חוקרים מאוניברסיטת ציריך חשפו את הסוד המצמרר שמאחורי "משרוקית המוות" האצטקית – כלי עתיק שמסוגל לעורר פחד עמוק גם בקרב אנשים מודרניים. המחקר החדש, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Communications Psychology, חושף כיצד האצטקים הקדומים שלטו בפסיכולוגיה של הצליל.
בקברים אצטקיים עתיקים, שתוארכו לשנים 1250 עד 1521 לספירה, מצאו ארכיאולוגים משרוקיות חרס קטנות בצורת גולגולת. למרות גילן, המשרוקיות עדיין פועלות כפי שפעלו לפני מאות שנים, ומפיקות צליל המתואר על-ידי רבים כצווחה מצמררת.
"למשרוקיות יש מבנה ייחודי מאוד, ואיננו מכירים שום כלי נגינה דומה מתרבויות פרה-קולומביאניות אחרות או מהקשרים היסטוריים ועכשוויים אחרים", מסביר החוקר הראשי, סשה פְרוּהוֹלְץ.
החוקרים גילו שהצליל המצמרר נוצר כתוצאה ממפגש של אוויר בין שני תאי קול מנוגדים במשרוקית. באמצעות שחזורים דיגיטליים תלת-ממדיים של הכלים המקוריים, הצליחו החוקרים לחשוף את המנגנון המדויק שיוצר את הצליל המטריד.
במחקר, שבו הושמע צליל המשרוקיות למתנדבים אירופים שמעולם לא שמעו אותה קודם לכן, נרשמה פעילות מוחית ותגובות פסיכולוגיות בזמן האזנה למשרוקית: המוח הגיב מיידית באזורים הקורטיקליים השמיעתיים הנמוכים; המשתתפים דיווחו על תחושות פחד עמוקות; נצפה בלבול מוחי רגעי בעת שמיעת הצליל; והמאזינים ביקשו להפסיק את הצליל.
https://www.youtube.com/watch?v=SKwUBtZYdYs
המשרוקית, שעוצבה בצורת גולגולת, מייצגת כנראה את מיקטלנטקוטלי, אל השאול האצטקי. החוקרים משערים שהכלי שימש בטקסי קרבן, אולי כדי להכין את המשתתפים למסעם המיתולוגי לעולם המתים.
"למרבה הצער, לא יכולנו לבצע את הניסויים הפסיכולוגיים והנוירו-מדעיים שלנו עם בני אדם מהתרבות האצטקית העתיקה", מציין פרוהולץ, "אבל המנגנונים הבסיסיים של תגובה רגשית לצלילים מפחידים משותפים לבני אדם מכל ההקשרים ההיסטוריים".
המחקר מדגיש את ההבנה המתוחכמת של האצטקים בפסיכולוגיה האנושית. הם זיהו שצליל יכול לשמש כטריגר רגשי רב-עוצמה, המסוגל לעורר פחד, יראה ושינוי. "משרוקית המוות" מעידה על תובנה עמוקה של ציביליזציה שזכורה יותר בשל טקסיה הדרמטיים מאשר בשל מנהגיה התרבותיים המתוחכמים, ובכלל, על האופן שבו תרבויות עתיקות הבינו ותמרנו את הפסיכולוגיה האנושית באופן שהופך את זריעת הפחד לאמנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו