ממצא ארכיאולוגי נדיר בצפון הארץ מעיד על דת מזרח-תיכונית קדומה

פסל סלע בצורה הדומה לצב, שנחרט לפני למעלה מ-35,000 שנה, התגלה עמוק בתוך מערת מנות בגליל, מה שמרמז על כך שמין של אדם קדמון באזור עשוי היה לעסוק בפולחן סביב היצור המסתורי. הממצא, המייצג את התיאור הפיגורטיבי השני בלבד של בעל חיים מתקופה זו שנמצא באזור, עשוי להצביע על התכנסויות פולחניות, ומהווה את העדות המוקדמת ביותר הידועה להתנהגות דתית בלבנט.

לפי מחקר שפורסם בכתב העת PNAS ביום שני על ידי צוות של שלושה חוקרים ישראלים, מערת מנות, שהתגלתה בשנת 2008 על ידי פועלים שבנו מבני מגורים ליד גבול ישראל-לבנון, שימשה במשך אלפי שנים כמרחב מגורים הן לניאנדרטלים והן לבני אדם מודרניים בתקופות שונות.

הפסל, שצורתו כשריון צב, נראה כנקודת המוקד של חדר מקודש עמוק בתוך המערה, עם מספר רמזים המצביעים על מטרה פולחנית לסלע. בחלק העמוק ביותר של מערת מנות, ישנה מערה גדולה שאולי שימשה לטקסים שהגבירו את הלכידות החברתית בין בני האדם הקדמונים, והעדויות מצביעות על מטרה פולחנית מובחנת.

פסל הצב הוצב בבולטות בגומחה ונחרט מסלע דולומיט במשקל 28 קילוגרם. הסלע מתיישר בקפידה מול קיר המערה, כשצדו הלא חרוט פונה לקיר. החריצים מתעקלים עם צורת הסלע, ויוצרים תיאור תלת-ממדי המזכיר שריון צב.

מציאתה של טבעת אפר עץ, שתוארכה לאותה תקופה, מאשרת פעילות אנושית בחלק זה של המערה. החוקרים תיארכו את החריצים על סלע הדולומיט ללפני 37,000-35,000 שנה, והתחבטו במשמעות שורות המצולעים והזיגזגים שנחרטו בו עבור אבותינו. "ייתכן שהוא ייצג טוטם או דמות רוחנית", אמר עמרי ברזילי, ראש מעבדת תרבות חומרית פליאו באוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות, שהוביל את הצוות. "מיקומו המיוחד, הרחק מהפעילויות היומיומיות ליד כניסת המערה, מרמז להיותו פריט פולחן", הוסיף.

צבים וצבי יבשה מופיעים בדתות ומיתוסים ברחבי אסיה, אפריקה, צפון אמריקה והתת-יבשת ההודית, ונחשבים כמייצגים אריכות ימים וכוח. "הצב הקוסמי", הנושא על גבו מדינות או אפילו את העולם כולו, מופיע במיתוסי בריאה ברחבי העולם. כך, למשל, במיתולוגיה ההינדית, צב העולם, הידוע כאקופארה, קורמה, או קורמרג'ה, מחזיק הרים או מגלם את היקום הידוע; במיתולוגיה הסינית, האלה נואווה השתמשה ברגליו של צב ים ענק כדי לתמוך בשמים, לאחר שההר שתמך בהם ניזוק; פולקלור הזולו מספר שמדינות רבות בעולם מוחזקות על שריון צב, וחלק מילידי צפון אמריקה האמינו שליקויי חמה התרחשו כאשר "הצב הגדול המחזיק את כדור הארץ" שינה את מיקומו בשמים.

צב המים הכספי המערבי וצב היבשה המצוי היו ידועים כמאכלסים את הלבנט בתקופה שבה מערת מנות הייתה מאוכלסת. האיטיות של צבי היבשה הפכה אותם לטרף קל, ובמקרים מסוימים, שרידיהם היוו 30% מעצמות בעלי החיים שנמצאו באתרים מיושבים. שרידי צבים מציגים בדרך כלל סימני בישול, שחיטה ועיבוד. שריונות צבים עשויים היו לשמש ככלי קיבול על ידי בני אדם פרהיסטוריים באזור.

מערת מנות הניבה בעבר ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים, כולל גולגולת בת 55,000 שנה שסיפקה עדות פיזית להכלאה בין ניאנדרטלים להומו סאפיינס. הגולגולת, שיש לה מאפיינים של שני המינים, קושרה להגירה הגדולה האחרונה של הומו סאפיינס מאפריקה לאירואסיה.

"מחקר קודם של שיניים שנמצאו במערה הראה שלפני 38,000-34,000 שנה היא הייתה מיושבת על ידי סאפיינס עם מאפיינים ניאנדרטליים חזקים – במילים אחרות היברידים, כנראה תוצאה של הכלאה מוקדמת עם בני דודינו האבולוציוניים מבוססי אירופה", ציין ברזילי.