X

האיש שידע לצייר בדידות • תערוכה בברלין לציון 250 שנים להולדת הצייר הדגול הזה

הוא ידע להעביר בעבודותיו תחושות של בדידות על רקע נוף אינסופי ואת הקשר העמוק בין הטבע לאדם. תערוכה בברלין, מציינת 250 שנה להולדתו של קספר דוד פרידריך, מגדולי הציירים הגרמנים בכל הזמנים, ומציגה מבט מעמיק על יצירותיו שבישרו את המודרניזם בציור והשפעתו המתמשכת

טבע ורוח האדם. "ההלך מעל ים הערפל" (קספר דוד פרידריך, 1818). צילום: Hyperfinch / flickr

היינריך פון קלייסט, הסופר הגרמני, אמר פעם שהמבט בנוף הים של קספר דוד פרידריך דומה למבט ישיר אל המוות. הציור המדובר, "הנזיר על שפת הים" (1808-1810), יחד עם תאומו, "המנזר ביער האלונים" (1809-1810), הם מרכז התערוכה המרהיבה החדשה של פרידריך ב"אלטה נשיונלגלרי" בברלין. האירוע הוא חגיגת מאה וחמישים שנה להולדתו של פרידריך. ברחבי גרמניה השנה. 

הנזיר על שפת הים, 1808-1810)

איך אמן שהרבה לצייר נופים, הרים ערפילים ושקיעות, אך כמעט לא יצא מגבולות ארצו, הפך לצייר הגרמני הגדול ביותר של המאה התשע-עשרה? התשובה טמונה בערך בשנת 1810, כאשר פרידריך יצר את שתי היצירות המופתיות הללו, ולמעשה סימן את ראשית המודרניזם. בזכות הפשטות והמינימליזם, השימוש הייחודי באור ובצבעים, והיכולת להעביר רגשות עמוקים דרך נופים ריקים וכמעט מופשטים. פרידריך שבר את המוסכמות של תקופתו בכך שהציג נופים מלאי תחושת בדידות ומלנכוליה, המדגישים את קטנות האדם מול הטבע האינסופי. המינימליזם והסימבוליזם בשתי היצירות מזמינים את הצופה להרהר במקומו ביקום ובמשמעות הקיום, מה שהופך את הציורים לרלוונטיים גם בזמננו. הגישה הרוחנית והפילוסופית כאן מהווה פריצת דרך בתפיסת האמנות המודרנית.

המנזר ביער האלונים (1809-1810)

התערוכה "קספר דוד פרידריך. נופים אינסופיים" מדגישה את תפקיד הנשיונל גלרי בגילוי מחדש של אמנותו של פרידריך בתחילת המאה ה-20. התערוכה מקיפה יצירות רבות ומדגישה את האוסף הגדול של ציוריו בגלריה שתרם לפופולריות של האמן עוד במהלך חייו. לאחר שנשכח במחצית השנייה של המאה ה-19, הוצג פרידריך ב-1906 בתערוכה המפורסמת "תערוכת המאה". בזכות 93 ציורים ורישומים שלו בתערוכה, פרידריך הוכר מחדש כצייר מצטיין של אור ואטמוספירה וכחלוץ של האמנות המודרנית.

גבר ואישה מהרהרים בירח, 1824

קספר דוד פרידריך נולד ב-1774 בעיר גרייפסוולד שבצפון גרמניה, באזור הים הבלטי. בילדותו חווה טרגדיות משפחתיות שהשפיעו רבות על יצירתו. אמו ואחותו נפטרו כשהיה ילד, ובגיל 13 איבד את אחיו יוהאן בתאונת החלקה על הקרח, כאשר האח מת תוך כדי שניסה להציל את קספר מטביעה.
פרידריך למד באקדמיה המלכותית לאמנות בקופנהגן, שם רכש השכלה אמנותית רחבה והושפע מאמנים דניים. הלימודים בקופנהגן חיזקו את נטייתו לצייר נופים ולהתמקד ברגשות ובתחושות שמעוררים נופי הטבע.

ב-1798 עבר פרידריך לעיר דרזדן, שהייתה מרכז תרבותי חשוב בתקופה זו. בעיר זו פגש אמנים, משוררים ופילוסופים שהשפיעו על מחשבתו ויצירתו. דרזדן הייתה גם המקום שבו פיתח את סגנונו הייחודי ויצר את רוב יצירותיו המפורסמות.

אישה בחלון, 1822

פרידריך היה אדם מלנכולי ומתבודד, מה שהתבטא רבות ביצירותיו. הוא נחשב לאחד האמנים הבולטים של הרומנטיקה הגרמנית בזכות יכולתו להעביר רגשות עמוקים דרך נופי הטבע. ציוריו מלאים בסימבוליזם ובאווירה רגשית חזקה, ולעיתים קרובות כוללים נופים רחבים ופתוחים עם דמויות קטנות, המדגישות את קטנות האדם מול הטבע האינסופי.

ים הקרח (שברי ספינה בים הצפוני), 1823-1824 

קספר דוד פרידריך נחשב לאחד מהציירים המודרניים הראשונים בזכות הפשטות והמינימליזם ביצירותיו, השימוש הייחודי באור ובצבעים, וההתמקדות ברגשות ובמצבי רוח. עבודותיו שברו מוסכמות אמנותיות של תקופתו והקדימו את תנועות האמנות המודרניות. פרידריך השפיע על אמנים רבים והמשיך להיות דמות מרכזית בעולם האמנות גם לאחר מותו.

חייל צרפתי ביער, 1814


התערוכה הנוכחית מחיה מחדש את הגילוי של הצייר הרומנטי על ידי הצגת למעלה מ-150 ציורים, רישומים וסקיצות של פרידריך עצמו ושל אמנים אחרים שהושפעו ממנו, בין היתר גם "הים של הקרח" (1824–1823), "שלבי החיים" (1834), "העץ הבודד" (1822), "תלולית שלג" (1807) ו"שני גברים מהרהרים בירח" (1819/20). מוצגות בתערוכה גם עבודות זוגיות של פרידריך שהעניקו ביטוי לפרספקטיבות שונות ולרעיון השינוי בין שתי היצירות, תוך שהן מעלות שאלות רלוונטיות על מסע החיים והמחזורים של הטבע.

שלבי החיים, 1835

התערוכה בברלין היא אחת מסדרת תערוכות עצמאיות שנחגגות. בשנה הבאה יציג מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק את התערוכה המקיפה הראשונה על האמן בארצות הברית: "קספר דוד פרידריך: נשמת הטבע", תערוכה זו מזמינה את הקהל לחוות את העומק והייחוד של יצירות פרידריך, תוך שהיא מחזקת את מקומו המרכזי בתולדות האמנות.

הכתבה הוכנה בסיוע גוגל ג'מיני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר