בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי חוק עבודת נשים חל גם על גברים בפונדקאות חו"ל וכי יש צורך בהיתר על מנת לפטר עובדים הנמצאים בהליך פונדקאות בחו"ל, הן כאשר מדובר בנשים והן כאשר מדובר בגברים. עד למתן פסק הדין הייתה אבחנה בין מי שמבצע הליך פונדקאות בארץ לעומת מי שמבצע את ההליך בחו"ל.
פונדקאות בישראל היא חוקית, ומלבד היתרון הזה, שכעת התבטל, היא כרוכה בהליכים בירוקרטיים מורכבים וקריטריונים נוקשים, ובפועל זוגות רבים בוחרים לבצע את התהליך בחו"ל. לדברי עו"ד ויקטוריה גלפנד, המתמחה בליווי משפטי בדרך להקמת משפחה, בישראל ההליכים מתממשים במספרים קטנים למדי. למעשה מדובר בכמאה תהליכים בשנה על כלל ישראל, כלומר, כלל המשפחות הזכאיות שמבקשות ומצליחות לעבור את התהליך כאן.
הדבר נובע הן בשל הבירוקרטיה שמסננת בצורה מאוד קשה את הנשים המיועדות שיכולות לעבור כאן את התהליך, אך גם ובעיקר בגלל מיעוט קטן של נשים שמציעות להיות פונדקאיות. על כן, מרבית הזוגות פונים לעבור את הליך הפונדקאות בחו"ל.
לדברי עו"ד גלפנד, פונדקאות בחו"ל משתנה באופיה בין המדינות ויש לקחת זאת בחשבון בעת בחירת המקום לבצע את ההליך. "זה משתנה בין זוגות סטרייטים, גבר ואישה (בוודאי כאשר הם נשואים), לעומת זוגות בני אותו מין", היא אומרת. "לא כל המדינות שמאפשרות לבני זוג סטרייטים לעבור הליך כזה מאשרות לזוגות חד מיניים והתהליכים שונים בין המדינות".
עו"ד גלפנד מציינת, כי יש פער גדול בין לעבור את התהליך באחת המדינות המתפתחות – גיאורגיה, אוקראינה, קולומביה, מקסיקו, ארגנטינה ועוד, לבין לעבור את התהליך בארה"ב, שם זה מוסדר יותר, חוקי, והמניעים של הנשים לשמש כפונדקאיות אחרים. "לצד זאת", היא מוסיפה, "חשוב לזכור כי גם העלות גבוהה הרבה יותר. צריך להבין את היתרונות והחסרונות היחסיים של כל מדינה ומה הכי מתאים ומתאפשר למשפחה הרלוונטית".
- באיזה שלב נערך המפגש עם הפונדקאית?
עו"ד גלפנד: "ההורים המיועדים מקבלים את הפרופיל של הפונדקאית לפעמים ממש רגע לפני החזרת העוברים, כך זה למשל במדינות המתפתחות. שם נעשה איזה זירוז, במסגרתו המועמדות לפונדקאיות עוברות תהליכי סינון רפואיים וכשמישהי מוכנה כבר מבחינה רפואית אז יוצרים את החיבור בינה לבין הזוג המיועד – ההורים המיועדים מקבלים את הפרופיל ויש להם זמן קצר מאוד להחליט אם הם מעוניינים להמשיך. לפונדקאית אין ממש ברירה, והיא תצא לדרך עם מי שיגידו לה. לעומת זאת, בישראל מדובר בהליך בירוקרטי מאוד מאוד ארוך שאותו חייבים לעבור יחדיו. קודם כל נערכת פגישה בין הזוג לפונדקאית המיועדת ובמידה והם מעוניינים לצאת להליך ביחד הם עוברים תהליכים שנמשכים חודשים ארוכים, כחצי שנה, מול ועדת האישורים".
לדברי עו"ד גלפנד, בארה"ב התהליך הוא מעין שילוב בין ישראל למדינות המתפתחות. "בני הזוג", היא מסבירה, "נרשמים בסוכנות, נמצאים ברשימת המתנה, מקבלים פרופיל של מועמדת, רואים אם הוא מוצא חן בעיני ההורים המיועדים – אם כן גם הפונדקאית מקבלת פרופיל של ההורים המיועדים ומחליטה אם זה מתאים גם לה. לאחר מכן עושים ביניהם שיחת היכרות שגם לאחריה כל אחד מהצדדים יכול לבחור אם להמשיך או לעצור. במידה והם מעוניינים להמשיך הם יעברו הלאה לקראת שלב החוזה וההליכים הרפואיים".
- האם הפונדקאית יכולה לחזור בה מהסכמתה ועד איזה שלב בתהליך?
עו"ד גלפנד: "בארץ בגלל שעוברים תהליך מאוד ארוך באופן מקדמי מול ועדת האישורים, אז לכל אורכו – אם היא לא רוצה להמשיך היא יכולה שלא להתקדם ולא להגיע להפקדת עוברים. גם בארה"ב כל עוד לא נוצר היריון לפונדקאית יש את האפשרות לעצור את התהליך, גם אם זה ממש ברגע האחרון לפני הפקדת העוברים. התהליך הוא וולונטרי ועל כן זה אפשרי. במדינות המתפתחות, הנשים נשאלות פחות עם מי הן רוצות לעבור את התהליך. לחזור מהסכמה במהלך ההיריון או אחרי הלידה זה לא משהו שקורה. גם כאן, המוטיבציות שונות. במדינות המתפתחות, הפונדקאית מקבלת את מירב הפיצוי מסך התשלום שמגיע לה רק לאחר הלידה ומסירת הילד. לעומת זאת, בארה"ב התשלום מדורג לאורך כל התהליך.
דה פקטו אין כל כך מימוש של האיום הזה שהפונדקאית לא תרצה לוותר על הילד. הנשים שעוברות את התהליך, לו רצו ילד לעצמן הן היו פועלות לכך עם בני הזוג שלהן. לקבל ילד שלא קשור אליהן גנטית ועל ידי כך להידרש לפצות ולשלם קנסות, זה לא משהו שקורה".
לפי עו"ד גלפנד, שוני נוסף בין הליך הפונדקאות במדינות השונות נוגע להליך המשפטי להסדרת מעמדו של התינוק בישראל. לדבריה, סמוך ללידה, צריך להתבצע תהליך משפטי שיסדיר את ענייניו. בפונדקאות בישראל ההליך להכרה בהורים הוא מצומצם ויותר אדמיניסטרטיבי, במסגרתו מוגשת בקשה לצו הורות לביהמ"ש שיכריז על ההורים המיועדים כהורים חוקיים ולא על הפונדקאית. "כשמסתייעים בפונדקאות במדינות אחרות", מוסיפה עו"ד גלפנד, "מדובר בתהליך קביעת הורות גנטית ועל בסיסה הזכאות של הילד לקבל אזרחות ישראלית. המטרה היא להראות שגם כל התהליך שנעשה בחו"ל היה תהליך חוקי, ושהפונדקאית ויתרה מרצונה החופשי והטוב על הילד לאחר שנולד, כאשר התהליך עצמו נעשה דרך ביהמ"ש לענייני משפחה בישראל. בסופו של דבר מתקבל פסק דין שקובע את ההורות הגנטית ועל בסיס זה הילד מקבל אזרחות ישראלית וגם זכאות לדרכון ישראלי שאיתו הוא יכול להיכנס לארץ".
גם לאחר לידת ילד בפונדקאות בארה"ב מתקיים הליך משפטי, ואף שגם הוא נעשה דרך ביהמ"ש לענייני משפחה והוא די דומה, הוא שונה מהיבט אחר וחשוב. "הורים המבצעים הליך פונדקאות בארה"ב או בקנדה יכולים לחזור לישראל באמצעות דרכון אמריקאי או קנדי שמונפק בארץ הלידה לתינוק. שתי המדינות הללו מקנות לילד שנולד את הזכאות לדרכון מקומי, שמאפשר כניסה לישראל כתיירים אמריקאים או תיירים קנדיים, ואז אפשר להשלים את תהליך קביעת ההורות וקבלת האזרחות הישראלית כבר כאן בישראל".
יש לכם שאלה לעו"ד ויקטוריה גלפנד? ניתן ליצור קשר בוואטסאפ
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
