כאשר אנו מביטים בפסיפס אלכסנדר הגדול, אנו נדהמים מהיופי והדיוק שביצירה. אבל מה עומד מאחורי היצירה המורכבת הזו? מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One חושף את הסודות שמסתתרים בין מיליוני החתיכות הזעירות שמרכיבות את היצירה.
הפסיפס המפורסם ביותר מפומפיי
הפסיפס, שהתגלגל לעולם הארכיאולוגיה בשנת 1831, נחשף בבית הפאון בפומפיי, מעון של משפחה עשירה בעיר הרומית שנהרסה בשנת 79 לספירה. היצירה מתארת את אלכסנדר הגדול בקרב איסוס בשנת 333 לפנה"ס, בו ניצח את המלך הפרסי דריווש השלישי.
מדובר ביצירת אמנות יוצאת דופן שהפכה למקור השראה לחוקרים, אמנים ומומחי שימור ברחבי העולם.
החומרים שמספרים סיפור עולמי
במסגרת פרויקט שימור שנערך בשנת 2020 במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי, נבדק הפסיפס באופן מעמיק באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו רנטגן. התוצאות? מדהימות. החוקרים גילו שהפסיפס מורכב מעשרה צבעים שונים, שנבחרו בקפידה להעצמת האפקטים האמנותיים. הטסרות — אותן חתיכות קטנות שמרכיבות את היצירה — הגיעו ממחצבות במקומות שונים באירופה ובצפון אפריקה.
לדוגמה, הטסרות הוורודות נכרו ככל הנראה בפורטוגל, בעוד שהצהובות הגיעו מטוניסיה. אדומות כהות מקורן ביוון, ולבנות — במחצבות האלפים האפואניים שבאיטליה. המגוון העצום הזה ממחיש את ההיקף הגיאוגרפי וההשקעה המדהימה שעמדו מאחורי יצירת המופת.
יצירת מופת
הקסם שבפרטים הקטנים
פניו של אלכסנדר הגדול בפסיפס זכו לטיפול מיוחד. אומנים רומיים השתמשו בגוונים שונים של ורוד ליצירת זוהר ייחודי, אשר קשור להרכבים כימיים שונים של החתיכות. החוקרים מתארים את הדיוק בפרטים כאחת הסיבות שהפכו את הפסיפס לייצוג המפורסם ביותר של פניו של אלכסנדר.
שימור מודרני ומורכב
חקירת הפסיפס חשפה גם את השיטות המודרניות ששימשו לשימורו. שעווה טבעית וגבס נמרחו על פני היצירה כדי להגן עליה, אך חלקם גרמו לחמצון לאורך הזמן. ממצאים אלו מאפשרים לחוקרים לשפר את שיטות השימור ולהבטיח את הישרדותה של היצירה לדורות הבאים.
אלכסנדר הגדול — האיש שמאחורי היצירה
מעבר לאומנות, הפסיפס מהווה גם עדות למורשתו של אלכסנדר הגדול, שנולד בפלה בשנת 356 לפנה"ס. כמנהיג צבאי וכובש גדול, הוא הפיץ את התרבות היוונית ברחבי העולם העתיק. הפסיפס הוא תזכורת מוחשית להישגיו ולחשיבותו ההיסטורית.
מבט לעתיד
מחקר זה הוא לא רק מסע אל העבר, אלא גם דוגמה לחשיבות המדע בשימור המורשת האנושית. השילוב בין טכנולוגיה מודרנית לאמנות עתיקה מגלה לנו סיפורים חדשים, ומחזק את הקשר שלנו עם העבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו