הפסקת האש מול חמאס תחזיר מן הסתם אל קדמת הבמה הציבורית ושידורי הטלוויזיה את הוויכוחים שהובילו אותנו ל-7 באוקטובר, על כן או לא רפורמה משפטית ומי ולמה אחראי, או לא, למצוא, סוף כל סוף, נוסחה מוסכמת ל"חוקה שתיקבע על־ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948" (הקביעה הזו מופיעה, למקרה שאתם צריכים תזכורת, במגילת העצמאות).
אז מכיוון שנבחרי הציבור ונבחריהם השפיטים והשפוטים כשלו במשימה הזו זה 76 שנים, ביקשנו מ-Claude, שמכירה את כל הצדדים ולא אמורה להיות מוטה לאף אחד מהם, לחסוך מאיתנו עוד קדנציה של ועדת חוקה. זה מה שהיא הציעה:
עקרונות יסוד
1. זהות המדינה
* ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה – ההגדרה משקפת את המציאות הכפולה;
* העברית היא שפת המדינה הרשמית, לצד מעמד מיוחד לשפה הערבית – מעמדה של הערבית מוכר, תוך שמירה על מעמד מיוחד לעברית;
* המדינה מחויבת לשוויון זכויות מלא לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע או מין – עיגון חוקתי של שוויון זכויות מלא נועד להרגיע חששות מצד מיעוטים.
2. מערכת המשפט
* בית המשפט העליון יכהן כבית המשפט החוקתי;
* מינוי שופטים ייעשה על ידי ועדה מאוזנת הכוללת נציגי ממשלה, כנסת, בתי המשפט והציבור – הרכב מגוון בוועדה למינוי שופטים מבטיח ייצוג לכל הזרמים;
* פסילת חוקים תדרוש רוב מיוחס של שופטים – דרישת רוב מיוחס לפסילת חוקים מחזקת את הלגיטימיות של החלטות בג"ץ;
* תיקבע פסקת התגברות מוגבלת הדורשת רוב של 70 חברי כנסת – מנגנון המאזן בין ריסון שיפוטי לבין הגנה על זכויות.
3. דת ומדינה
* הכרה בזרמים שונים ביהדות בענייני נישואין וגיור – פותרת את בעיית הנישואין והגיור (נזכיר שזו הצעה של בינה מלאכותית, שלא באמת מבינה את המורכבות שתיווצר בחברה הישראלית בעקבות צעד כזה);
* שמירה על הסטטוס קוו בשבת במרחב הציבורי, תוך מתן גמישות לרשויות מקומיות – מאפשרת התאמה לאופי של כל אזור, כך שערים דתיות יותר יכולות למשל לסגור כבישים ומועצות חילוניות יותר יכולות להפעיל תחבורה ציבורית;
* הבטחת חופש דת ומצפון לכל הדתות;
* הסדרת מעמד הכותל המערבי כאתר לאומי-דתי, עם מתחמים נפרדים לתפילה לכל הזרמים – משקף פשרה היסטורית בין הזרמים.
4. ביטחון וממשל
* הצבא כפוף לדרג המדיני האזרחי – כפיפות הצבא לדרג האזרחי מבטיחה פיקוח דמוקרטי;
* החלטות על מלחמה ושלום דורשות אישור הכנסת – מחזק את הפיקוח הדמוקרטי;
* הגדרת מצבי חירום ומגבלותיהם – מונע מצב חירום נצחי, שמשמש אמתלה להעברת חוקים ותקנות שאינם מתאימים למדינה דמוקרטית משגשגת;
* חיזוק מעמד השלטון המקומי וביזור סמכויות – מחזק את הדמוקרטיה המקומית.
5. כלכלה וחברה
* מחויבות לכלכלת שוק חברתית – משלב עקרונות שוק חופשי עם אחריות חברתית;
* הבטחת זכויות חברתיות בסיסיות – עיגון זכויות חברתיות בחוקה מבטיח רשת ביטחון;
* עידוד שילוב כל המגזרים בכלכלה – שילוב כל המגזרים בכלכלה חיוני לצמיחה מכלילה שממנה תיהנה כלל האוכלוסייה.
6. חינוך ותרבות
* הכרה בארבעה זרמי חינוך: ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי – מכבדת את השונות התרבותית;
* חובת לימודי ליבה בכל המערכות – מבטיחה בסיס משותף;
* עידוד הכרת תרבויות כל הקבוצות בחברה תמיכה מאוזנת במוסדות תרבות – מעודדת דו-קיום.
מנגנוני יישום
יישום חוקה דורש מנגנונים יציבים. לכן מוצעים הסעיפים הבאים:
* שינוי החוקה דורש רוב של 80 ח"כים – מבטיח יציבות מחד עם אפשרות לתיקונים מאידך;
* הקמת ועדה חוקתית קבועה לפיקוח על יישום החוקה – תפקח על היישום;
* מנגנון גישור חוקתי ליישוב מחלוקות;
* תקופת מעבר של חמש שנים ליישום מלא – מאפשרת הסתגלות הדרגתית.
הגנה על זכויות
* מגילת זכויות אדם מקיפה המעוגנת בחוק תמסד את הזכויות הבסיסיות;
* איסור מפורש ומוחלט על אפליה – יחזק את השוויון;
* מנגנוני אכיפה – מבטיחים יישום בפועל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו