שערי הגיהנום: חמישה אתרים שנחשבו כשערים לעולם התחתון

טבולים במיתוס והיסטוריה, אתרים מישראל ועד אירלנד ובליז נחשבו בהיסטוריה כשערים אפשריים לגיהנום. חלקם היו מקומות בהם הוקרבו קורבנות אדם, אחרים היו מערות מלאות בגזים רעילים, ומקומות של עליות לרגל.

אחד האתרים כאלה הוא הפלוטוניום בעיר העתיקה היירפוליס, טורקיה. חורבות היירפוליס מכילות אחת התעלומות המוזרות ביותר: הפלוטוניום, כניסה למערה שבה חיות מתו מיד מאדים בלתי נראים. מחקרים מודרניים גילו שהסיבה לאדים הקטלניים הייתה פחמן דו-חמצני בריכוז גבוה שעלה מסדק געשי. הפילוסוף העתיק סטראבו כתב ש"[ה]חלל מלא באד עכור ואפל, כה צפוף שבקושי ניתן להבחין בתחתית. חיות שנכנסות... מתות מיד... אפילו שוורים, כשמובאים לתוכו, נופלים ומוצאים החוצה מתים. אנחנו בעצמנו זרקנו דרורים, שמיד נפלו חסרי חיים". למרות האדים הקטלניים, כהנים בפלוטוניום נשארו ללא פגע. מדענים קבעו שהעשן השחור במערה נבע מפחמן דו-חמצני, שהורג חיות וציפורים קטנות. 

הר הקלה באיסלנד היה ידוע כ"כבשן הגיהנום" ו"ארובת הגיהנום" בקרב נוצרים מימי הביניים. הקלה התפרץ מעל 20 פעמים באלף השנים האחרונות, מה שהופך אותו לאחד מהרי הגעש הפעילים ביותר באיסלנד. בשנת 1104 לספירה התפרצות של הקלה כיסתה יותר ממחצית איסלנד בסלעים ואפר. הנזיר הציסטרציאני הרברט דה קלרוו כתב ב-1180 לספירה: "הקדרה הלוהטת המפורסמת של סיציליה, שאנשים קוראים לה ארובת הגיהנום... אותה קדרה נטען שהיא כמו כבשן קטן בהשוואה לתופת העצומה הזו". 

המילה האיסלנדית "הקלה" מתייחסת לגלימה קצרה עם ברדס, רומזת לכיסוי העננים שמקיף את פסגת ההר. עדויות מהעת העתיקה מרמזות שפצצות לבה במשקל של עד 12 טון נראו מתעופפות באוויר במהלך ההתפרצויות של הר הגעש. מאז המאה ה-11, התפרצויות ההקלה קושרו לעונש לחוטאים, ונזיר אחד התייחס אליו כבית הכלא הנצחי של יהודה.

עמק גיא בן הנום, הממוקם מחוץ לחומות ירושלים העתיקה, קושר היסטורית עם קורבנות שבהם עבדו את הבעל. בעת העתיקה הוא היה ידוע בקורבנות ילדים לפיוס האל העמוני מולך. עבור תושבי העולם העתיק, השלכת גופה לעמק נחשבה לעונש משפיל. חוקר הברית החדשה ברט ארמן ציין ש"בעולם העתיק (בין אם יווני, רומי או יהודי), העונש הגרוע ביותר שאדם היה יכול להיות שלילת קבורה הוגנת".

שרידי אדם נמצאו במערת אקטון טוניצ'יל מוקנל (ATM) בבליז, הידועה גם כמערת קבר האבן, שהכילה שרידים של קורבנות של תרבות המאיה. המערה, שהתגלתה ב-1989, מכילה ממצאים כולל שלדים של ילדים ומבוגרים שנהרגו במכות. שלדים רבים של אנשים שהוקרבו נמצאו שם, חלקם מכוסים בסידן. שלד מפורסם ממערת ATM ידוע כעלמת הקריסטל, שמאמינים שהיה נער בן 17 שכנראה הוקרב; העצמות התגבשו והן בעלות מראה קריסטלי נוצץ.

בעת העתיקה, מערה באי סטיישן באגם דרג, באירלנד, נחשב לקצה העולם. לפי האגדה, המערה הייתה אתר ההתגלות של פטריק הקדוש, והמנזר של סנט פטריק הפך לסמל של טיהור וגמול. ההיסטוריון מהמאה ה-12 ג'רלד מוויילס האמין שאם מישהו בילה את הלילה בבורות אלה, הוא היה מותקף על ידי רוחות רפאים. המערה מעולי רגל מוקדמים נותנים מושג איך היא נראית, היא נסגרה מאז 1632 ומעולם לא נחפרה.