כיצד הפך זכרייה זביידי ליקיר התקשורת הישראלית?

מעצרם של פעיל הפת"ח זכריה זביידי ושותפו עו"ד טארק ברגותי, המחזיק גם בתעודת זהות כחולה, מנעה את הוצאתם לפועל של פיגועי טרור נוספים, שבהם היו מעורבים השניים ובהם היו עלולים להיפגע אזרחים רבים וכן חיילי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון. 

האפשרות כי זביידי יואשם גם בעבירות של פעילות חבלנית עוינת בתקופת האינתיפאדה השנייה ולפניה, על אף שנכלל בהסכם המבוקשים שנחתם עם אבו מאזן ב-2004, תביא לכך שאם אכן יואשם ויורשע גם בחלק מהעבירות המיוחסות לו, יישלח זביידי בן ה 43 לשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח - ללא ספק מסר מהדהד של מערכת הביטחון והחוק בישראל לבוגרי האינתיפאדה השנייה, 15 שנה לאחר סיומה. 

לא בכדי זוכה דבר מעצרו של זכריה זביידי לסיקור מתוקשר. מדובר באחד הטרוריסטים הרצחניים והממולחים שהגיעו משורות הפלגים החמושים של ארגוני הטרור בגדה המערבית. 

העברית הקולחת בפיו, העובדה כי ניהל סוג של מערכת יחסים רומנטית עם פעילת השמאל הרדיקלי טלי פחימה, ומעיל אנשי הקבע הצבאי שנהג ללבוש והיה לסמל המוכר שלו יחד עם הקלצ׳ניקוב התלוי על הכתף - הפכו את הטרוריסט הפלשתיני שהיה מעורב בפיגועים בהם נפגעו עשרות אם לא מאות ישראלים, למרואיין מבוקש ואף לגיטימי בתוכניות האקטואליה השונות.   

זביידי, יליד מחנה הפליטים ג'נין, הצטרף לתנועת הפת״ח כשהיה נער ונעצר לראשונה כשהיה בן 15. הוא השתלב בזרוע הצבאית של הארגון בג'נין, ריצה מאסרים בכלא הישראלי, עד ששוחרר במסגרת הסכם אוסלו, ובמקביל טיפס בסולם הדרגות ופיקד על הזרוע הצבאית של הפת״"ח בג'נין. 

למקורביו נהג לספר כי שנאתו לישראל וליהודים החלה כשהיה ילד קטן, לאחר שנורה ברגלו במהלך הפגנה שבה השליך אבנים לעבר חיילים. עם השנים התעצמה הטינה שצבר, לאחר שבתחילת האינתיפאדה השנייה נהרגו אימו ואחותו, לטענתו, מירי של חיילי צה"ל.  

על אף שיוכו הברור לפת"ח, ידוע זביידי בקשריו הטובים עם ארגונים ופלגים פלשתיניים נוספים הפועלים בגדה המערבית - חלקם בעלי אג'נדה אסלאמית קיצונית הרואים ברשות הפלשתינית ממשל כופר. זביידי אף נכלא על ידי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, בחשד כי היה מעורב בניסיון לפגוע במושל ג'נין לשעבר.  

זכרייה זביידי // צילום ארכיון: רויטרס

טלי פחימה // צילום ארכיון: מישל דוט קום

בשנים האחרונות פעל זביידי בפרופיל נמוך, לכאורה, הוא מילא תפקידים שונים מטעם הרשות הפלשתינית ואף הפעיל קבוצת תיאטרון בג'נין, יחד עם השחקן ג'וליאנו מר שנרצח בג'נין בשנת 2011. אולם זביידי סימן את המסלול הפוליטי כמועדף עבורו והחל לפעול במטרה לבנות לעצמו בסיס תמיכה אלקטורלי. מאמציו של זביידי השתלמו והוא נבחר בוועידת הפת"ח האחרונה למועצה המהפכנית של התנועה. 

אך זביידי לטש את עיניו למקום בדרג מקבלי ההחלטות במוסדות התנועה, ולצורך כך היה זקוק לבסיס תמיכה רחב ומשמעותי יותר - והכוח הזה נמצא במחנות הפליטים של הגדה המערבית. 

בניגוד למוחמד דחלאן, שזוכה לתמיכה פוליטית של נשיא מצרים א-סיסי ושליטים ערבים נוספים בעיקר במפרץ הפרסי, וקונה את התמיכה בו של תושבי מחנות הפליטים באמצעות מאות אלפי דולרים שהוא מגייס תרומות מנסיכויות המפרץ ומחלק להם, או בניגוד למזכ"ל התנזים לשעבר בגדה המערבית מרואן ברגותי, הכלוא בישראל ושפוט לחמישה מאסרי עולם בגין הרשעתו בפיגועים, ואשר זוכה לתמיכה ציבורית ברחוב הפלשתיני בשל "המוניטין הרצחני" שצברו הפיגועים שבהם היה מעורב - זביידי אינו נהנה מהפריבילגיות הללו, ולשם האדרתו בציבור הפלשתיני ותמיכת הרחוב שב לעסוק בטרור ביתר שאת, במטרה להוציא לפועל פיגועי ירי ולתכנן פיגועים נוספים.       

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו