הביטויים שאנחנו בוחרים יכולים להיות ההבדל בין להישמע בטוחים ומשפיעים לבין להשאיר רושם של חוסר החלטיות וחולשה. צילום: המחשה - מידג'רני

שישה פעלים שמחלישים אתכם, לא משנה מה תפקידכם

השפה שלנו היא כלי רב עוצמה, וכשהיא מנוסחת בחולשה, היא מחלישה גם אותנו • האם אי פעם מצאתם את עצמכם אומרים בעבודה "אני אנסה" או "אני מקווה שזה יצליח", רק כדי להרגיש מאוחר יותר שהמסר לא באמת עבר? במאמר זה, שישה פעלים נפוצים שבפועל יכולים להשאיר רושם של חוסר החלטיות וחולשה

הדרך שבה אנו מתבטאים משפיעה רבות על האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ובמקרים רבים, גם על האופן שבו אנו תופסים את עצמנו. אחד הכלים המרכזיים שעומדים לרשותנו בתקשורת בין אישית ובמקום העבודה הוא השפה שלנו – המילים שאנו בוחרים. עם זאת, ישנם פעלים מסוימים שיכולים לגרום לנו להישמע חלשים, לא בטוחים בעצמנו, ואף חסרי השפעה, גם אם יש לנו תפקיד בכיר.  שישה פעלים מרכזיים עלולים לפגוע באמינות וביכולת השכנוע שלנו.

במאמר זה בחינת את אותם שישה פעלים בהקשר תקשורת בינאישית ומקצועית כפי שהובאה במספר מקורות אשר נמצאו בסיוע ChatGPT, ואלטרנטיבות אפקטיביות יותר. 

"אני אנסה"

הפועל הראשון שמופיע ברשימה הוא "לנסות". כשאנחנו אומרים "אני אנסה", אנחנו בעצם מביעים חוסר ביטחון ביכולת שלנו לבצע את המשימה. אמירה כזו עשויה לשדר למאזין שלא באמת נצליח, או שלא בטוח שנשקיע את מירב המאמצים. במקום זאת, מומלץ להשתמש בפועל "אבצע" או "אעשה", שמביעים מחויבות וביטחון רב יותר.

ב-Forbes, מגזין כלכלי ותיק ואתר אינטרנט המתמקד בעסקים, טכנולוגיה, ומנהיגות, מסבירים כי "לנסות" משאיר רושם של מאמץ לא שלם. אדם הבטוח ביכולותיו יעדיף להתחייב לפעולה ולא להתייחס אליה כניסיון.

"לנסות" משאיר רושם של מאמץ חלקי, צילום: המחשה - מידג'רני

"אני מקווה"

הפועל "לקוות" נתפס לרוב כאופטימי, אך בהקשר מקצועי הוא עלול להישמע פסיבי וחסר שליטה. כשאומרים "אני מקווה שזה יצליח", זה עשוי לרמוז שאין לנו שליטה על התוצאה ושאנו מסתמכים על גורמים חיצוניים או מזל. במקום זאת, כדאי להחליף אותו בביטויים כמו "אני מתכנן" או "אני מצפה", המשדרים אקטיביות ושליטה בתהליך.

במאמר ב-Harvard Business Review, בטאון ביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הארוורד, נטען כי שימוש בפעלים שמביעים ציפייה ולא תקווה מחזק את הדימוי העצמי ומשפיע על האופן שבו הסביבה מתייחסת לאדם כדמות אקטיבית ומובילה.

"אני חושב"

לעיתים קרובות אנו משתמשים בפועל "לחשוב" כדי לרכך את מה שאנחנו אומרים או כדי לשדר גמישות. אך, במצבים מקצועיים, זה עלול להישמע כחוסר ביטחון או חוסר בהירות. לדוגמה, אמירה כמו "אני חושב שזה רעיון טוב" יכולה להשתמע כחוסר החלטיות. עדיף להמיר אותה בביטוי ישיר יותר כמו "אני מאמין" או "אני בטוח", מה שמעניק לדברינו יותר תוקף.

Psychology Today, מגזין ואתר אינטרנט בנושאי פסיכולוגיה, בריאות הנפש, והתנהגות אנושית, מדגיש ששימוש מופרז בפעלים שמצביעים על מחשבה ולא על החלטה או דעה מגובשת עלול להיתפס כחולשה בהובלה, במיוחד כאשר אנו במעמד של קבלת החלטות.

"אני מנסה להבין"

"אני מנסה להבין" נשמע לרוב כהבעת כוונה חיובית ללמוד או להבין מצב מסוים, אך בפועל, זה עלול לשדר קושי או בלבול. ביטוי זה עשוי לשדר למאזינים כי אנחנו לא שולטים במצב או שאין לנו את הכלים הדרושים לפתרון הבעיה. במקום זאת, אפשר להגיד "אני בוחן את זה" או "אני מנתח את המצב", שמשדרים נימה יותר החלטית ופעילה.

Inc. Magazine, מגזין המתמקד בעסקים קטנים ויזמות, מסביר כי השימוש בפועל הזה לעיתים קרובות יוצר רושם של חולשה, במיוחד בסביבות עבודה תחרותיות בהן נדרשת הפגנת מומחיות ויכולת פתרון בעיות.

שימוש מופרז בפעלים שמצביעים על מחשבה ולא על החלטה או דעה מגובשת עלול להיתפס כחולשה בהובלה, צילום: המחשה - מידג'רני

"אני אנסה לקדם את..."

שימוש בפועל זה יכול להשפיע מאוד על האופן שבו הצעות מתקבלות. לדוגמה, אם נציג פרויקט ונאמר "אני אנסה לקדם את זה", אנחנו משאירים מקום רב לאי-בהירות ומבטלים את הרצון האמיתי לקדם את הפרויקט. במקום זאת, יש להעדיף אמירות ישירות יותר כמו "אני אקדם את זה", המביעות כוונה ברורה וביטחון ביכולת להוציא לפועל.

באתר The Muse המספק משאבים למחפשי עבודה ולאנשי מקצוע, מדגישים כי ככל שאדם נשמע בטוח יותר באמירותיו, כך גדלים הסיכויים שההצעות והפרויקטים שהוא מוביל יתקבלו ביתר קלות.

"אני לא יכול"

"אני לא יכול" הוא פועל שמסמן באופן מובהק את ההבדל בין אנשים שמוכנים לקחת אחריות ולמצוא פתרונות לבין אלו שמעדיפים לוותר מראש. כאשר אנו משתמשים בביטוי זה, אנחנו יוצרים גבולות, במקום לחפש דרכים לעקוף מכשולים. עדיף לנסח מחדש את האמירה ולומר "זה מאתגר, אבל אבדוק את האפשרויות" או "אחפש פתרונות".

במאמר של MindTools, אתר שמספק משאבים לפיתוח מיומנויות מקצועיות ואישיות, עם דגש על ניהול, פתרון בעיות ושיפור ביצועים בעבודה, מוסבר כי שימוש בפעלים חיוביים במקום שליליים לא רק מחזק את התדמית האישית, אלא גם מגביר את יכולת הפתרון והחשיבה היצירתית במצבים מאתגרים.

לסיכום, הדרך שבה אנו מדברים משפיעה רבות על האופן שבו אנו נתפסים בסביבה המקצועית והאישית. שימוש בפעלים חלשים כגון "לנסות", "לקוות" או "לחשוב" עשוי לשדר חוסר ביטחון וחולשה, גם כאשר הכוונה שלנו שונה לחלוטין. לכן, חשוב לבחור במילים שמקרינות ביטחון, מחויבות ושליטה.

הבחירה בפעלים חזקים וברורים לא רק משפרת את האופן שבו הסביבה רואה אותנו, אלא גם מחזקת את הביטחון העצמי שלנו, ומובילה לקבלת החלטות מושכלות והובלה אפקטיבית יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...