כמעט אין היום ישראלי שמסוגל לדמיין את חייו בלי האפליקציות לזיהוי מתקשרים בסמארטפון, כאשר הנפוצות ביותר הן Me ו-Truecaller. אבל איך הן יודעות מי מתקשר אלינו בזמן אמת? נעזרנו ב-ChatGPT כדי להבין את היורשות המודרניות ל-441:
אפליקציות לזיהוי מתקשרים פועלות על ידי מינוף של מידע במיקור-המונים, כלומר מידע שתרמו המשתמשים, ונתונים זמינים לציבור, כדי לזהות ולהציג מידע על שיחות נכנסות. הן בונות ומתחזקות מאגרי מידע גדולים, המכילים מידע על מספרי טלפון והזהויות המשויכות להם, כולל שם, תמונה, מיקום ולעתים גם פרטים נוספים.
משתמשים באפליקציות אלו יכולים לתרום מרצונם את רשימת אנשי הקשר שלהם למאגר המידע. כך, יכולה החברה לדעת את השם שמשויך למספר טלפון כלשהו על ידי משתמשים. כאשר אדם אחר, שמספר מסוים לא שמור במכשיר שלו, מקבל ממנו שיחה, האפליקציה יכולה להצליב את המספר עם הנתונים שנתרמו למאגר שלה על ידי משתמשים אחרים ולנסות להציג זיהוי שמי של המתקשר. משתמשים יכולים גם לדווח פרטנית על זהותו של מספר מייד בתום השיחה גם בלי לשמור אותו ברשימת אנשי הקשר - למשל כדי להתריע בפני משתמשים אחרים על מספר שממנו מתבצעות שיחות ספאם מסוגים שונים. מעבר לשם, עשויות האפליקציות לחפש תמונות המשויכות לאותו שם ברשתות החברתיות, כדי להציג גם תמונה של המתקשר.
חשוב לציין שהדיוק של אפליקציות לזיהוי מתקשר עשוי להשתנות. למרות שהן יכולות להיות שימושיות בזיהוי מספרים ידועים או בסימון שיחות ספאם אפשריות, ייתכן שהמידע המוצג לא תמיד יהיה מדויק או מעודכן. יש לשקול גם חששות בנושא פרטיות, שכן נוהלי איסוף הנתונים של האפליקציות והמידע הניתן על ידי המשתמשים עשויים להפר את פרטיותם של אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו