X

5 תרבויות עתיקות שהצליחו לקרר בתים בלי מזגן

לא חשוב אם הסיבה היא מחירי החשמל הגבוהים, מודעות סביבתית או פחד ממה שיקרה אם האיראנים או וועדי העובדים יורידו לנו את השאלטר – הגיע הזמן שנלמד איך לשמור על הבתים שלנו קרים גם בלי מזגן

חייבים ללמוד לחיות בלי. שלט של מזגן. צילום: jcomp / freepik

אנחנו מפונקים. יש לנו מזגן בבית, ברכב, במשרד, בכל מקום. בלעדיו אנחנו חצי בני-אדם – או לפחות בני אדם עם חצי חולצה כהה יותר ולח יותר. אבל במשך אלפי שנים, תרבויות שונות פיתחו שיטות יצירתיות לשמירה על קרירות בתיהם באקלים חם ויבש. נעזרנו ב-Claude כדי להכין אתכם למתקפה האיראנית (או סתם לחסוך לכם כסף בחשבון החשמל) וללמד אתכם כמה שיטות טבעיות לקירור הבית:

1. השומרים: קוֹרֵנוּ באחדותנו

התרבות השומרית, שחיה לפני כ-6,000 שנה בדרום עיראק של ימינו, פיתחה שיטות מתוחכמות להתמודדות עם החום:

  • קירות עבים וחלונות קטנים: מינימום חשיפה לחום ושמירה על טמפרטורת פנים נמוכה.
  • חומרי בנייה מבודדים: שימוש בלבני בוץ, הסופגים חום בשעות היום ומשחררים אותו בלילה.
  • תכנון עירוני צפוף: בתים צמודים זה לזה, להפחתת חשיפה לקרינת השמש.
  • חצרות פנימיות קטנות: סיפקו אור ואוורור לבתים שסביבן.
  • רחובות צרים: הבטיחו צל לאורך היום ונוחות להולכי רגל.

2. המצרים הקדמונים: הולכים עם הרוח

המצרים פיתחו טכניקות ייחודיות משלהם:

  • שימוש בחומרים מבודדים: ארמונות מאבן ובתי מגורים מלבני בוץ.
  • התנהגות נוודית: שימוש בגגות כחדרי שינה בלילות הקרירים.
  • טכנולוגיית ה"מולקאף": פתחים גבוהים בקירות המופנים לכיוון הרוח, כדי להכניס אותה פנימה.
  • לוכדי רוח: גרסה מוגדלת של המולקאף, מעין מגדלים הבולטים מתוך בניינים עם חלונות ענקיים לכיוון הרוח כדי להכניס אותה וחלונות לכיוון השני כדי שהאוויר החם ייצא.

3. האנסאזי: עובדים עם השמש

תרבות האנסזי, או הפואבלו, שחיה בדרום-מערב ארה"ב בסוף האלף הראשון, פיתחה אסטרטגיות דומות:

  • חלונות קטנים וקירות משותפים: להפחתת כניסת חום.
  • מודעות לכיוון השמש: בניית יישובים שלמים תחת מצוקים הפונים לדרום, למיקסום צל בקיץ וחום בחורף.
  • שימוש בחומרים מקומיים: לבני בוץ וסלע.

4. הח'ליפויות המוסלמיות: ניצול כל טיפת גשם

הח'ליפויות המוסלמיות באפריקה הצפונית ודרום ספרד פיתחו שיטות לאיסוף מי גשמים:

  • איסוף מי נגר: הובלת מי גשמים מהגגות לבורות.
  • תכנון מדויק: גגות וחצרות נבנו בשיפועים מכוונים, להובלת מים להשקיית צמחייה.

5. המאיה והטאוטיהואקנים: איסוף מי גשמים לעתיד

תרבויות עתיקות במקסיקו ומרכז אמריקה פיתחו שיטות לאגירת מים בקנה מידה עירוני:

  • שימוש במבנים גדולים: פירמידות, כיכרות ואקוודוקטים להובלת מי גשמים לבורות גדולים.
  • טיהור טבעי: שימוש בצמחים לניקוי המים.

יישום הלקחים בימינו

למרות התקדמות הטכנולוגיה, החוכמה העתיקה תקפה גם היום: מתכנני ערים מנסים לבנות בניינים עם חשיפה מקסימלית לדרום, עם חלונות הפונים לכיוון זה להכנסת שמש בקיץ (בישראל ומדינות נוספות שהשמש עוברת מדרום להן, כמו כל אירופה וארה”ב) והצללה להפחתת קרינת השמש בחורף, צפיפות להפחתת הקרינה, חצרות פנימיות ופתחים הלוכדים משבי רוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר