בעידן הדיגיטלי של היום הרגלי הגלילה שלנו במדיה החברתית משתנים במהירות ומקבלים משמעויות חדשות, אחת מהן היא תופעת "הגלישה האובדנית" (Doom-Scrolling). זוהי תופעה פסיכולוגית חדשה יחסית שבה אנשים מוצאים את עצמם מבלים שעות בגלילת חדשות שליליות ומדכאות, לעיתים עד כדי תחושת חוסר אונים או דיכאון.
מושג זה עלה לכותרות במיוחד בשנים האחרונות, כאשר אירועים עולמיים כמו מגפת הקורונה, מלחמת ישראל-חמאס ומשברים כלכליים הובילו לתחושת אי-ודאות ופחד כללית. במאמר זה נבחן את המושג גלישה אובדנית ואת השפעותיו השליליות על הבריאות הנפשית, ונבין כיצד הרשתות החברתיות תורמות להחמרת התופעה, כפי שהוסבר לנו באתר deepstash, שאליו הגענו בסיוע ChatGPT.
מהי גלישה אובדנית?
גלישה אובדנית מתייחסת להרגל לצרוך חדשות שליליות בצורה אובססיבית דרך המדיה החברתית. אנשים הגוללים דרך פוסטים, ציוצים ומאמרים המלאים בתוכן פסימי, מתוך תקווה למצוא משהו שיפתיע אותם לטובה, אך במקום זאת הם נתקלים בזרם בלתי פוסק של מידע שלילי. המושג "אובדנית" מתאר את התחושה המידרדרת של חוסר תקווה שמלווה את החוויות האלה.
הצד האפל של המדיה החברתית
המדיה החברתית עוצבה במקור ככלי ליצירת קשרים ולשיתוף מידע חיובי. אך בשנים האחרונות היא הפכה לזירה שבה אנשים נחשפים למידע רב ומגוון - הרבה ממנו שלילי. האלגוריתמים של הרשתות החברתיות נועדו לשמר את תשומת הלב שלנו, ולעיתים קרובות תוכן שלילי מקבל עדיפות משום שהוא מעורר יותר תגובות. כך, אנשים נמשכים לגלול עוד ועוד, ולאט לאט הם מוצאים את עצמם בתוך מעגל שלילי שמגביר תחושות חרדה ודיכאון.
ההשפעות הנפשיות של גלישה אובדנית
לגלישה אובדנית יש השפעות נפשיות רבות. מחקרים מראים כי חשיפה ממושכת לתוכן שלילי יכולה להוביל לעלייה ברמות החרדה, הדיכאון ואפילו לתחושת חוסר אונים. בנוסף, תחושת העומס המידעתי יכולה לגרום לאנשים להרגיש מנותקים ומבולבלים. מחקר שנערך לאחרונה מצא כי אנשים שעסקו בגלישה אובדנית במהלך מגפת הקורונה דיווחו על תחושת בדידות מוגברת ומצב רוח ירוד יותר בהשוואה לאלה שנמנעו מההרגל הזה.
כיצד הרשתות החברתיות מנצלות את ההתנהגות הזו?
האלגוריתמים של הרשתות החברתיות נבנו בצורה כזו שהם מנתחים את התנהגות המשתמשים ומספקים להם תוכן מותאם אישית שמושך את תשומת הלב שלהם. כשאנשים מתחילים לגלול דרך תכנים שליליים, האלגוריתמים מזהים זאת ומתחילים להציג להם יותר ויותר תוכן דומה. כך נוצר מעגל קסמים שלילי שקשה מאוד להפסיק אותו. יתרה מכך, תופעת ה-FOMO (fear of (missing out גורמת לאנשים להמשיך לבדוק את הרשתות החברתיות, מה שמחמיר את תופעת הגלישה האובדנית.
כיצד להימנע מגלישה אובדנית?
כדי להימנע מגלישה אובדנית חשוב להכיר בכך שמדובר בהרגל מזיק ולנקוט צעדים ממשיים כדי לשבור את המעגל. ראשית, ניתן לקבוע זמני שימוש מוגבלים למדיה החברתית ולהתמקד בתכנים חיוביים. שנית, מומלץ לקחת הפסקות יזומות ולהימנע משימוש במדיה החברתית בשעות מסוימות ביום, כגון לפני השינה. בנוסף, כדאי לשקול להגדיר התרעות על מילים שליליות או חדשות מזיקות, ולהפעיל כלים לניהול זמן שיסייעו במעקב אחר זמן המסך.
חשוב להיות מודעים להשפעות השליליות של גלידה אובדנית ולנקוט בצעדים לשמירה על בריאות נפשית | storyblocks
לסיכום, גלישה אובדנית היא תופעה שצוברת תאוצה בעולם הדיגיטלי, והיא מדגישה את הצד האפל של המדיה החברתית. בעוד שהרשתות החברתיות מציעות הזדמנויות בלתי נגמרות לשיתוף מידע ויצירת קשרים, הן גם מהוות מקור לאתגרים נפשיים משמעותיים. חשוב להיות מודעים להשפעות השליליות של הרגל זה ולנקוט צעדים לשמירה על הבריאות הנפשית. רק באמצעות מודעות ושינויים בהרגלים נוכל לצמצם את ההשפעות המזיקות של גלישה אובדנית ולשמור על נפש בריאה יותר בעידן הדיגיטלי.
המאמר מבוסס על מידע שנלקח מאתר deepstash, אתר ופלטפורמה דיגיטלית שמטרתה להנגיש רעיונות, תובנות וידע ממגוון מקורות בצורה פשוטה וקלה לעיכול, ומתמקד באיסוף וארגון של תכנים שונים ממקורות מגוונים, כמו ספרים, מאמרים, פודקאסטים ומקורות תוכן נוספים, והצגתם כקטעי מידע קצרים ותמציתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו