X

צעירים לנצח: ספר חדש טוען שלא כל האנשים מתבגרים

מחקר שיצא כספר קריאה טוען כי הביקורת על שני הדורות האחרונים, כאילו הם נוטים לא להתבגר, נכשלות בראייה היסטורית של תהליך ההתבגרות, והידבקות בהגדרה צרה שלה שהוכתבה ע"י המערב אחרי מלחמת העולם השנייה

מבוסס על מציאות היסטורית? פיטר פן. צילום: יח"צ

ספר חדש מאתגר את ההנחות המודרניות לגבי בגרות, וטוען כי השגת מעמד "בוגר" הוא מאבק עקבי לאורך ההיסטוריה. המחקר, המוצג בספר "בגרות בבריטניה וארצות הברית מ-1350 ועד דור ה-Z", גורס כי החששות העכשוויים לגבי עיכוב באבני דרך של בגרות הם חלק מדפוס היסטורי ארוך של הדרה ופריבילגיה. ביקשנו מ-Claude לתמצת לנו את הספר.

מסגור מחדש של חרדות מודרניות
בעוד שבני דור המילניום מביעים לעיתים קרובות דאגה לגבי נישואים מאוחרים ודחיית רכישת בתים כסימנים לכישלון ב"בגרות", המחקר החדש מצביע על כך שהשגת מעמד מוכר של בגרות תמיד היתה מחוץ להישג ידן של קבוצות רבות. ד"ר לורה טיסדל מאוניברסיטת ניוקאסל, שערכה את הספר, מסבירה כי ההגדרות הנוכחיות של בגרות נובעות בעיקר מהתנאים הכלכליים הייחודיים של שנות ה-50, ולא מייצגות נורמה היסטורית.

ממדים קולוניאליים וגזעיים
המחקר חושף דפוסים היסטוריים מטרידים באופן שבו נשלל מעמד הבגרות מעמים שהיו תחת כיבוש ודיכוי. כך, למשל, בהודו של המאה ה-19, כוחות קולוניאליים אפיינו באופן שגרתי את האוכלוסייה המקומית כ"ילדותית"; במהלך המלחמה הקרה, מתבגרים מהקהילות האפרו-קריביות ודרום אסיה בבריטניה נדרשו להפגין סטנדרטים גבוהים יותר של בגרות מאשר בני גילם האנגלו-סקסים; מערכת המשפט לנוער בארה"ב ובריטניה התייחסה באופן היסטורי בחומרה רבה יותר לילדים שאינם לבנים, על ידי העמדתם לדין כבוגרים בתדירות גבוהה יותר מאשר נוער לבן.

הדרה שיטתית
המחקר מזהה מספר קבוצות מודרות שנשלל מהן היסטורית מעמד של בגרות מלאה: נשים, גברים הומוסקסואלים, בעלי מוגבלויות ומיעוטים גזעיים.

שלילת מעמד הבגרות הובילה להשלכות מעשיות, ומנעה מקבוצות אלה להתחתן, לרכוש רכוש ולהשיג תעסוקה או הזדמנויות קידום.

שינוי לאחר מלחמת העולם השנייה
המחקר מזהה את התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה כנקודת מפנה משמעותית בתפיסות הבגרות. השילוב של פריחה כלכלית והקמת מדינות רווחה אפשר נישואים והקמת משפחה מוקדמים יותר מכפי שהיה מקובל קודם לכן. עם זאת, הסטנדרטים של תקופה זו הפכו באופן לא ראוי לאמת המידה שלפיה צעירים מודרניים מודדים את עצמם.

מעבר לגיל הכרונולוגי
ממצא מרכזי במחקר הוא שגיל כרונולוגי מעולם לא היה הגורם היחיד בקביעת מעמד הבגרות, במיוחד בתקופות טרום-מודרניות. גם בחברה העכשווית, צעירים נוטים למדוד את התקדמותם לקראת בגרות דרך אבני דרך בחיים, ולא רק דרך גיל.

בחינת הבגרות לאורך כמעט שבע מאות שנה מדגימה כי הציפיות החברתיות ממבוגרים התפתחו באופן מתמיד, תוך התאמה לקשרים תרבותיים וחברתיים משתנים. פרספקטיבה היסטורית זו מרמזת על כך שהחרדה הנוכחית לגבי בגרות "מעוכבת" עשויה להתבסס על השוואות לא ריאליות לתקופה קצרה וחריגה של שגשוג כלכלי באמצע המאה ה-20.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר