נדנוד הוא התנהגות שבה אדם חוזר שוב ושוב על דרישה, בקשה או שאלה, גם לאחר שהם מקבלים תשובה או שנאמר להם באופן מפורש להפסיק. התנהגות זו יכולה לעורר תסכול ועצבנות, אך ישנם אנשים שלא מפסיקים לנדנד, למרות התגובות השליליות. מדוע זה קורה?

צרכים פסיכולוגיים לא מסופקים

אחת הסיבות המרכזיות לנדנוד קשורה בצרכים פסיכולוגיים לא מסופקים. אנשים רבים נוטים לנדנד כשהם מרגישים שהצרכים שלהם אינם נענים בצורה מספקת. מחקרים מראים כי נדנוד יכול להיות דרך להפעיל לחץ על הסביבה כדי לקבל תשומת לב, תמיכה רגשית או הכרה. כאשר אדם אינו מרגיש שהוא מקבל מענה לצרכיו, הוא עלול להפעיל יותר לחץ בצורה של נדנוד.

על פי מחקר שפורסם ב-2020 בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, נדנוד חוזר על עצמו לעיתים קרובות יותר אצל אנשים עם תחושת ערך עצמי נמוך או חוסר ביטחון ביחסיהם עם אחרים. המניעים הפסיכולוגיים הללו גורמים להם להאמין שהם זקוקים לחיזוק חוזר מהסביבה כדי להבטיח את עמדתם או רצונותיהם.

פחד מדחייה או אובדן שליטה

אנשים שנוטים לנדנד עשויים לעשות זאת מתוך פחד מדחייה או תחושת אובדן שליטה. כשהם חשים שדבר מה חשוב להם עלול להתפספס, הם מרגישים דחף לנסות שוב ושוב. לדוגמה, אדם שמודאג שאינו מקבל את מה שמגיע לו או מרגיש חוסר שליטה במצב מסוים, עלול לנסות לנהל את התחושות הללו דרך חזרה בלתי פוסקת על בקשותיו.

באתר Psychology Today צוין כי תחושות חזקות של דחייה יכולות לעורר התנהגויות קיצוניות כמו נדנוד, כאשר האדם מבקש לאמת את עמדתו מול אחרים. מדובר בדרך להחזיר לעצמו תחושת שליטה במצב כאשר הוא מרגיש שהוא מאבד את האחיזה במתרחש סביבו.

תקשורת לא אפקטיבית

נדנוד נובע לעיתים מהיעדר תקשורת ברורה ואפקטיבית בין הצדדים. כאשר האדם המנדנד מרגיש שלא מבינים אותו, או שלא מקשיבים לו כמו שצריך, הוא ייטה לחזור שוב ושוב על דבריו. התחושה שאינו מצליח להעביר את המסר בצורה אפקטיבית יכולה לגרום לו לחשוב שאם יחזור על המסר שוב, הוא יזכה לתשומת הלב המיוחלת.

על פי מחקר שפורסם ב-2017 בכתב העת Journal of Communication, מחסור בהבנה הדדית בתקשורת זוגית או בין אישית מגביר את הסיכוי להתנהגויות כמו נדנוד, שנועדו לפצות על התקשורת הכושלת ולנסות לכפות תשומת לב.

לחץ חיצוני ואישי

ישנם מצבים בהם נדנוד נובע מלחץ חיצוני. לדוגמה, הורים שמוטרדים מהתקדמות ילדיהם בבית הספר עלולים לחזור שוב ושוב על דרישות הקשורות בלימודים, בשל הלחץ האישי והחיצוני שהם מרגישים מהחברה, מהמורים או ממשפחה. אנשים עלולים להפעיל לחץ נוסף על הסובבים אותם דרך נדנוד כאשר הם חשים מתח או חוסר שביעות רצון מסיטואציה מסוימת.

לפי מאמר שפורסם באתר PsychCentral ב-2019, נדנוד נובע לעיתים קרובות מהתמודדות לא נכונה עם לחץ, כאשר האדם מרגיש שאין לו כלים אחרים להתמודד עם הסיטואציה באופן יעיל יותר.

איך להתמודד עם נדנוד?

הבנת המניעים שמאחורי נדנוד יכולה לעזור לנו להתמודד איתו בצורה חכמה יותר. הנה כמה אסטרטגיות שיכולות לסייע:

תקשורת ברורה – אחת הדרכים להפסיק נדנוד היא לוודא שהמסרים שלנו ברורים. כאשר אנחנו מציגים תשובה או עמדה בצורה נחרצת, אבל גם מכבדת, נוכל למנוע את הצורך לחזור על עצמנו שוב ושוב.

הצבת גבולות ברורים – חשוב להציב גבולות ברורים ולא להסכים לנדנוד מתמשך. הצבת גבולות מראה לאדם המנדנד שהדרך שלו אינה אפקטיבית, וזה עשוי לגרום לו לחשוב על אסטרטגיות אחרות.

הבנה ואמפתיה – לעיתים קרובות, נדנוד נובע מצרכים רגשיים או פסיכולוגיים לא מסופקים. הפגנת אמפתיה והבנת התחושות שעומדות מאחורי הנדנוד עשויה לעזור לפתור את הבעיה מהשורש.

הצעת פתרונות חלופיים – כאשר אנחנו נתקלים בנדנוד, הצעת פתרונות אחרים או דרכים חדשות להתמודד עם המצב עשויה להועיל. לפעמים, האדם המנדנד פשוט זקוק לדרך חדשה להסתכל על הדברים.

בהכנת הכתבה שימשו המקורות להלן שנמצאו בסיוע ChatGPT:

• "The Psychological Drivers Behind Nagging", מאמר באתר Psychology Today, 2020
• "Communication Breakdowns and Repetitive Behavior: Why Nagging Happens", מאמר בכתב העת Journal of Communication, 2017
• "How Stress and Anxiety Lead to Nagging", מאמר באתר PsychCentral, 2019