היסטוריה בשחקים: מת"א לדלהי, בשמי סעודיה

"אין לישראלים ממה לחשוש, ברגע שהם עולים על המטוסים שלנו הם מוגנים על פי החוק הבינלאומי ולא יאונה להם כל רע", כך הסבירה לי אחת הדיילות הבכירות בטיסה 140 של אייר אינדיה מתל אביב לניו דלהי כששאלתי אותה מה יקרה לישראלים אם המטוס ייאלץ לנחות מסיבה כזו או אחרת בערב הסעודית. "מי שאחראי על המטוס ונוסעיו הוא הקפטן", היא הסבירה כאשר התעקשתי ושאלתי אם הנוסעים הישראלים יכולים לדעת שלא יובלו באזיקים כאזרחי מדינת אויב אם ימצאו את עצמם בשדה התעופה בריאד.

היא צודקת. על פי החוק הבינלאומי, לרשויות הסעודיות אין סמכות ריבונית על אנשים בתוך המטוס, אלא אם יש סיבה זועקת להתערבות חיצונית (חטיפה, אירוע פלילי שמתרחש בזמן הטיסה וכדומה). החוקים שחלים על נוסעי מטוסים אזרחיים הם חוקי התעופה הבינלאומיים, כלומר של המדינה שאליה שייך המטוס (במקרה זה, הודו), ולכן כל עוד אין אינדיקציה שמי מהם מסכן את ערב הסעודית בנוכחותו על הטיסה, אין עילה לפעול נגדו - והקפטן יגן עליו.

לקפטן יש סמכות מלאה על הנוסעים ואחריות חוקית לדאוג לשלומם. גם איתו שוחחתי. נראה היה שהוא וטייס המשנה מתרגשים כמעט כמו כולנו מכך שחברת התעופה חנכה את הקו התקדימי הזה, אף שמבחינתם קשר עם מגדל פיקוח סעודי אינו חדש.

הקברניטים

התקרבות, אך בדיסקרטיות

נכון, אמנם ערב הסעודית היא מדינת אויב לפי החוק היבש בישראל, אך כיום קיימת שותפות אינטרסים ודיווחים בלתי מאומתים בתקשורת הזרה על התקרבות ושיתופי פעולה שלא היו בעבר. שתי המדינות, לפחות בפומבי, מבינות שכדי ליצור מזרח תיכון חדש עדיף לתת לו להתגבש בתחומים שבאמת משפיעים על חיי היום יום, ולא בטקסים מרהיבים על מדשאות הבית הלבן או בחדרי כנסים בז'נבה ובפריז. לכן, הסעודים שותקים ולא מתייחסים לקו ההיסטורי שהם עזרו לחנוך. גם ישראל לא ממהרת להכריז כי תמו ימי הקונפליקט בין המדינות, כנראה כי זה טוב לשני הצדדים לא לנפנף בזה.

מסלול הטיסה, רגע לפני הכניסה לשמי סעודיה

שעות לפני שהטיסה שלי יצאה מתל אביב לניו דלהי, המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה פרסם מסמך מקיף עם אזהרות מסע לקראת פסח, עם טבלה של מדינות שכל ישראלי חייב להדיר את רגליו מהן. לצד איראן, עיראק, תימן וסוריה, הופיעה גם סעודיה עם הכיתוב "איום קונקרטי גבוה מאוד", ובאדום ההנחיה: "להימנע מכל ביקור שהוא ולצאת את המדינה לאלתר, מדינה לגביה קיים איסור נסיעה על פי חוק".

אזור ריאד ממבט הציפור

אבל למזרח התיכון חוקים משלו והקו ההיסטורי שהושק בשבוע שעבר מתקיים כסדרו בהצלחה יתרה, לפחות לפי שעה. הישראלים שפגשתי על המטוס מאוד שמחו שניתנה להם ההזדמנות לנסוע לבירת הודו מבלי לעשות את האיגוף המאסיבי דרך ים סוף. אגב, לצד ההיסטוריה שבמעבר מעל ערב הסעודית, הקו החדש גם היסטורי כי הוא מאפשר נסיעה מעל עומאן, מדינה ערבית שכבר שנים בידידות בלתי רשמית עם ישראל (ראש הממשלה רבין אף ביקר בסולטנות בשנות ה-90). הטיסה עברה הן מעל בירת סעודיה ריאד והן מעל בירת עומאן מוסקט.

הישראלים לא מפחדים

משיח קופ'ציק מלוד הוא חסיד חב"ד. הוא התחתן לפני חצי שנה ועכשיו נוסע לבקר את אחיו ליד מומבאי, לעזור לו להתכונן לפסח. אחר כך יבקר גם את הוריו. הוא לא מפחד לטוס מעל סעודיה.

רובי שתיל, עובד בחברת אלביט, סיפר כי החליט לנסות את הקו החדש אחרי שנים שטס בדרכים אחרות להודו. "אנחנו בחברה בחרנו את הקו הזה בגלל שהוא קיצר את ההגעה וגם בגלל המחיר", הוא אומר. שתיל היה בדרכו לפגוש גורמים ממשלתיים בהודו.

לשאלתי לגבי חשש בכל הנוגע לתרחיש שבו תצטרך לנחות באופן פתאומי בריאד, הוא מגיב בביטול: "אני איש צבא בעברי ובכל מקרה, בגלל שאנו חברה ביטחונית, יש הנחיות ברורות מאוד של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, קיבלנו אישורים מסודרים".

"אני חושב שאם ננחת בריאד יקבלו אותנו מאוד יפה. ‌אני נרגש, אני עובד בהודו כבר חמש-שש שנים", הוא אומר, אבל מודה שהוא מעדיף את נהלי הביטחון המחמירים של אלעל. גם ויטלי מאשדוד, שנוסע הרבה על הקו, הודה שיש חשש קטן, אבל לא בגלל הנסיעה מעל סעודיה, אלא בגלל שזו חברה לא ישראלית.

אגב, השירות וגם האוכל מצוינים.

העיתונאי טארון ויג'אי (מימין) וארז לין

"אחד הצעדים הכי טובים של ישראל והודו"

בנתב"ג עולים על הטיסה קרוב ל-10 עיתונאים הודים מכלי תקשורת מוכרים בתת היבשת. אחד מהם הוא טארון ויג'אי, שהגיע לישראל בטיסת הבכורה ועכשיו חוזר בטיסה לדלהי. הוא עיתונאי מוכר ומוערך בהודו וגם בעל עבר עשיר כבכיר במפלגת השלטון BJP.

כשאני שואל עד כמה ראש הממשלה נרנדרה מודי, שאליו הוא מקושר היטב, היה מעורב במגעים מול הסעודים לפתיחת הקו, הוא מתחמק מתשובה ישירה אך מבהיר כי מדובר בצעד מתבקש שבא בשיאו של תהליך שנמשך כבר ארבע שנים לשיפור מצבה של החברה ההודית. לדבריו, החברה החליטה על המהלך בין היתר לאור הכדאיות הכלכלית. "זה יהיה אחד הקווים הכי רווחיים של אייר אינדיה, זה אחד הצעדים הכי טובים ששתי המדינות עשו בשבעים השנים האחרונות", הוא אומר. "אני רוצה שצעירים ישראלים יבואו ויגלו את הודו, ולא רק יתמקדו בשניים שלושה יעדים. שני העמים שלנו בקשר רציף כבר אלפיים שנה אך אנו עדיין לא מכירים זה את זה כמעט".

נמסטה. ארז לין מודה לדיילת אייר אינדיה // צילום: באדיבות סמי לזמי, חדשות 2

בסמליות רבה, הטיסה שבה הייתי המריאה מנתב"ג בדיוק ביום השנה להסכם השלום עם מצרים, 26 במארס. אותו הסכם התחיל במחווה סמלית של הנשיא המצרי אנואר סאדאת בביקורו בירושלים, ואחרי אין ספור עליות ומורדות במשא ומתן מפרך על פני שנתיים וחצי, שתי המדינות הסכימו למסד את היחסים. אז מנהיגת העולם הערבי היתה מצרים, היום יתכן שזו סעודיה. 

ייתכן שמארס 2018 ייזכר כנקודת המפנה ביחסי ישראל עם סעודיה ועם הציר הסוני המתון, אם שתי המדינות ישכילו לתת לעמים ולאנשי העסקים להוביל את העניין ברוגע. או כפי שההודים אומרים: נמסטה.

הכותב היה אורח של חברת אייר אינדיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו