התפישה הנפוצה לגבי כלבים במאות השנים האחרונות אומרת שגזעים מסוימים פותחו במיוחד לתפקידים ספציפיים: כך למשל, רועה גרמני אידיאלי למשטרה, “כלב דם" לחיפוש והצלה, ומלינואה בלגי לשירות צבאי. ההנחה הייתה שמבנה הגולגולת הייחודי שלהם העניק להם יתרון בביצוע משימותיהם – אבל מחקר חדש שפורסם ב-Science Advances בשבוע האחרון, ומסוכם עבורנו ע"י Claude, מערער על כל מה שחשבנו שידענו.
צוות חוקרים בינלאומי ניתח את צורות הגולגולת התלת-ממדיות של 117 בעלי חיים ממשפחת הכלביים, כולל 40 גזעי כלבים מבויתים ו-18 מינים של חיות בר כמו זאבים ושועלים. התוצאות היו מפתיעות: למרות מאות שנים של טיפוח סלקטיבי שיצר מגוון עצום של כלבים – מצ'יוואווה זעירים ועד דנים גדולים – אין כמעט ראיות לכך שההבדלים במבנה הגולגולת הופכים גזעים מסוימים לטובים יותר בתפקידיהם המסורתיים.
"ב-200 השנים האחרונות, בני אדם יצרו מאות גזעי כלבים שנראים שונים מאוד ומתמחים לכאורה במשימות כמו רעייה, הגנה וגילוי ריחות", מסבירה לינדזי וולדרופ, מרצה למדעי החיים באוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה. "הנחנו שהכלבים האלה נראים שונה כי הם מותאמים מבנית למשימות אלו – אבל המחקר שלנו מראה שלפחות בכל הנוגע לגולגולת שלהם, הם אינם מותאמים במיוחד למשימות הקשורות לגולגולת, כמו נשיכה ועבודת ריח".
צוות המחקר השתמש בטכנולוגיית סריקה מתקדמת ליצירת מודלים תלת-ממדיים מפורטים של גולגלות כלבים מאוספי מוזיאון. הם מיפו נקודות מפתח בכל גולגולת, כמו אורך החוטם, מבנה הלסת ופרופורציות הגולגולת, והשוו מדדים אלה בין הגזעים השונים.
"הופתעתי מאוד מהדמיון הכללי שראינו ברוב גולגולות הכלבים", מודה ניקולס הברון, המחבר הראשי של המחקר. "בני אדם השקיעו כל כך הרבה עבודה בטיפוח כדי לשנות את המראה החיצוני של חיות אלה, שציפיתי בכנות לראות קבוצות מובחנות כלשהן – אבל לא ראינו הרבה מזה".
כשהחוקרים בדקו גזעים המשמשים לגילוי ריחות או עבודת הגנה, הם לא מצאו התאמות גולגולת מובהקות שהיו נותנות לכלבים אלה יתרון כלשהו. הם חישבו מדדי כוח נשיכה עבור סוגי גולגולת שונים ולא מצאו הבדלים משמעותיים בין גזעים ששימשו היסטורית לעבודת נשיכה לבין גזעים אחרים בגודל דומה.
המחקר מערער על מיתוסים לגבי גזעים מסוימים שנחשבים מסוכנים יותר מאחרים. וולדרופ מציינת את שפע הדיווחים על כלבים מזנים מסוימים שתוקפים אנשים באופן קשה. "חלק מהאנשים טוענים שכלבים אלה ינשכו חזק יותר מכלבים אחרים באותו גודל, או שיש להם תכונות מיוחדות כמו 'לסתות ננעלות' שהופכות אותם למסוכנים במיוחד לבני אדם. המחקר שלנו מראה שזה פשוט לא נכון".
הגזעים היחידים שבלטו כשונים באמת היו אלה עם חוטם קצר במיוחד, כמו פאגים ובולדוגים. לגזעים שטוחי-פנים אלה יש צורות גולגולת שאינן דומות לכלבי בר כלשהם, מה שמרמז שתכונות אלו נבעו מהעדפות אנושיות, ולא מצרכים תפקודיים.
התוצאות מצביעות על כך שכלבי עבודה מוצלחים אינם נולדים עם תפקיד מיוחד – הצלחתם נובעת מאילוף, מזג ונחישות. עבור ארגונים הבוחרים כלבי עבודה, המשמעות היא שהמועמד המושלם עשוי להגיע בחבילה שונה מכפי שציפו. המחקר מציע שבמקום להגביל את מאגר המועמדים לגזעי עבודה מסורתיים על בסיס יתרונות פיזיים משוערים, ארגונים עשויים להפיק תועלת מבחינת מגוון רחב יותר של גזעים והתמקדות רבה יותר בתכונות התנהגותיות וכושר אימון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו