כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת טיולים. לפחות פעם בשבוע אני מצטיידת בנעלי ספורט ובכובע ויוצאת לטיול. אני מטיילת בכל הארץ - במדבר, בגליל, בבקעה, בשומרון, בירושלים - אבל המקום שאני הכי אוהבת לטייל בו הוא רמת הגולן.
הגולן מפגיש אותי עם הטבע במיטבו. הנופים עוצרי נשימה, המסלולים מרתקים וכל מה שנותר לי (ולכם) הוא לצאת ולטייל, להכיר את סיפור הגולן דרך הרגליים ולהתאהב באחד מחבלי הארץ היפים בישראל.
דרום רמת הגולן שופע באתרים, במסלולים, בסיפורים ובתצפיות. כשמגיעים אלי אורחים מחו"ל, ואפילו כשסתם מתחשק לי לטייל עם חברים מהמרכז, אני לוקחת אותם ליום מלא חוויות באזור. נוסף על היותם אתרים יפהפיים בעלי נוף משגע, אני אוהבת אותם גם כי הכניסה אליהם חופשית.
גם השבוע התחשק לי לעלות לרמת הגולן, אספתי חברה ויצאנו לדרך. נסענו מכיוון חמת גדר. הדרך מפותלת מאוד, אך הנוף הנשקף ממנה מצדיק את הנסיעה בה. בדרך הזאת גם מתגלים בונקרים סוריים מעניינים.
משם נסענו לעין אי"ה - פינת חמד קסומה שבה בריכה המשקיפה אל משולש הגבולות ישראל־סוריה־ירדן. עין אי"ה נקרא על שמו של סמ"ר אילון יעקב הורביץ ז"ל, שנהרג בתאונת אימונים בשנת 2004. חבריו שיפצו את הבריכה והנציחו בה את שמו. הנוף הפראי והמים הצלולים הופכים את עין אי"ה למקום מרהיב לארוחת בוקר, לשכשוך רגליים ואפילו לרחצה קצרה.
עתיקות בסוסיתא
התחנה הבאה היתה מצפה השלום - נקודת תצפית על שפת המצוק הדרומי של הגולן. בכל פעם שאני מגיעה לכאן נפער פי לרווחה לנוכח הנוף המהפנט הנשקף מהתצפית – הכנרת הפרושה במלוא הדרה, החרמון, הרי צפת והגליל, הארבל, התבור ועמק הירדן. מהמצפה ירדנו במדרגות למסלול קצר שנמצא מתחתיו, הנקרא "שביל הבוסתן". זהו מסלול מעגלי שאורכו כ־1.3 ק"מ. השביל עובר בתוך בוסתן ובין מעיינות. בבוסתן גדלים עצי זית, גפן, תאנה ורימון, והמון המון קקטוסים.
משביל הבוסתן המשכנו לגן לאומי סוסיתא. זהו אתר עתיקות יפה ומרשים שגם בו תצפיות נוף מרהיבות. כאן נמצאים שרידי העיר הקדומה סוסיתא, עיר מרכזית בתקופה ההלניסטית ובתקופות הרומית והביזנטית. סוסיתא ממוקמת על ראש מצוק, כ־3 ק"מ ממזרח לכנרת, והיא בגובה של 350 מ' מעל הכנרת. שימו לב - לאורך כל המסלול מזהירים שלטים מפני מוקשים.
לאחר שחצינו את החפיר שנחצב כתעלה להגנת העיר, עלינו בשביל המטפס אל שער העיר וצעדנו דרך הרחוב הראשי שנקרא "הדקומנוס מקסימוס". בסופו הגענו ל"פורום" - רחבת העיר שבה הוצבו הפסלים ותחתיה נבנה בור מים ענקי. מסביב ניצבים שרידים של מקדשים, כנסיות, רצפות פסיפס ועמודים עצומים.
הבריכה בעין פיק
חזרנו לרכב ונסענו ליעד הבא - עין פיק. זהו מקום קטן וקסום, שבו עצי תאנה נושקים למי מעיין הנובעים במשך כל השנה. במקום שרידי מבנים של הכפר פיק ונוף מרהיב של הכנרת והעיר טבריה. מרחבת התצפית ירדנו אל המעיין. המדרגות עוברות בינות לעצים, ומהן ראינו שפני סלע נהנים מקרני השמש המלטפות. המשכנו ללכת לקול פכפוך המים עד לבריכת בטון מוקפת ספסלים. סמוך לבריכה, בתוך סבך ענפים, התגלתה נביעה המצויה בשקע קטן בסלע. משם חזרנו אל הרכב והמשכנו לקיבוץ אפיק הסמוך.
הקיבוץ נמצא בגובה של 545 מ' מעל פני הכנרת. בצידו המערבי נמצא מבנה נטוש אשר שימש מועדון הקצינים הסורים של מחנות פיק, ובמקום מוצב שלט לזכרו של המרגל הישראלי אלי כהן ז"ל, אשר התארח במועדון כמה פעמים. המרפסת שבה מוצב השלט מכונה כיום "מרפסת הר נבו", והיא מציינת את המקום שבו עמד כהן וצפה ממדינת האויב על ארץ ישראל.
הנקודה הבאה והאחרונה של היום היתה מצפה אופיר - ושוב נעתקה נשמתנו. זוהי נקודת תצפית שהוקמה לזכרו של הנער אופיר שעל ז"ל ממושב גבעת יואב הסמוך, שנפטר בגיל 16 ממחלה קשה, ומשפחתו נטעה במצפה 16 עצי זית, כמניין שנותיו. החניון מטופח ומוצל, ויש בו שולחנות ומקומות ישיבה. המצפה נמצא כ־450 מ' מעל הכנרת ואפשר לראות ממנו את כל צפון הארץ - הכנרת, הרי צפת, צפון הגולן והרי הגליל העליון והתחתון.
שקיעה ממצפה אופיר
דרום רמת הגולן הוא אזור הטומן בחובו עוד הרבה אתרים, פינות חמד ומסלולים, אבל אי אפשר להספיק לטייל בכולם ביום אחד. וכשמגיעים לאזור, מגלים שהתצפיות אל הכנרת משתקות - פשוט אי אפשר להוריד ממנה את העיניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו