מהי תופעת "חלומות לבנים" והאם אתם חווים אותה?

יש אנשים שמתעוררים בבוקר עם זיכרונות חיים של החלומות שחלמו, בעוד שאחרים אינם מצליחים לזכור דבר. תופעה זו משכה תשומת לב מחקרית במהלך מגפת הקורונה, כאשר אנשים רבים ברחבי העולם דיווחו על עלייה בזכירת חלומות.

כעת, מחקר חדשני שנערך באיטליה על ידי צוות חוקרים ממכון IMT בלוקה, בשיתוף עם אוניברסיטת קמרינו, מספק תובנות משמעותיות על התופעה. המחקר, שנערך בין השנים 2020-2024, עקב אחר 204 משתתפים בריאים בגילאי 18 עד 70, כשכל משתתף תיעד את חלומותיו במשך 15 ימים.

בשונה ממחקרים קודמים, המשתתפים התבקשו להקליט בקולם את זיכרונות החלום מיד עם היקיצה, במקום לכתוב אותם. במקביל, הם ענדו שעון מיוחד שעקב אחר דפוסי השינה שלהם, ו-42 מהם אף חבשו מכשיר לניטור גלי המוח במהלך השינה.

מה משפיע על זכירת חלומות?

המחקר חשף שילוב מורכב של גורמים המשפיעים על זכירת חלומות. ראשית, נמצא קשר משמעותי בין היחס של האדם לחלימה לבין יכולתו לזכור חלומות - ככל שאדם מייחס חשיבות רבה יותר לחלומות, כך גדל הסיכוי שיזכור אותם. גורם משמעותי נוסף הוא נדידת מחשבות (mind-wandering) - הנטייה להסיט את תשומת הלב מהמשימה שבה אנו עוסקים למחשבות לא קשורות או להרהורים פנימיים. אנשים בעלי נטייה חזקה יותר לנדידת מחשבות זוכרים יותר חלומות.

דפוסי השינה עצמם נמצאו כגורם מפתח: אנשים שבמהלך הלילה חוו שינה ארוכה עם פחות שלבי שינה עמוקה זכרו יותר חלומות. ממצא מפתיע במיוחד קשור לעונות השנה. המחקר גילה שאנשים זוכרים פחות חלומות בחורף בהשוואה לאביב ולסתיו. החוקרים עדיין לא מצאו הסבר לתופעה העונתית הזו.

המחקר גם בחן את התופעה המכונה "חלומות לבנים" (white dreams) - מצבים בהם אדם מתעורר עם תחושה ברורה שחלם, אך אינו מצליח לזכור את תוכן החלום. נמצא שאנשים מבוגרים יותר נוטים לחוות יותר "חלומות לבנים", וכי אנשים הרגישים יותר להסחת דעת נוטים לשכוח את תוכן החלום לאחר ההתעוררות.

"הממצאים שלנו מראים שזכירת חלומות אינה עניין של מקריות, אלא משקפת את האופן שבו עמדות אישיות, תכונות קוגניטיביות ודינמיקת השינה משתלבות יחד", מסביר פרופ' ג'וליו ברנרדי, פרופ' לפסיכולוגיה במכון IMT והחוקר הראשי.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Communications Psychology, מספק לראשונה תמונה מקיפה של הגורמים המשפיעים על זכירת חלומות, ועשוי לסייע בהבנה טובה יותר של תפקיד החלומות בבריאות הנפשית ובחקר התודעה האנושית.