יערות גשם (ארכיון). צילום: רויטרס

מדהים: כך נראתה פעם אנטארקטיקה

אנחנו נוהגים לחשוב על אנטארקטיקה כ"יבשת הקפואה" – אבל כעת יש הוכחה מדעית ראשונה לכך שזה לא תמיד היה המצב, ובעידן הדינוזאורים היא היתה יער גשם

[object Object]

לראשונה אי פעם, התגלתה הוכחה מוצקה – תרתי משמע – לתיאוריה לפיה אנטארקטיקה היתה מכוסה פעם יערות גשם. הממצא הזה הוא ענבר – אבן חן הנוצרת מהתקשות שרף עצים – שהתגלה ע"י צוות חוקרים בראשות ד"ר יוהן פ. קלאגס וד"ר הני גרשל בממצאים שנלקחו באמצעות קידוח בעומק של 946 מטרים במפרץ פיין איילנד, בים אמונדסן ב-2017. זהו הענבר הדרומי ביותר שנמצא אי פעם.

"שברי הענבר, שאנו יכולים כעת לנתח, מאפשרים הצצה ישירה לתנאי הסביבה של מערב אנטארקטיקה לפני כ־90 מיליון שנה", אמר קלאגס. הענבר מתוארך לתקופת הקרטיקון, ומקורו בשרף של עצים מחטניים. גילוי זה ממלא פער במפת הענבר העולמית; עד לאחרונה, היבשת הדרומית הייתה נטולת ממצאי ענבר.

ניתוח הענבר חשף עקבות של קליפת עץ. הממצאים מצביעים על כך שהעצים השתמשו בשרף כדי לאטום קליפה שנפגעה על ידי טפילים או שריפות.

"שברי הענבר שנמצאו אינם גדולים, אך הם באיכות גבוהה – מוצקים, שקופים וחצי-שקופים, מה שמצביע על כך שהם נקברו קרוב לפני השטח", הוסיף קלאגס. "המטרה שלנו כעת היא ללמוד יותר על המערכת האקולוגית של היער – אם היא נשרפה, אם נוכל למצוא עקבות חיים הכלולות בענבר.

"זה היה מרגש מאוד להבין שבשלב כלשהו בהיסטוריה שלהם, לכל שבע היבשות היו תנאי אקלים שאפשרו לעצים שמייצרים שרף לשרוד", ציינה ד"ר הני גרשל. המחקר מספק מבט מפורט יותר על המערכת האקולוגית של יערות הגשם הממוזגים והביצות שהתקיימו ליד הקוטב הדרומי בתקופת הקרטיקון. הממצאים תומכים בתיאוריה של סביבה נוחה לצמיחת עצים מייצרי שרף באנטארקטיקה הפרהיסטורית.

לעיבוד הענבר, החוקרים ריסקו את החומר ההתחלתי לשברים בגודל של כמילימטר ובחנו אותם באור אולטרה-סגול, שבו הענבר זוהר בכחול. "הגילוי שלנו הוא חלק נוסף בפאזל שיעזור לנו להבין טוב יותר את סביבת יער הגשם המחטני הקרובה לקוטב הדרומי במהלך תקופת הקרטיקון האמצעית," אמרה ד"ר גרשל.

המחקר פורסם בכתב העת Antarctic Science.

מקורות: די וולט, סודויטשה צייטונג, Science Daily, Phys.org, Scienze Notizie

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו