חולמים מאז תחילת הסגר חלומות משונים ויוצאי דופן? זוכרים יותר את החלומות שלכם? ובכן אתם לא לבד.
תופעה נוספת שמתרחשת בימי הקורונה היא, כך מסתברף נטייה של אנשים לחלום יותר בזמן שהייתם בסגר או בבידוד. בעקבות כך, נוצר האשטאג חדש בטוויטר הנקרא #pandemicdreams. תחת ההאשטאג הזה תמצאו סיפורים של אנשים רבים שמתארים חלומות יוצאי דופן שהם חלמו מתחילת הסגר. למשל, אמריקנית בשם שרה שכנר פרסמה ב-23 למרץ כי "חלמתי שאני יוצאת החוצה ויש שלג עמוק ואני רואה ברווז מסתובב בתוכו", גולש אחר בשם ג'ון ג'ונסון כתב ב-8 לאפריל על חלום דומה בו הברווז הבטיח לשמור עליו.
כמובן שאלו רק שתי דוגמאות לתופעה נרחבת כלל עולמית במסגרתה הסגר מייצר חלומות חריגים אצל אנשים. אלא שאם התופעה הזו מעוררת בכם דאגה, אז כדאי שתדעו שלפי המומחים מדובר בתופעה טבעית לחלוטין.
ד"ר מאיר קרגר, מומחה מאוניברסיטת ייל, אומר ביחס לחלומות האלו כי "זו היא הדרך של המוח שלנו להתמודד עם התקופה השונה והמלחיצה. הרצון שלנו לעבד את המידע גורם לנו לסיוטים או לחזרה לחלימה על תקופות יותר נוחות ובריאות בחיינו. זה כמו מצב שבו אדם מתקשה להירדם והוא לכן חושב על דברים טובים יותר שמרדימים אותו אז כך זה מה שקורה אצלנו בחלומות" הוא מסביר.
למה אנחנו חולמים?
מעניין לציין כי למרות שהחלומות הם תופעה אנושית מוכרת וידועה עדיין אין הסבר חד משמעי לתפקיד שלהם בנפש האדם. לדברי ג'ין אליס, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת'אומבריה, ומנהלת מכון השינה במקום "אחת התיאוריות אומרת שבחלומות אנחנו מתמודדים עם תרחישים ומצבים חדשים בסביבה בטוחה. כלומר אנו מעבדים דברים שעלולים לאיים עלינו בחיים האמיתיים במצב שבו המוח בשליטה. השערה אחרת שזו הדרך של המוח לארגן ולסדר זכרונות שאספנו ומידע חדש שנכנס אל המערכת שלנו".
אפשרות נוספת שמציינת פרופ' אליס היא "שהחלימה היא מעין דרך לארגן את החוויות והתחושות שלנו. השהייה בבית, הלחץ מהמגיפה והסגר, ההסתגרות במקום אחד עם כל המשפחה בתנאים לא קלים. כל אלו דברים שמשפיעים על הנפש וצריך לעבד אותם. וזה מה שמופיע בחלומות שלנו. מבחינה זו חלומות הם מנגנון התמודדות עם המצב. תהיה הסיבה אשר תהיה בחלומות אנחנו ממש חווים את המציאות בצבעים, בקול, בראיה אפילו במגע וטעם" היא מסכמת.
הסיבה שעכשיו אנחנו זוכרים את החלומות
שאלה מעניינת נוספת איתה מתמודדים המומחים היא מדוע כעת אנחנו זוכרים את החלומות שלנו יותר. הסיבה לכך, לדברי המומחים, היא שבירת שגרת השינה שלנו שגורמת לקשיי שינה ולשינויים בסדר היום, שגורמים לנו שלא לישון טוב בלילה. כמו כן, השינויים ביצירת הקשרים החברתיים, קרי הבידוד, גם מלחיצים את הנפש. למעשה מדובר ביציאה מסדר היום הקבוע שגורם לבני האדם לקשיי שינה וליותר תחושות דחק שמובילות לחלימה.
על מנת למזער את התופעה, המומחים מציעים שלא לצפות במסכים במשך ארבע שעות לפני השינה וגם לייצר סדר יום קבוע. הסיבה היא שקשיי שינה רק מעצימים את דחושות הדחק והקושי שלנו ואף גורמים לדיכאון. לכן אומרת פרופ' אליס "כדאי להתרכז ביצירת סדר יום טובה וכניסה טובה לשינה זה ייסיע לנו להתמודד עם המציאות טוב יותר גם אחרי המגיפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו