האם ישראל תקבל סוף-סוף תיירים מהחודש הבא? מאחורי האופטימיות ותחושת החזרה לשפיות מסתתרים לא מעט קשיים נטולי פתרון. הם מאיימים לדלל באופן ניכר את כמות התיירים הפוטנציאליים ולגדוע את ציפיות אנשי הענף בארץ.
במשרד התיירות הודיעו לאחרונה כי ישראל צפויה להיפתח לתיירים מחו"ל בתחילת נובמבר, אחרי שנה וחצי שבמהלכן שערי נתב"ג היו נעולים בפניהם. ההחלטה, לשם שינוי, כמעט לא נתקלת בהתנגדויות. רוב שרי הממשלה בעד, וגם במשרד הבריאות נוטים לאפשר את כניסת התיירים המחוסנים.
אלא שלמרות הכוונות הטובות, בימים האחרונים נתקלים במשרדי הממשלה המעורבים בנושא בכמה בעיות מורכבות יחסית, שספק אם יצליחו לפתור בטווח הזמן הקצר שנותר עד ליעד שהוצב.
משוכת הספוטניק
הבעיה הראשונה היא עניין החיסונים. יש מדינות שעימן יש לישראל קשרים טובים, אך סביר שרוב אזרחיהן לא יוכלו כלל להיכנס לארץ. מי שחוסן בחיסון ספוטניק הרוסי - שהוא הנפוץ ביותר כרגע, ועדיין לא אושר על ידי ארגון הבריאות העולמי - נתקל כרגע בבעיה בשל כך. עם זאת, יש צפי לאישורו כבר בשבועות הקרובים. אם הוא אכן יאושר, ניתן יהיה לאפשר כניסה גם למי שחוסן בו.
עם המדינות הרבות שבהן הוא ניתן אפשר למנות את ארגנטינה, אלבניה, רוסיה, בחריין, בלארוס, בוליביה, בוסניה, מצרים, הונגריה, הודו, ירדן, מקסיקו, מונטנגרו, מרוקו, הפיליפינים, סרביה, סלובקיה, סרי לנקה, איחוד האמירויות, וייטנאם ואחרות.
כרגע בישראל נצמדים להחלטות ארגון הבריאות העולמי, ונוטים לאפשר רק למחוסנים בחיסונים שמאושרים על ידיו להיכנס לישראל. זה מותיר רבים מאוד בעולם ללא אפשרות להיכנס לכאן.
בעיה קרדינלית נוספת שנוגעת לעניין החיסונים היא תוקפם. נכון להיום, רוב המחוסנים בעולם קיבלו שתי מנות בלבד, ורבים מהם קיבלו את המנה השנייה לפני יותר מחצי שנה. במשרדי הממשלה המעורבים נוטים לאשר כניסת תיירים שקיבלו מנה שלישית או כאלה שקיבלו מנה שנייה לפני פחות מחצי שנה, ממש כמו מחוסנים ישראלים שמקבלים פטור מבידוד בחזרה מחו"ל. הבעיה במקרה הזה היא שנותר קהל מצומצם מאוד של תיירים פוטנציאליים שיוכלו להגיע לישראל, כיוון שרוב המחוסנים בעולם לא עונים על ההגדרה הזאת.
אם במשרדי הממשלה המעורבים יחליטו לאפשר לתיירים שחוסנו במנה שנייה לפני יותר מחצי שנה להיכנס לארץ ללא בידוד, הם יעמדו במצב שבו תיירים פטורים מבידוד - ואילו ישראלים במצב זהה יהיו חייבים בו.
המוקש הגדול: ארה"ב
מכשול נוסף ולא פחות גדול שעימו מנסים להתמודד כרגע במשרד התיירות הוא הזיופים. במדינות רבות, ובהן כאלה שאזרחיהן חוסנו בחיסונים מאושרים, אישורי החיסונים ניתנים לזיוף בקלות רבה, שכן לא בכולן מדובר בקוד לסריקה כמו בישראל.
בחלק גדול מהמדינות אישורי החיסונים הם בסך הכל חתימה של רופא על דף, כזו שמי שירצה יוכל לזייף בקלות רבה. כך, חוששים בישראל, יוכלו להיכנס לארץ לא מעט תיירים שיציגו אישור חיסון, לא תהיה דרך לבדוק אם מדובר באישור רשמי, ובפועל אותם תיירים כלל לא יהיו מחוסנים.
לאחרונה נכנס לתוקפו הסכם ההכרה ההדדית של ישראל בתעודת המתחסן מול מדינות האיחוד האירופי ומדינות נוספות, ובהן טורקיה, מרוקו ושווייץ.
במסגרת ההסכם, ההכרה ההדדית תאפשר לתיירים מכל המדינות להציג תעודות מתחסן, לצד ברקוד שאותו ניתן לסרוק בקלות כדי לאמתן. עם זאת, יש מדינות רבות שהתיעוד בהן לא כולל אמצעים דיגיטליים שיוכלו לאפשר לרשויות בישראל לאמת את אמינות התעודות.
חשוב להדגיש כי משרדי הממשלה המעורבים פועלים בימים אלו כדי להטמיע מנגנונים שאמורים למנוע זיופים.
אחת המדינות הגדולות והחשובות שעימה יש לא מעט קשיים בנושא היא דווקא ארה"ב. תעודת המתחסן האמריקנית היא מעין כרטיס חתום על ידי רופא אמריקני, ונכון לעכשיו אין ברקוד שניתן לאמת בעזרתו את התעודה. החל מהחודש הבא רק מחוסנים יוכלו להיכנס לארה"ב, ואם ישראל לא תקבל את התעודה האמריקנית, יכול להיווצר מצב שגם האמריקנים לא יסכימו לקבל את התעודה הישראלית. במשרדי הממשלה המעורבים עובדים בימים אלו על פתרון ונבחנות כמה אפשרויות.
בסיכומו של דבר, הבשורה לענף התיירות בישראל תהיה מינורית ובעלת השפעה נמוכה מאוד, אם המתווה שיאושר יהיה כזה שיאפשר רק חיסונים מאושרים דיגיטלית, מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי, ולמחוסנים שחוסנו במנה שלישית או שנייה עד חצי שנה. כל התנאים הללו שמציבה ישראל מדללים באופן ניכר את כמויות התיירים הפוטנציאליות.
בענף המלונאות כאן מצפים לפתיחה רחבה יותר ומדווחים על תפוסות נמוכות מאוד בתקופה זו, שממילא חלשה, בעיקר בתל אביב ובירושלים, ערים שמבוססות באופן משמעותי על תיירים זרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו