב על ההר. כל זה מסייע לנו במטרה קריטית להגיע הכי מהר למקרי חירום רפואיים.
זו הסיבה שאנחנו פונים לקהילות מסוימות באופן אקטיבי ויוצרים שיתופי פעולה שמבטיחים שילוב שלהן במד"א, כמו למשל בני העדה האתיופית, המגזר הבדואי והמגזר החרדי. מדהים להיווכח בכל פעם מחדש כיצד למרות המגוון ההטרוגני במד"א והימצאות אוכלוסיות שונות וגילאים שונים, נקודות מבט ולעתים אפילו שפה שונה כולם מאוחדים למען מטרה אחת משותפת: הצלת חיי אדם. כשמאוחדים למען מטרה אחת, גם השפה הופכת להיות משותפת והמחסומים נופלים.
אנחנו כל הזמן אומרים 'בואו תראו מהי אחדות במד"א.'
"מאפיין נוסף של נשות ואנשי מד"א הוא המחויבות העמוקה למשימה שלהם. התנדבות או עבודה במד"א לא מסתיימת כשהמשמרת נגמרת. נשות ואנשי מד"א בכוננות מסביב לשעון, וכאשר חוזרים ממקרה חירום לתחנה משלימים את הציוד החסר באמבולנס, מחתימים כרטיס ולוקחים את האמבולנס לכוננות מתחת לבית, כדי להגיב למקרי חירום במהירות בסביבה, גם מי שלא כונן עם אמבולנס מגיב ברכבו הפרטי. ראינו זאת ב-7 באוקטובר, כאשר מאות מנשות ואנשי מד"א בעוטף וביישובי הדרום יצאו מהמרחבים המוגנים והמחסות על מנת להציל חיים. רבים מהם השאירו את המשפחה שלהם בממ"ד, חרף איום המחבלים, ויצאו אל התופת. כך איבדנו, לדאבון הלב, שבעה מטובי אנשינו שנרצחו כשיצאו להציל חיים. אין איך להסביר אצילות נפש כזו אם לא המחויבות וההבנה שהגעה ופעולות שלך הן ההבדל בין חיים למוות.
"מחויבות זו עוברת כחוט השני בכל הרבדים בארגון בקרב צוותי השטח כמו חובשות וחובשים, נהגות ונהגי אמבולנס וכמובן המטפלים הכי בכירים שלנו - פראמדיקיות ופראמדיקים, בקרב צוותי מוקדי החיא רום, בקרב אנשי בנק הדם והחלב - מתרימות ומתריא מים, עובדות ועובדי מעבדה, בקרב מדריכות ומדריכי עזרה ראשונה, נשות ואנשי לוגיסטיקה ומינהלה ועד להנהלת הארגון."אנחנו מגיעים לאנשים ברגעים הכי קריטיים של חייהם " אומרת דניאלס-ורמוס, "ולכן ישנה הקפדה על איכות ומצוינות בהצלת חיים.
" בנקודה זו היא מצטטת את הפזמון של השיר "גיבורי על," התקווה :6 ״'נכון כולם נראים פה רגילים; אבל אנחנו עם של גיבורי על; בכל אחד תמיד מסתתר חייל; מוכן להציל את העולם.' אנחנו אכן עם של גיבורי על, וכל כך הרבה מהם נמצאים אצלנו במד״א״, היא מדקלמת את המילים בגאווה עצוו מה ומוסיפה: "בתקופת מגפת הקורונה, במבצעים הצבאיים ובמלחמת ׳חרבות ברזל׳, בזמן שרבים הסתגרו, המתנדבים והעובדים של מד״א פעלו בכל חזית אפשרית. זהו חלק מהד.נ.א של הארגון המבוסס על הערך העליון שהוא הצלת חיים, ערך שטבוע בכל עובד ועובדת, מתנדב ומתנדבת מד״א, האנשים הכי מיוחדים שיש, ואין שני להם״, אומרת דניאלס-ורמוס.
הכול מתחיל בנוער
אחת הדמויות שנחרטה בזיכרון הקולקטיבי של כולנו ב-7 באוקטובר כסמל של גבורה, מחויבות ומסירות היא פראמדיקית מד"א עמית מן ז"ל, שנרצחה בעת שטיפלה בפצועים במרפאה בקיבוץ בארי.
"במשך כל הזמן שהיתה נצורה במרפאה עמית, צעירה מדהימה וערכית, טיפלה בפצועים, הרגיו עה אותם וניסתה למצוא פתרונות לחילוץ שלהם. עמית היתה בקשר רציף עם מוקד החירום של מד"א. לנצח היא תישאר מופת למסירות נפש ולמחויבות להצלת חיים, גם במצבים מאוד קשים. מסיפורים שאספנו מאוחר יותר שמענו על המקצועיות, קור הרוח והאמפתיה שהעניקה למטופליה," מספר בכאב ד"ר אלי יפה, סמנכ"ל קהילה במד"א ומרצה בתחום הרפואה הדחופה בשלב טרום בית חולים ומוכנות לאסונות.
"עמית היא דוגמה למי שעברה את כל מסלול התנו דבות הנוער במד"א, הפכה לפראמדיקית ואף שאפה להיות רופאה. כמו עמית, שזינקה לקריאה להצלת חיים וטיפול בפצועים, ב-7 באוקטובר הגיבו נשות ואנשי מד"א, מתנדבות ומתנדבים, עובדות ועובדים, במהירות כולם כאחד באמבולנסים או באופנועים, כדי לסייע לתושבי שדרות, אופקים ויישובי העוטף ובמטרה לענות על קריאות חירום. זאת תחת איומי מחבלים וטילים," אומר ד"ר יפה ומסביר כי כך ניצלו חייהם של לא מעט אנשים.
כמעט כל הנהלת מד"א החלה את דרכה בארגון בהו תנדבות במסגרת פעילות נוער מד"א. ד"ר יפה, כמו גם אלי בין, מנכ"ל מד"א, החלו את דרכם כמתנדבי נוער מד"א.
"השלב הראשון הוא קורס פרחי מד"א שעוברים המתנו דבים בכיתה ח' בחופשת הקיץ. מי שמתרשם מהטעימה הקלה ומעוניין להמשיך עובר קורס של שנה, בכיתה ט,' שאליו מתקבלים לאחר מיונים שכוללים ראיונות אישיים וזיהוי היכולות והכישורים הדרושים לתפקידים בנוער מד"א. בהמשך חלקם משתלבים כעובדי הארו גון, וכך גם נגזרות הפעילויות שהם מבצעים, שכוללות הצלת חיים כחלק מצוותי אמבולנסים; מניעת תאונות ומחלות ופעילות הומניטרית," מסביר ד"ר יפה. לדבריו, בסיום הקורס זכאים הבוגרים לפעול באמבולונסים כמתנדבים בליווי חונך שנמנה על צוות המדריו כים. קורסים נוספים כוללים התמחות באירועים רבי נפגעים (בשיתוף פיקוד העורף) והכשרת המתנדבים לעבוד עם הפראמדיק בניידות לטיפול נמרץ, בנוסף לפעילותם באמבולנסים רגילים.
פסיפס אנושי מגוון
כארגון שפועל במדינת ישראל, הידועה בקיבוץ גלויות ובפסיפס אנושי מגוון, מתגאה מד״א גם במגוון תעסוקתי הכולל מאות עובדים מקהילות שונות: יהודים חילונים וחרדים, נוצרים, מוסלמים, בדואים, דרוזים ועוד. מבין 31,000 המתנדבים, גילם של 50% הוא 18 ומטה. 35% מהעובדים הם בעצם עובדות, זאת כחלק משמיו רה של סביבת עבודה שוויונית ומכבדת.
"לאורך כל המסלול זוכים בני הנוער של מד"א להכשו רות, לימודים וקבלת מידע חשוב שמסייע להם להפוך לעובדים מן המניין, מתנדבים ורופאים. בנוסף ניתן להצטרף למגמות לימוד בתיכון דוגמת רפואה, רפואת חירום טרום אשפוזית וחילוץ והצלה.
"אומר ד"ר יפה ומדגיש כי זו דרך נוספת לחבר בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי. כך נוצר מודל הוליסטי, בשיתוף משו רד החינוך, המאפשר לנוער לעבור בגרויות רשמיות וליהנות מהכנה לשירות הלאומי ולצבא בתפקידי רפואה. לאחר השחרור, ועם כל הידע והפרקטיקה שרכשו בני הנוער, רבים מהם עוברים קורס פראמו דיקים והופכים לעובדי מד"א."
דוגמה לעוז רוחם ולמסירותם של מתנדבי מד"א ניתן לראות בסיפורו של עוז אוקמפו (20) חייל, חובש מתנדב בתחנת מד"א בשלומי (החל בגיל )15 ולוחם בצה"ל שנפצע באורח אנוש בקרבות בעזה במרץ האחרון, שבועיים לפני שסיים קורס מ"כים. עוז הוסק לבית החולים סורוקה כשהוא מורדם ומונשם. באותה תקרית נהרג דולב חיים מלכה ז"ל, שגם הוא היה מתנדב מד"א מסור.
לאחרונה התגשם החלום של עוז כשלראשונה מאז פציעתו הוא עלה עם אביו אדריאן, פראמדיק במגן דוד אדום, למשמרת בהפתעה על ניידת טיפול נמרץ. זאת על מנת לחזור ולהציל את חייהם של אחרים. במעמד זה אמר אוקמפו: "ריגש אותי מאוד לחזור לפעילות בניידת טיפול נמרץ ולק עזור ולטפל באחרים. אני רוצה להגיד לכל הפצועים שמחלימים ומשתקמים, שכל פעם שהם מתעוררים בבוקר שיראו את הצד האופטימי של הדברים." כמו עוז, למד"א מספר רב של פצועים, חלקם תוך כדי הצלת חיים וחלקם בשדה הקרב.
מתנדבים ועובדים, בשגרה ובחירום, עוברים אירו־ עים לא פשוטים מעצם תפקידם. כיצד אתם מספקים רשת תמיכה בכל גיל ובכל הרמות?
ד"ר יפה: "במהלך השנים יצרנו מערכת מאוד משוק מנת ומסודרת שבראשה עומד פרופ' חיים קנובלר, פסיכיאטר בכיר, שיוצר את המעטפת התומכת גם על בסיס מחקרי. מדובר בעשרות אלפי מחקרים שבאמצעותם בדקנו את הסימפטומים שמלחיצים את הנוער, כדי לזהות את התסמינים ולתת מענה מותאם, כולל התייחסות לפוסט טראומה. מערך התמיכה של מד"א כולל גם ליווי של חונכים בתחילת הדרך, שיחות צוות לאחר אירועים קשים ובמידת הצורך מענה פרסונק לי הרבה יותר מדוקדק וקפדני. חשוב לציין כי כבר בראיון הקבלה הראשוני לקורסים המיועדים לנוער מד"א אנחנו בודקים את יכולות ההתמודדות והמוכנות הקוגניטיבית לביצוע המשימות. זאת ללא קשר לתק מיכה הנפשית שאנו מגישים לאורך כל הדרך, במיוחד באירועים קשים."
ד"ר יפה מציג מודל ייחודי שהושק במד"א בשנת 2000 ומיושם בכל הארץ במסגרת פעילות מד"א. "מדובר בכ10,000– מתנדבים, בנוסף להתנדבות הקק לאסית, שתפקידם לענות לקריאות דחופות בכל מקום וכל זמן," מסביר ד"ר יפה ומגלה כי במשך השנים הגיעו לארץ לא מעט בעלי מקצוע מהתחום כדי ללמוד מודל זה וליישם אותו גם מעבר לים.
ד״ר יפה ודניאלס מודים כי הדף צר מלהכיל את המגוון הרחב של המתנדבים, כל אחד והסיפור שלו. שניהם תמימי דעים כי ההון האנושי של מד״א מורכב ממתנדבים ועובדים בעלי חמלה, גישה נכונה ושאיפה להפוך את התחביב למקצוע. זו לדבריהם אחת הסיבות שהארגון מאפשר לכל אחד ואחת ליהנות ממסלול קריירה שמתחיל בנוער מד״א, נמשך למגוון מסלולים ומשמש גם כמקפצה לתחום הרפואה.
נתינה והצלת חיים רב דורית
"הדבר הגדול בעולם הוא לעשות טוב למישהו אחר. הנתינה והעשייה למען האחר היא לא סתם סיסמה, זאת דרך חיים," אומרים 12 מבניה ובנותיה של משפחת נוימן, המתנדבים במגן דוד אדום במרחב ירושלים ומצילים חיים יחד במשך שנים רבות. את דרכה של המשפחה במד"א החל אבי המשפחה, צבי נוימן ז"ל, שהיה חובש בצבא ושאף להדביק את בני משפחתו באהבה לסיוע, נתינה ועזרה הדדית.
"כבוד גדול להיות חלק ממשפחה שמקדישה את כולה למען הטוב ולעזור לאחר. אבא שלי חינך אותנו מגיל אפס לעשיית טוב והצלת חיים," מספר חיים נוימן, אחד האחים, שמגלה כי שניים מבניו הצטרפו למד"א כמתנדבי נוער. "מאז שלושתנו בבית סביב נתינה. לפני כמה שנים תרמתי כליה לאדם שלא הכרתי ועד היום אני גם משרת בצבא במילואים כחובש קרבי," הוא מוסיף.
ישראל נוימן, אח נוסף, החל את דרכו בארגון כמתנדב נוער בעקבות אחיו הגדול ואביו ז"ל. בשמונה השנים האחרונות הפך לעובד מד"א. "התאהבתי בעשייה למען האחר ובהצלת החיים. כילד נהגתי לראות את אחי הגדול מסתובב בבית עם תיק כונן ורץ מאירוע לאירוע. אחריו הגיעו שאר בני המשפחה, ומאז כולנו יחד משפחה גדולה שמצילה חיים."
בשיתוף עמותת ידידי מד"א בישראל