בישראייר פרסמו אתמול את הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה ולפי התוצאות, החברה הרוויחה שבעה מיליון דולרים. במקביל, מתנהל מו״מ מול איירבס בנוגע לרכישת מטוסים רחבי גוף שיוכלו לטוס לארה״ב, תאילנד ויעדים נוספים. בראיון עם מנכ״ל ישראייר, אורי סירקיס, הוא מדבר על הכל וחושף מה היה בשיחה עם שר הכלכלה ניר ברקת.
על פי הדו"חות, ישראייר רשמה רווחים של 7 מיליון דולר ברבעון השני וזה קורה במלחמה, על רקע הביקורת על מחירי הטיסות, איך מסבירים את זה?
"אני אתחיל בהשפעה השלילית. אנחנו חברת תעופה ותיירות, אנחנו מחזיקים בקבוצה של חברות שההתמחות שלהן היא בענפי תיירות שונים, החברות הללו נפגעו קשות מראשית המלחמה והמובילה שבהן היא דיזנהאוז העוסקת בתיירות נכנסת, חברה שבשגרה מביאה לישראל 200 אלף איש בשנה וברבעון השני, התרומה שלה הייתה שלילית של 2.5 מיליון דולר לעומת תרומה חיובית של כשלושה מיליון דולר בשגרה. איך הגענו לרווחים של שבעה מיליון דולר? הפעלנו מטוס אחד פחות לעומת אותה תקופה בשנה שעברה וההירתמות של העובדים שלנו, כולם, אפשרה לנו להפעיל את הציוד שלנו בצורה מקסימלית ויעילה, בהיקפים הרבה יותר משמעותיים וההשפעה של זה ירדה לשורת הרווח.
"ברבעון המקביל בשנה שעברה העסקנו את אותה כמות עובדים בדיוק, אבל ברבעון המדובר השנה הפעלנו 120 טיסות יותר. בנוסף, הטמענו מערכת מחשוב שמופעלת ע"י חברות גדולות מאוד וזאת הייתה השקעה גדולה, אך משתלמת, המערכת מאפשרת לנו להגדיל את הפיקוח בשלבי ההזמנה והצ'ק אין על כל שורת המוצרים הנלווים שאנחנו מוכרים (טרולי, משקל עודף וכו). כתוצאה מכך, כמעט הכפלנו את ההכנסות ברבעון על מוצרים נלווים. השנה נטיס 1.3 מיליון נוסעים, אם נכפיל את זה ב-23 דולר לנוסע, ההכנסות ממוצרים נלווים ינועו סביב 30 מיליון דולר. במקביל, יש גם מערכת טכנולוגית מבוססת AI שמאפשרת לנו לנהל תמחור באמצעות חוקי תמחיר מאוד מתקדמים".
מתי להערכתך נראה ירידה במחירי הטיסות וחזרה למחירים שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות?
"התשובה לכך נחלקת לשני חלקים – מה קורה בעולם ומה קורה בישראל. אנחנו חושבים שישראל היא מרכז העולם, אבל זה לא המצב. רמות המחירים הנמוכות של חברות הלואוקוסט ננעצו במוחינו, אבל הן כבר כמעט שלא קיימות. כל החברות הללו סובלות ממחסור אדיר בציוד תעופתי, אין להן טעם להמשיך למכור כרטיסים בחמישה או עשרה יורו. מעת לעת הן עושות מבצעים שונים כמו כרטיסיות למיניהן וכל מיני מבצעים שונים. ככל שאנשים יזמינו מוקדם, הם יוכלו ליהנות ממחירים נמוכים".
חברות התעופה האמריקניות לא טסות בימים אלו לישראל והאפשרות היחידה לטוס ישירות לארה"ב היא עם אל על, כאשר גם בקווים לתאילנד יש רק אפשרות יחידה אחת. לא מזמן ביקרתם במפעל של איירבס בצרפת, יש התקדמות בנוגע לרכישה של מטוסים רחבי גוף שיוכלו להצטרף לתחרות על הקווים הללו?
"זה נכון, קיבלנו הצעה לרכוש מטוסים חדשים של איירבס, כאשר מועד האספקה הוא 2031 ובמקביל קיבלנו הצעה להצטייד במטוסים רחבי גוף, אבל גם כאן, קצב האספקה הוא בין שנתיים לשלוש. אני לא יודע אם זה יקרה בסוף, יש לחץ מצד בעלי השליטה בחברה שרוצים לייצר אלטרנטיבה איכותית במחיר נמוך יותר ואנחנו נתקדם בקצב הנכון בעניין הזה, אבל אני לא יודע מתי ואם זה יקרה באופן מדויק, אנחנו עובדים על זה".
האם לדעתך צפוי גל חזרה של חברות תעופה זרות לישראל בקרוב?
"אני חושב שחברות זרות ישובו לישראל בהדרגה, אבל בגלל המחסור שקיים בציוד תעופתי וגם בגלל בעיות תפעוליות של הצבת צוותים בטיסות לישראל, אני מעריך שקצב התנועה בנתב"ג יגיע לסדר גודל של 19 מיליון נוסעים גם בשנת 2025, בניגוד לתחזיות שדיברו על 25 מיליון נוסעים ויותר, לפני המלחמה. הוכחה להערכה הזאת אפשר לראות בקרב חברות שחזרו לטוס לישראל, אבל הן עושות את זה בתדירות נמוכה יותר מאשר עשו בתקופה שקדמה למלחמה".
יש שיגידו שישראייר הפכה לחברת לואוקוסט, גובים תשלום עבור טרולי, ארוחות ומוצרים נלווים ואפשר לראות בדו"חות שזה מהווה נתח משמעותי מהרווחים, אפשר להגדיר את ישראייר כלואוקוסט?
"אין הגדרה חוקית ללואוקוסט, ריינאייר אומרת שהיא חברת לואוקוסט כי היא מקפידה לטוס מיעדים משניים ולא עיקריים ומוכרת את כל המוצרים שלה ו-וויז אייר מגדירה את עצמה כחברת לואוקוסט כי צריך לשלם על כל השירותים. אנחנו חושבים שיש פה יתרון מובהק לצרכן, אנחנו מאפשרים לו לבחור מה הוא רוצה לקנות, אנחנו לא מגלמים במחיר הכרטיס ארוחה או כבודה, אפשר לרכוש את זה בתוספת תשלום בהתאם לדרישה ומחירי כרטיסי הטיסה שלנו מתומחרים בהתאם, המטרה היא יעילות צרכנית שבסופו של דבר כל הצדדים נהנים ממנה".
מפת התיירות השתנתה בשנה האחרונה? מה צפוי לנו בהמשך?
"ראינו את זה קורה ברגע שהתחילו ההתבטאויות של ארדואן, שרק התגברו והתעצמו עוד לפני שהחזיר את השגריר הטורקי מישראל לטורקיה, אז תגברנו את לוח הטיסות שלנו לאיי יוון וקפריסין בצורה משמעותית. היעדים הללו ימשיכו להוביל את מפת הביקושים של התייר הישראלי, כמו גם בולגריה, מונטנגרו וגיאורגיה שימשיכו להיות מדינות מבוקשות".
שר הכלכלה זימן את מנכ"לי חברות התעופה לפגישה אצלו, תספר לנו מה היה שם
"הם אמרו שהם מנסים לטפל ברמת המחירים הגבוהה, אני אמרתי להם שרמת המחירים שלנו היא הגונה ומותאמת למחירים של העונה וגם הראיתי להם את דו"חות התפעול שלנו, כשהמחיר הממוצע שלנו השנה דומה מאוד לזה שהיה בשנת 2022 וקצת מעל הממוצע של שנת 2023", סיפר.
"משרד הכלכלה יצא בקמפיין מאוד נרחב שבו אמרו שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אז אם זה נכון, זה מגוחך בעיניי שחברות ישראליות יקבעו מחירים, אבל החברות האירופאיות שפועלות באותם נתיבים, לא יקבעו מחירים. מה שלא טוב לאירופה לא טוב לישראל והפתרון למחיר עובר תמיד דרך הגדלת ההיצע ואפשר לעשות את זה בשלוש דרכים: משרד האוצר צריך לסייע בביטוח המטוסים החכורים בחכירה רטובה של החברות הישראליות, זה יאפשר להוסיף מטוסים והיצע. המטוסים האלה מוצבים מחוץ לישראל נכון להיום בגלל העניין הזה ולכן יש ירידה בפעילות שלהם וירידה במאות מושבים המוצעים בטיסות מישראל בכל יום.
"הדבר השני הוא הגבלת תקציב האבטחה של חברות התעופה הישראליות – אנשי הביטחון קורסים, הם לא יכולים להוסיף יותר טיסות ואנחנו מתמודדים עם זה שאנחנו רוצים להוסיף טיסות, אבל אין מאבטחים ולכן אי אפשר להפעיל אותן, זה יוצר מצב שמי שגורם לעליית המחירים זה משרד האוצר שצריך להפשיר 100 מיליון שקלים ובכך היינו יכולים להוסיף טיסות. הדבר השלישי זה התיקון לחוק טיבי – החוק הזה עבר ניסוח שמותאם למלחמה ע"י רת"א ומשרד המשפטים, זה נמצא על שולחנו של דוד ביטן שמסרב לחתום על זה. ברגע שיחתמו על זה, אני אביא לפה מטוס רחב גוף כבר בחגים ואפעיל אותו לתאילנד שלוש פעמים בשבוע, בלי זה אני לא יכול לקחת סיכונים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו