בשיתוף עמותת ידידי מד"א
בתשעה באוקטובר 2023 תוכנן מעבר מערך שירותי הדם של מד"א ממשכנו הקודם בתל השומר למשכנו החדש והממוגן ברמלה. המעבר היה כרוך במורכבות לוגיסטית ומאתגרת, אולם למרות המלחמה — ובעצם דווקא בגללה — לא נדחה המעבר, על מנת לאפשר לשירותי הדם של מד"א לספק דם בכמות הולכת וגובט רת לפצועי המלחמה.
וכך, 48 שעות בלבד לאחר הטט בח הנורא של "השבת השחורה," ובעוד מדינה שלמה מתקשה לעכל את עוצמת האירועים, התחיל לפעול מרכז שירותי הדם הלאומי של מד"א במשכנו החדש ברמלה. במקור זה היה אמור להיות אירוע חגיגי עבור מרכז רחב היקף שבו הושקעו משאבים כבירים בסכום של למעלה מ150– מיליון דולר, תרומתן של אגודות ידידי מד"א בכל העולם, שהמובילות ביניהן היו מארצות הברית ובריטניה.
אלא שהמציאות טרפה את הקלפים מחדש ואותו מרכז נדרש מיד עם תחילת פעילותו לספק מענה חיוני ומט ציל חיים עבור פצועים רבים שגדשו את בתי החולים. למעלה מ4,000– מנות דם ביום נתרמו בימים הראשוט נים למלחמה, לעומת ממוצע של כ1,200– מנות ביום הנתרמות בימי שגרה.
"חימם את הלב לראות אנשים מכל קצוות הארץ והסקט טורים שהתייצבו לתרום דם — חילונים וחרדים, יהודים וערבים, נשים וגברים. קבוצה מופלאה של אנשים שהט חליטו לעשות מעשה ולהירתם כחלק מהמאמץ המלט חמתי. פשוט היענות מדהימה של ארץ ישראל היפה, כחלק מכלל ההתנדבויות והיוזמות החברתיות שבלטו עם תחילת המלחמה," מספרת פרופ ' אילת שנער, מוט מחית להמטולוגיה המשמשת זה למעלה מ36– שנים כסמנכ"ל שירותי הדם של מד"א.
פרופ ' שנער מתארת את ההתגייסות המהירה בחירום של אחד ממוסדות הבריאות החשובים בישראל, שהחל בתכנון מדויק של מרכז ממוגן שיענה על התרחישים והאיומים השונים, תוך אפשרות להטמיע את החיט דושים המקצועיים הנדרשים.
כך, לדוגמה, "במסגרת שיתוף הפעולה ההדוק בין שירותי הדם של מד"א וחיל הרפואה מסופקות משנת 2018 מנות דם מלא משירותי הדם ליחידת הפינוי בהיטס של צה"ל, כדי לאפשר טיפול מיטבי בפצועים המדממים עד להגעט תם לבתי החולים," אומרת פרופ ' שנער. "ניסיון העבר לימד כי ככל שמקצרים את הליך הפינוי ומבטיחים טיפול מהיר יותר, הוא הופך לאפקטיבי יותר, מה גם שידוע כי הסיבה העיקרית לתמותה עקב טראומה היא איבוד דם.
על כן מתחילת המלחמה אנו מספקים לכלל היחידות המבצעיות בצה"ל מנות דם, כדי שהרופאים והפראמדיקים יוכלו להשתמש בהן בשטחי הלחיט מה, כך שיוכלו לספק אותן לפצועים באופן מיידי.
מהנתונים שאנו מכירים, החלטה זו והפינוי המהיר של הפצועים לבתי החולים הצילו חיים וצימצמו את התמותה מפציעה קשה במהלך המלחמה לשיעור של פחות מ7– אחוזים, לעומת כ10– אחוזים במבצע צוק איתן ולמעלה מ14– אחוזים במלחמת לבנון השנייה."
עד כדי כך?
"כן, בהחלט, אלה מספרים מדהימים שמוכיחים את חשיבות מנות הדם והמועד שבו הפצועים מקבלים אותן. מדיניות הטיפול בפצוע המדמם השתנתה בשנים האחרונות, שבהן ננקטת שיטה שמי שמדמם צריך לקט בל את כל מרכיבי הדם שהוא מפסיד בהקדם האפשרי. לעומתם, המטופלים האחרים שמאושפזים וזקוקים למנות דם מקבלים רק את אותם מרכיבי דם שלהם הם זקוקים, לפי החלטת הצוות המטפל.
לכן כ-90%– ממנות הדם שמותרמות על ידי שירותי הדם מופרדות למרכיבים השונים באמצעות מכשור אוטומטי מתקדם.
דם מלא בשדה הקרב — מובילים בעולם!
מנות הדם המלא מכילות את כל מרכיבי הדם שהפצוע המדמם נזקק להם, ולכן שירותי הדם של מד"א מספקים אותן לצה"ל לשימוש ביחידת הפינוי בהיטס ובניידות הטיפול הנמרץ הצבאיות. במלחמה סיפק מד"א את מנות הדם המלא לשימוש בשטחי הלחימה, קרוב ככל האפשר לנקודת הפציעה. העובדה שהפצועים הקשים שסובלים מדימום מסיבי מקבלים טיפול בדם כבר בשדה הקרב הביאה להצלת חיים של מאות מהנפגעים.
כך הפכה מדינת ישראל למובילה בעולם בשימוש מוקדם בדם המלא להצלת חיים.
מ7- באוקטובר ועד סוף שנת 2023 הותרמו 112,437 מנות דם — 50% יותר מהתרמה בזמן רגיעה.
מתוכן סופקו 3,973 מנות דם מלא מסוג דם O לצה"ל ולחדרי המיון ויחידות הטראומה של בתי החולים — קולטי הנפגעים.
בתקופת המלחמה כ50%– מתורמי הדם היו נשים, לעומת כ30%– בזמן רגיעה.
שירותי הדם של מד"א אוספים מדי שנה מספר שיא של כ270– אלף מנות דם מתורמים מתנדבים. כ1,200– מנות דם בממוצע מותרמות בכל יום.
96% מהמנות נאספות על ידי ניידות דם ייעודיות של מד"א בבתי ספר, מקומות עבודה, מרכזים קהילתיים ובסיסי צה"ל.
כ75%– מהתורמים בישראל הינם בטווח הגילים .40–17
וצוותים מקצועיים אשר אמונים על הכ־ נת המרכיבים. מדובר על הפרדת הפלס־ מה מתוך תאי הדם האדומים והקפאתה, וכן הכנסת טסיות וקריופריציפיטט שמ־
שתתפים אף הם במנגנון קרישת הדם. כל אחד מהמרכיבים מאוחסן בתנאי אחסון שמתאימים לו. למשל, תאי הדם האדומים נשמרים בקירור, פלסמות במקפיא בטמפרטורה של מינוס 30 מעלות, לעומת הטסיות שאותן יש לשמור בטמפרטורת החדר (כ-22 מעלות) ובטלטול, כך שיישמרו בתנועה כל הזמן."
במקביל להכנת המרכיבים מתבצעות במעבדות אחרות בדיקות שאותן יש לבצע לפני אספקת המנות לבתי החולים ושכוללות קביעת סוג הדם ובדיקות סרולוגיות ומולקולריות לשלילת גורמים מזהמים שעלולים לעבור בדם. בדיקות אלה מתבצעות בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומכשור אוטומטי, וכל זה כדי לשמור על איכות ובטיחות מקסימלית של מנות הדם בארץ.
ומה לגבי 10% הנותרים?
"כפי שאמרנו קודם, הדם שאינו עובר תהליך עיבוד מוגדר דם מלא. לנוכח מחקרים ותובנות רפואיות שהצטברו לאורך השנים, הסתבר שכאשר הדם המלא ניתן לפצועים קשים שמדממים קרוב ככל הניתן למועד הפציעה, מדובר באקט מציל חיים. גם לאורך המלחמה אנו עדים לפצועים רבים שקיבלו מנות דם מלא ומצבם השתפר.
ברגע שזיהינו שיש מלאי מספק, ובסך הכול מספר הפצועים שזקוקים למנות דם ירד בהדרגה, חזרנו להתרים כ1,200– מנות ביום. עם זאת, המלחמה נמשכת כבר שנה, מציאות המחייבת אותנו להימצא עם אצבע על הדופק ובשגרת חירום. המשמעות היא שכלל האתרים שבהם אנו קוראים לציבור להגיע לתרום דם הינם ממוגנים או בקרבת מקום לאתר ממוגן. המטרה היא לספק ביטחון מלא לתורמי הדם המתנדבים שמגיעים לתרום דם ולצוותים, בשילוב עם הבטחת רציפות תפקודית 365 ימים בשנה 24/7."
ההוכחה לחוסן ולעוצמה של מד"א
רגע לפני שנחזור לאתגרי המלחמה, ראוי להפנות זרקור אל שירותי הדם של מד"א, המשמשים נכס בעל חשיבות לאומית למדינת ישראל. בכפוף לחוק מד"א (1950) אחראים שירותי הדם על איסוף, עיבוד, בדיקה ואספקת מנות ומרכיבי דם לכל בתי החולים בארץ, הן עבור חולים הזקוקים לעירוי דם במהלך אשפוזם, וכן עבור חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון.
"שירותי הדם במד"א אחראים על 96% ממלאי הדם של מדינת ישראל," מציינת פרופ' שנער. הנתון ממחיש אולי יותר מכל את חשיבות הגוף שעליו היא ממונה, תוך שהיא מיטיבה להתייחס למאפיינים הייחודיים של המרכז ברמלה.
"המרכז החדש מאפשר לנו להגיע למכסות עיבוד שלא ידענו כמותן עד היום, של כחצי מיליון מנות דם בשנה, לעומת 280 אלף מנות דם במרכז הקודם. במרכז אנו מבצעים ניטור יומי של המלאי במד"א והמלאי בבנקי הדם בבתי החולים. המטרה המרכזית היא לדעת בכל רגע נתון מהי כמות הדם הקיימת במדינת ישראל. את הנתונים שברשותנו אנו מחויבים לדווח לגורמים הרלוונטיים, כמו משרד הבריאות, צה"ל, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וגופים אחרים. יתרה מכך, ישנה חשיבות עצומה למרכוז פעילות שירותי הדם תחת קורת גג אחת. זה מה שיוצר בסופו של יום סטנדרטיזציה ובקרה על מנות הדם בתקני האיכות הגבוהים ביותר. המרכז גם ממוקם במיקום אסטרטגי, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים, מה שמאפשר שינוע של מנות דם בקלות אל בתי החולים."
כיצד שומרים על מכסה מספקת של מתנדבים לתרומות הדם?
"זו אכן משימה מאתגרת, אולם אם אנו מעוניינים שאיכות הדם המסופקת בישראל תהיה לא פחות ממעולה, הדבר החשוב ביותר הוא לוודא כי כלל התורמים הם מתנדבים. הכוונה היא לאנשים שבוחרים לעשות מחווה זו על בסיס רצון טוב ונפש חפצה, במטרה ברורה להציל חיים. ישנן מדינות שבהן משלמים לתורמים, אבל קיימת כאן בעייתיות, שכן ברגע שמשלמים לתורמים אתה תמיד מסתכן בכך שהתורם לא יספק את המידע הרלוונטי על הרגלי חייו, מחלות רקע, תרופות שהוא נוטל באופן קבוע ומשתנים נוספים."
עד כמה המרכז ערוך ומוכן לכל תרחיש?
"המרכז החדש הוא הוכחה אחת מני רבות לחוסן ולס עוצמה של מד"א, בדגש על תפיסת המוכנות מול כל תרחיש. המוכנות הזו הופכת את הארגון שלנו למשמס עותי ומצוין. מדובר למעשה על אחד המבנים הממוגנים ביותר במדינת ישראל. הוא כולל שלוש קומות תת- קרקעיות שממוגנות לאיומים קונבציונליים ובלתי קונבציונליים, וכן מפני רעידות אדמה. פירוש הדבר הוא שהמרכז מבטיח שמירה על רציפות תפקודית על בסיס ידיעה כי הדם נמצא במקום מוגן ובטוח לאורך כל ימות השנה ובהגנה על חיי העובדים במרכז."
מקצועות מצילי חיים
זה לא סוד שמדובר בתקופה מאתגרת מטבעה עבור מרכז שירותי הדם הלאומי, שכאמור נדרש להימצא בדריכות מתמדת מול כל תרחיש. משימה זו הינה פוס על יוצא של הון מקצועי ואנושי מן השורה הראשונה, שאותו מבקשת פרופ' שנער להוקיר.
75%" ממצבת כוח האדם של המרכז הם נשים. בהסס תכלות רחבה על כלל הצוות במרכז, מדובר על עובס דים שכל ארגון היה שמח לקבל.
ההתנהגות שלהם, האכפתיות, המסירות האינסופית וההגעה לעבודה בכל תנאי ראויות להערכה מיוחדת. לכך יש להוסיף את ההתייצבות שלהם לכל משימה, שהיא מיידית ונעשית במסירות יוצאת דופן מתוך תחושת שליחות אמיתית. קיימים הרבה מקצועות חשובים בעולם, אבל אין הרבה מקצועות שבהגדרתם הם מצילי חיים. זכיס נו לעסוק במקצוע שמאפשר לנו להציל חיים כמעט מדי יום, בהתרמות, במעבדות, במשלוחי הדם ובאחריות על שינוע ואספקת הדם. כל גורם שהינו חלק מהשרשרת הזו הוא בעל חשיבות עליונה."
ומה לגבי תורמי הדם?
"התורמים הם אנשים מדהימים, מלח הארץ, ומי שמוכיחים פעם אחר פעם מהי ערבות הדדית. אנחנו מאמינים שכאשר עובדים עם תורמים מתנדבים שמגיעים מתוך כמיהה אמיתית ורצון לעזור, גם אנחנו אוטומטית הופכים לאנשים טובים יותר."
אחרי שנה מאתגרת, מצליחים לחשוב גם קדימה?
"כולי תקווה שנוכל ליישם את כל התכנונים שלנו בקס רוב גם בימי שגרה, בשקט ובשלווה. יש לנו עוד הרבה מאוד שאיפות ורצון להמשיך במגמת השיפור המתמס דת, הכנסת טכנולוגיות חדישות בשירותי הדם, שכלול וייעול הליכי העבודה ואופן הטיפול בחולים. נמשיך לספק שירותי דם באיכות הגבוהה ביותר למען אזרחי ישראל. זוהי משאת נפשנו," מבטיחה פרופ' שנער.
הבנק הלאומי לחלב אם: טון וחצי ליטר חלב אם סופקו בתחילת המלחמה
אחת הזרועות החשובות של מרכז שירותי הדם היא הבנק הלאומי לחלב אם, שמד"א הקים בשנת 2018 כפרויקט משותף למד"א ולמשרד הבריאות. הבנק אמון באופן רציף על איסוף תרומות חלב אם מנשים מיניקות, שמתנדבות לתרום את החלב שלהן ולהציל פגים. מנות אלה מועברות בהקפאה ישירות אל בנק החלב שבמרכז שירותי הדם ברמלה, שם הן עוברות תהליכי בדיקה ופסטור ומסופקות ליחידות לטיפול בפס גים בבתי חולים ברחבי הארץ.
כיום מסופקים כ-160 ליטר חלב בממוצע בחודש לפגיות בישראל, המיועדים לתינוקות הנזקקים לו בהיעדר חלב מאמם הביולוגית.
"בנינו את בנק החלב מלכתחילה במתכונת דומה לשירותי הדם. גם כאן התורמות הן מתנדבות שנבחרות בקפידה, בעוד שצוות מקצועי מגיע לבקר בביתן, פוגש את ילדיהן ומוודא כי הן מגדלות את התא המשפחתי בצורה יפה ומשגשגת. לאחר שעברו בדיקות דם ובדיקות נוספות הן מקבלות הביתה שקיות להקפאה בבית עם מד טמפרטורה, במטרה לוודא שהחלב אכן נמצא בטמפרטורה הנכונה. מאותו חלב מפוסטר מפיקים בסוף התהליך חלב אם בטוח, מפוקח ואיכותי המשרת את כלל הפגיות בארץ," מספרת פרופ' שנער.
לדבריה הבנק אחראי בפועל על שני סוגי חלב — חלב לפגים וחלב לתינוקות בשלים.
"הוכח כי לאמהות של פגים יש חלב עשיר יותר בחלבון, בעוד שאמהות שמיניקות תינוקות גדולים יותר, החלב שלהן עשיר יותר בשומן. לשמחתנו, יש לנו בבנק עשרות עד מאות נשים שתורמות משני סוגי החלב באופן רציף מדי שנה. זהו ללא ספק נדבך חשוב נוסף במוכנות להתמודדות מול כל תרחיש או מצב חירום באשר הוא, תוך דאגה מקסימלית לכלל אוכלוסיית הפגים בישראל."
בחזרה לימי המלחמה. בבנק הלאומי לחלב אם מציינים כי בין החודשים אוקטובר לדצמבר 2023 חלה עלייה ניכרת בדרישה לחלב אם עבור תינוקות בשלים שחלב אמם לא היה זמין עבורם: נשים אשר לא היו מסוגלות להיניק בשל תסמינים של לחץ או טראומה, או נשים שנדרשו להתגייס כחלק מהמאמץ המלחמתי ולא יכלו להיניק או לשאוב. "בסך הכול בשלושת החודשים הראשונים למלחמה סיפק הבנק חלב ל-35 תינוקות, בהיקף כולל של כטונה וחצי חלב אם," אומרת פרופ' שנער.
בשיתוף עמותת ידידי מד"א
