התקדמות משמעותית בעולם הפודטק הישראלי: חוקרים בטכניון הצליחו לייצר סיבי שריר למאכל המבוססים על מקור צמחי, תוך צמצום של השימוש בחומרים מהחי. מעבר להישג המדעי-הנדסי, ייתכן שטכנולוגיה זו תאפשר בעתיד ייצור מהיר של בשר מתורבת בקנה מידה רחב לייצור המוני.
פיתוח בשר מתורבת הוא אתגר משמעותי כיום בשל הצורך הגובר במוצרי בשר כתוצאה מהתרחבות האוכלוסייה, הנזקים הסביבתיים שמחולל גידול הבקר והרצון למנוע צער בעלי חיים. כדי להתמודד עם האתגר נדרשות טכנולוגיות המאפשרות ייצור של נתחי בשר דומים ככל האפשר לאלה המיוצרים מהחי מבחינת טעם, ריח, מרקם ובטיחות. מעבר לכך, כדי להפוך בשר כזה למזון פופולרי נדרשים תהליכי ייצור מהירים, בקנה מידה גדול ובמחיר שקרוב לזה של הבשר מהחי.
במאמר שהתפרסם בכתב העת Biomaterials, תיארו פרופ' שולמית לבנברג והדוקטורנטית איריס ינוביץ' מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון את התהליך המחקרי, שבו השתתפו גם ד"ר ידידיה זגורי, ד"ר עידן רדנסקי וד"ר נטע לבון.
פרופ' שולמית לבנברג היא מומחית בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, ומחקריה בנושא זה הובילו להקמתה של חברת הבשר המתורבת "אלף פארמס", השותפה במחקר. בשנה שעברה הציגה החברה את נתח האנטריקוט המתורבת הראשון בהיסטוריה, שיוצר במעבדת לבנברג בטכניון.
בעלי חיים OUT; אצות וסויה IN
במאמר הוצגו האתגרים הגדולים בתחום הבשר המתורבת, שעמדו גם במרכז המחקר שעסק בתהליך של יצירת סיבי שריר לצורך ייצורם של נתחים עבים ויישום חומרים אלטרנטיביים כ"פיגומים" למטרה זו.
השמירה על חיוּת התאים בעומק הרקמה המתורבתת אינה משימה פשוטה, ומרבית החומרים המשמשים כפיגומים לגידול רקמה מופקים כיום מבעלי חיים. את הבעיות הללו, לפי החוקרות, ניתן לפתור באמצעות הדפסת תלת-ממד, בדיו ביולוגי, של פיגומים שמקורם מן הצומח.
דיו כזה מכיל את התאים שמהם תצמח הרקמה השלמה - תאי לוויין שמקורם בביופסיה שנלקחה מבקר - ומורכב משילוב של חומר שמקורו באצות יחד עם חלבונים שבודדו מהצומח, סויה או אפונה.
בשלב הבא, מוזרק הדיו הביולוגי בתהליך הדפסה היוצר פיגומים מועשרי חלבון, וכתוצאה מכך נצפתה במחקר חיוּת גבוהה מאוד של התאים, שגם עברו התבגרות לכדי יצירת סיבי שריר במהלך גידול הרקמה.