האם אי פעם תהיתם מדוע זיכרונות מימיכם כתינוקות בגילי 0 עד 3 בערך נעדרים לחלוטין ממוחכם? קלוד מנסה להסביר לנו את המחקרים הנוגעים לתופעה הזו, שזכתה לכינוי "אמנזיה של הינקות".
"אמנזיית הינקות" מעוררת תמיהה בקרב מדענים כבר שנים רבות: רוב האנשים אינם מסוגלים לשלוף זיכרונות מאירועים שקרו לפני גיל שלוש או ארבע. בעבר, החוקרים הניחו שמוחם של תינוקות עדיין אינו בשל דיו ליצור זיכרונות, ושאזור ההיפוקמפוס – החלק במוח שאחראי על תהליך זה – טרם הגיע להתפתחות מלאה.
אולם, מחקר חדשני שראה אור בשבוע שעבר בכתב העת Science מצביע על סיבה שונה. הממצאים שהתגלו על ידי חוקרים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב מראים שכבר בגיל שנה, תינוקות מסוגלים ליצור זיכרונות באמצעות ההיפוקמפוס. המשמעות היא שייתכן ויש לנו זיכרונות מוקדמים – אלא שאנו מאבדים את היכולת להיזכר בהם בשלב מאוחר יותר בחיים.
כיצד בודקים זיכרון אצל תינוקות שאינם מדברים?
מעניין במיוחד להבין איך בודקים את היכולת של תינוק לזכור, לאור העובדה שהוא עוד לא בדיוק עונה לשאלות או שאלונים. כדי להתגבר על אתגר זה, פיתחו החוקרים שיטה מתוחכמת: הם הציגו ל־26 תינוקות, בגילאי ארבעה חודשים עד שנתיים, תמונות שונות – פרצופים, חפצים ונופים – תוך שהם עוקבים אחר פעילות מוחם בסריקות. לאחר מכן, הראו להם שתי תמונות זו לצד זו: אחת מוכרת שראו קודם ואחת חדשה, ובעזרת טכנולוגיית מעקב עיניים בחנו באיזו תמונה הם מתמקדים.
"כשתינוק ראה משהו פעם אחת בלבד, אנו מצפים שיביט בו יותר כשיראה אותו שוב," אומר החוקר הראשי, ניק טורק־בראון מאוניברסיטת ייל. כלומר: אם התינוק מתמקד בתמונה המוכרת יותר מאשר בחדשה, זה מעיד על זיהוי וזכירה.
לגרום לתינוקות לשכב בשקט בסורק מוחי אינו פשוט. הצוות פיתח טכניקות מיוחדות לאורך שנים, והבטיח שהתינוקות יהיו נינוחים וייסרקו רק כשהם ערים ורגועים.
סריקות המוח הראו שכאשר ההיפוקמפוס של תינוק היה פעיל יותר בעת צפייה ראשונית בתמונה, הוא נטה לבהות בה שוב לאחר מכן – מה שמרמז על זיכרון. יכולת זו השתנתה עם הגיל: תינוקות מתחת לגיל שנה לא הראו סימני זיכרון עקביים, אך מבוגרים יותר כן. החלק האחורי של ההיפוקמפוס, שהופעל אצלם, הוא אותו אזור שבו מבוגרים משתמשים לזיכרונות אפיזודיים.
מחקרים קודמים גילו שתינוקות בני שלושה חודשים מסוגלים ל"למידה סטטיסטית" – זיהוי דפוסים על פני חוויות – אך זה לא אותו דבר כמו זיכרון של אירועים ספציפיים. "למידה סטטיסטית עוסקת בחילוץ מבנה העולם סביבנו", מסביר טורק־בראון. "זה חיוני להתפתחות שפה, ראייה ומושגים, ולכן מובן שהיא מופיעה מוקדם יותר".
מה קורה לזיכרונות הינקות שלנו?
המחקר משנה את הבנתנו על ‘אמנזיית הינקות’. הבעיה אינה שתינוקות אינם יוצרים זיכרונות – הם כן. השאלה היא מה קורה להם לאחר מכן. החוקרים מציעים שתי אפשרויות: ייתכן שהזיכרונות אינם מומרים לאחסון ארוך טווח ונעלמים, או שהם נשארים במוח אך איננו יכולים לגשת אליהם.
כעת בודק הצוות אם ילדים יכולים לזכור סרטונים שצולמו מנקודת מבטם כתינוקות. תוצאות ראשוניות מרמזות שהזיכרונות עשויים להישאר עד גיל הגן לפני שהם דוהים. לדברי טורק-בראון, "אנו חוקרים את עמידות הזיכרונות בהיפוקמפוס לאורך הילדות, ואף שוקלים אפשרות שזיכרונות אלה נשמרים בצורה כלשהי בבגרות, למרות שאינם נגישים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו