מחקר חדש קובע: התבוננות בטבע מפחיתה לחצים

החיים בעולם המודרני, המהיר והעירוני מלאים בלחץ וגורמים לעיתים למתח וללחץ נפשי. בעולם כזה, מציאת רגעים של שלווה ורוגע יכולה להיות מאתגרת.

מחקר שנערך בטכניון והשתמש בשיטות טכנולוגיות חדשניות של מעקב אחרי תנועת העיניים, מראה כי ישנה דרך פשוטה אך עוצמתית לשיפור מצב הרוח של כולנו: התבוננות בטבע בשגרה היומיומית.

את המחקר הובילה ד"ר וויטני פלמינג, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ' אסף שוורץ, אקולוג וראש המחלקה לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

ערים הפכו למרכזים תוססים של צמיחה כלכלית, חדשנות וייצור ידע, אולם יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שאורח החיים המודרני בערים משפיע על הבריאות הנפשית של התושבים.

בעוד שהראיות על ההשלכות השליליות של אורח החיים העירוני מצטברות, נאסף גם ידע רב על כך שהטבע העירוני יכול לסייע בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו.

"מצאנו מאות מחקרים שמראים עד כמה חשיפה לטבע יכולה לסייע בשיפור המצב הנפשי של האדם", מסביר פרופ' שוורץ. "עם זאת, עדיין חסרה הבנה של המנגנון המקשר בין חשיפה לטבע ומדדים הקשורים לאדם כמו הפחתת לחץ".

המחקר שנערך בטכניון עושה שימוש בטכנולוגיית מעקב אחרי תנועות עיניים (Eye Tracking) ומראה כי אפילו שינויים התנהגותיים מינוריים, כגון הפנייה של "הקשב הוויזואלי" לאלמנטים מהטבע, מועילים לבריאות הנפש.

מחקרים רבים בעולם כבר עשו שימוש בטכנולוגיה של מעקב אחרי תנועות עיניים, אולם רוב הניסויים שנערכו עד כה בוצעו במעבדה סגורה, זהו המאמר הראשון בעולם שמשתמש במעקב אחר תנועות העיניים בשטח.

במסגרת המחקר, התבקשו סטודנטים מהטכניון לצאת להליכה של כ-45 דקות לשכונת נווה שאנן ובחזרה. הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה התבקשה לצפות בטבע במהלך ההליכה ועצרה עשר פעמים בנקודות הכוללות אלמנטים פסטורליים. הקבוצה השנייה התבקשה גם היא לעצור עשר פעמים ולהתבונן באלמנטים בנויים ומלאכותיים. הקבוצה השלישית התבקשה לשלב בין השניים – צפייה בטבע ובאלמנטים מלאכותיים.

המשתתפים ב"קבוצת הטבע" דיווחו על ירידה במתח ובחרדה אחרי ההליכה. ירידה זו לא נרשמה בקבוצות האחרות. החוקרים עקבו אחר תנועות העיניים של המשתתפים ואכן זיהו התאמה בין משך ההתבוננות במרכיבי טבע לבין מדדים של בריאות נפשית. ההשפעה המיטיבה ביותר הייתה להתבוננות בעצים. "אנו יודעים שחוש הראייה הוא דומיננטי, אך הופתענו לגלות כמה חזקה השפעתו", אומר החוקר.

"כולם צעדו באותו המסלול ויכולנו לבחון עד כמה המשתתפים התבוננו באלמנטים של טבע ולהיעזר בנתונים כדי להראות שאכן מדובר בהשפעה של אותם אלמנטים על רגשות ולחץ".

עבור תושבי הערים, התובנות הללו מדגישות אסטרטגיה פשוטה אך יעילה לשיפור הרווחה היומית. "הקדשת זמן למעורבות ויזואלית עם המרחבים הירוקים הללו יכולה לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפשית", מסביר החוקר.

לדברי פרופ' שוורץ: "אנחנו נמצאים בתקופה מלחיצה מאוד עם אתגרים נפשיים מורכבים, והטבע יכול לשחק תפקיד מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הללו. המחקר שלנו מראה שאפילו הליכה רגילה יכולה להיות בריאה לנפש ולתרום להפגת לחצים אם מתבוננים בטבע. במחקר הזה אנו מצליחים להראות לראשונה שמספיקים כמה מבטים חטופים בטבע בשגרת היום כדי להפיק את התועלות האלה".