ביגפוט הוא אחד היצורים המיתיים היחידים שאנשים עדיין מתווכחים בשאלה האם הם קיימים – או יכולים בכלל להתקיים. לאחרונה ניסה חוקר צעיר בשם פְלוֹ פוקסון מהאגודה הזואולוגית פולק בפנסילבניה להצליב בין ‘תצפיות’ של היצור המסתורי לנתוני אוכלוסיית הדובים השחורים כדי למצוא האם קיים קשר בין השניים, ומצא כזה – אלא שיש יוצא מהכלל שמעלה אפשרות שבכל זאת, אי אפשר לשלול את קיומו של ביגפוט. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר את ההסבר והבעיה.
פוקסון ביצע מחקר סטטיסטי של עדויות ידועות משנת 2006 ואילך, ומצא שעדויות כאלו עולות ב-4% עבור כל 1,000 דובים שחורים אמריקאים נוספים שהוערכו באזור נתון, וסה”כ על כל 5,000 דובים שחורים באזור כלשהו קיימת עדות אחת של אדם שטוען שראה את ביגפוט. אזורי המחיה של הדובים וביגפוט חופפים מאוד עם מוקדי תצפית לאורך צפון-מערב האוקיינוס השקט והחוף המזרחי של ארה”ב, כך שבהחלט ייתכן שהעדויות נובעות מאנשים שפירשו לא נכון את המראה המרשים של דוב שחור הולך על שתיים.
עם זאת, בנתונים קיימות לא מעט חריגות: במדינת פלורידה, שבה כמעט אין דובים כלל, קיימות שפע של עדויות של אנשים שראו לכאורה את ביגפוט. עדויות אחרות מגיעות מאזורים מדבריים, שבהם לא רק שאין דובים – גם אין הרבה מחסה שיטשטש את מה שהאדם רואה סביבו.
לכן, עם כל הכבוד לניסיון הסטטיסטי להסביר את העדויות – הוא עדיין מותיר שאלות רבות פתוחות. האם יש כל כך הרבה אנשים שמשקרים בשביל תשומת לב? האם כל האנשים הללו פשוט משוגעים או נתפשו ברגע של תשומת לב חלקית? או שאולי עדיין חיים ממש מתחת לאפנו יצורים מופלאים שטרם גילינו? התשובה לכך נשארת חמקמקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו